ייצוגית נגד גוגל, אפל ומיקרוסופט העולמיות בשם “כל מי שרכש/השתמש במשחקי הימורים בחנויות האפליקציות של גוגל ואפל או בחנות המשחקים של מיקרוסופט ובפרט קטינים, ילדים ונערים מתחת לגיל 18”

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק להגנת הצרכן) נגד:

+ חברת Google LLC [באמצעות גוגל ישראל], שבין היתר היא המפעילה והבעלים של חנות האפליקציות Google Play,

+ נגד Apple Distribution International Ltd, חברה-בת של אפל העולמית [באמצעות אפל ישראל],

+ נגד Microsoft Cooperation [באמצעות מיקרוסופט ישראל] שבין היתר היא המשווקת בחנות אינטרנטית מטעמה משחקים הכוללים משחקי קזינו ומשחקי הגרלה, בין השאר עבור קונסולות המשחק xbox.

היקף התביעה הקבוצתית עומד על 100 מיליון ₪ [“בשלב מקדמי דנא, ניתן להעריך באופן שמרני כי המדובר בעשרות אלפי חברי קבוצה ואף למעלה מכך ובנזק העומד, לכל הפחות על עשרות ואף מיליוני ₪”].

התובעים בתיק זה הם ארבעה:

+ התובע הראשון, על-פי תצהיר שצורף לכתב התביעה היה קטין כשאירעו הרכישות הללו (יליד שנת 2003);

+ התובע השני והתובע השלישי מיוצגים ע”י אפוטרופסם הטבעי שהיו קטינים בעת קרות האירועים נשואי כתב התביעה [ילידי שנת 2009 ושנת 2015, בהתאמה];

+ ואילו התובע הרביעי היה אף הוא קטין כשאירעו הרכישות הללו (יליד שנת 2003).

+ יצויין כי למרות שכתב התביעה מציין אותם בשמותיהם המפורשים, איני מפרסם את השמות בידיעה זו.

“המבקשים בהיותם קטינים (בני נוער ואף ילדים) רכשו – כמו רבים מחבריהם ובני גילם – אסימונים, מטבעות משחק ותיבות הגרלה במאות שקלים מטעם המשיבות. בין היתר צרכו המבקשים משחקי הימורים שונים ובהם משחקים עם תיבות הגרלה ומשחקי קזינו והוציאו עבור ההימורים מאות רבות של שקלים.

“המבקשים רכשו דרך חנויות אפל, גוגל ומיקרוסופט כאשר ככלל, רכישות אלו – עליהן הם מתחרטים בדיעבד, ובפרט על היקפן ואופיין, נעשו ללא בקרה, גילוי או צעדי זהירות מתחייבים“.

כך, למשל, התובע הראשון מבין הארבעה רכש בחודש מארס 2018 דרך חנות גוגל, “בהיותו בן 14 בלבד ובתוך שלושה ימים בלבד מעל 10,000 מטבעות דיגיטליים בעלות של כ- 400 ₪ (!!) עבור חבילות הגרלה, הכל, בתקווה לזכייה בנכסים דיגיטליים אטרקטיביים ככל האפשר במשחק FIFA.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “[…] עסקינן בסוגיה צרכנית-חברתית כבדת משקל בעלת השלכות ונזקים דרמטיים: שימוש נרחב וצריכה מסוכנת של משחקי הימורים – ובפרט ע”י קטינים וילדים.

“עניינה של בקשת האישור זו הינו שיווק ומכירה אסורה של משחקי הימורים דיגיטליים כשקהל יעד מרכזי עבורם הם בני נוער וקטינים. משחקי הימורים המשווקים ונמכרים כוללים משחקים המדמים הימורים בקזינו וכן משחקים דיגיטליים (Loot Boxes) המכילים, כחלק מהמשחק, תיבות הימורים אקראיות העשויות להניב זכייה בהסתברות מסויימת, בטובין ונכסים דיגיטליים לשימוש במשחק (שחקנים מסויימים, כלי נשק וכיוצ”ב).

“[…] משחקי הימורים אסורים בדין הישראלי הנוקט בגישה מחמירה דווקנית ומרסנת במיוחד כלפי הימורים ופגעיהם ומשכך המבקשים אינם רשאים למכור ולשווק משחקי הימורים בהם הצרכן משלם כדי לבצע הימורים והגרלות. בפרט, כאשר משחקים אלו מניבים לשחקן ‘נכסים דיגיטליים’ המהווים טובת הנאה ושווה כסף במכירה בשוק החופשי.

“שנית, ובכל מקרה, המשיבות נדרשות לבקרה קפדנית וגילוי מוגבר אודות ההימורים וסכנותיהם. כך, בכל מקרה, המשיבות מחוייבות בסינון גילאי אפקטיבי, אזהרות על סכנות הכרוכות במשחקי ההימורים, מתן אישורים וכיוצ”ב.

“הדברים אמורים ביחס למבוגרים – בראי הרציונלים לאיסור והגבלה של הימורים אשר מוחלים על כלל האוכלוסייה – אולם ודאי ביחס לילדים ולבני נוער.

“במתכונתם הדיגיטלית, משחקי הימורים אלו הינם מסוכנים, מזיקים וממכרים ומביאים רבים מהמשתמשים לגלישה להתמכרות (ובני נוער בפרט) ואף גורמים לפגיעות רבות ולהוצאת ממון רב. כל זאת כחלק ממרוץ פרוע ואימפולסיבי של הקטינים המשתמשים בדרך לצבירת ‘טובין משחקיים’ ונכסים דגיטליים.

בהמשך כתב הטענות נאמר כי המדיום הוירטואלי מחייב פרשנות מחמירה וודאי שאינו מהווה ‘גלגל הצלה’: “העובדה כי משחקי ההימורים אינם מתבצעים באולמות קזינו אלא במחשב, מכשיר סלולרי או מסכים אחרים אישיים הפזורים בכיסם ובתרמיליהם של נערים וילדים – אינה רכיב לקולא אלא דווקא לחומרה“.

“[…] נזקי משחקי ההימורים הדיגיטליים קשים והרסניים. למעשה, משחקי ההימורים הוירטואליים אף עשויים להיות ממכרים יותר מבתי קזינו והימורים בעולם האמיתי, שכן הם רותמים באופן אפקטיבי מאפייני שימוש מידע שנאסף באופן אינדיבידואלי על השחקים ופרסום ברשתות החברתיות כדי לאתר שחקנים פוטנציאליים להם נטייה להתמכרות.

“אם כן, בהתחשב למאפיינים הדיגיטליים – דיסקרטיים, קשים לאכיפה ממשלתית, סמויים מן העין, נטולי ממשות פיזית מובחנת – אין פלא שמשחקים אלה וניצול הצרכנים המכורים אליהם נחשבים כ’מכרה זהב’ מסחרי”.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

חוות דעת מקצועית של ד”ר לירז מרגלית

אחד הנספחים בכתב התביעה הוא חוות דעת מקצועית של ד”ר לירז מרגלית, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה. קטעים בכתב התביעה מבוססים על חוות דעתה המקצועית של ד”ר מרגלית

בראש חוות הדעת נאמר כי מחקר הדוקטורט שלה עסק “בקבלת החלטות תורת המשחקים וקוגניציה, ובחן השפעה של משתנים פסיכולוגיים כמו האפשרות להבעת דעה על קבלת החלטות של נבדקים בתנאי חוסר וודאות”. היא גם בעלת רישיון מטעם משרד הבריאות לעסוק בפסיכולוגיה. ד”ר מרגלית עוסקת בפסיכולוגיה בתחום המדיה הדיגיטלית מזה כ- 12 שנים.

לסיכום חוות דעתה שצורפה לכתב התביעה היא כותבת כי “סיכומו של דבר כי למיטב שיפוטי ומומחיותי, התנהלות המשיבות ופרקטיקת משחי ההימורים (תיבות ההגרלה ומשחקי הקזינו) במשך שנים הייתה רשלנית ופוגענית. פרקטיקה זו הינה פרקטיקת הימורים לכל דבר – המולבשת על בסיס דיגיטלי משחקי – והיא משלבת מיקרו-רכישות רבות של משחקי הימורים ואף פרקטיקות של קזינו.

“התנהלות המערבת שימש כלשהו (וקל וחומר – אינטנסיבי) במשחקי הימורים עלולה בסבירות גבוהה לייצר התמכרויות לביצוע עסקאות הימורים ורכישות אינטנסיביות של שחקנים נוספים.

“הדברים יפים בעיקר מצד קטינים אשר נעדרים כלים להתמודדות ורגישים במיוחד לריגושים ופיתויים דמויי הימורים מעיל אלה ועל כן חלות הגבלות יתרות ביחס אליהם.

“אשר על כן, בהתאם לכל האמור לעיל, אין להתיר את הפרקטיקה הפסולה באופן הנהוג כיום בשוק הישראלי. מה גם שבהתאם למידע המשפטי שהוצג בפניי, פרקטיקה זו והשיווק לשימוש בה – אסורים במסגרת החוק הישראלי.

“בדומה למדינות רבות בעולם – בהחלו בשנים האחרונות להתמודד עם זליגת ההימורים אל משחקי הוידיאו – על הגורמים האחראיים והמשפטיים לספק כלים, פרשנות משפטית ופתרונות מתאימים על-מנת להגביל  ולמנוע את הפגיעה בצרכנים, ובפרט   לקטינים ובני נוער”.

= = = = = = = = = = = = = = = = =

התביעה הוגשה באמצעות עוה”ד אוהד תלרז בצוותא עם עוה”ד אלחנן מירון וד”ר איתמר מירון [משרד עוה”ד מירון, בן ציון, פריבס ושות’].

[הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מופיעות כך בטקסט המקורי של כתב הטענות].

= = = = = = = = = = = = = = = = =