ייצוגית נגד בתי קולנוע תיאטראות: “המשיבה הפרה את הדין כשמכרה כרטיסים ופרסמה והקרינה סרט בטכנולוגיה חדשה מבלי היכולת לעשות זאת, תוך תקלות רבות וגרימת נזקים לרוכשי הכרטיסים/צופים”

לבית-משפט השלום בירושלים הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית נגד בתי קולנוע תיאטראות בנימוק ש”המשיבה הפרה את הדין כשמכרה כרטיסים ופרסמה והקרינה סרט בטכנולוגיה חדשה מבלי היכולת לעשות זאת, תוך תקלות רבות וגרימת נזקים לרוכשי הכרטיסים/צופים”.

התובע בתיק זה הוא עו”ד אריאל אלוני המייצג את עצמו. בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “המשיבה גבתה מחיר על הקרנת סרט בטכנולוגיה חדשה בלי היכולת להקרין את הסרט בטכנולוגיה זו תוך שיבושים בהקרנה וגרימת נזקים לצופים. אך לאחרונה חזרה המשיבה להקרין את הסרט ועולה החשש כי הדבר עלול לחזור על עצמו“.

לדברי כתב התביעה, “בקשה זו והתביעה המצורפת לה באות למנוע את המשך ניצול לרעה של כוחה של המשיבה. בקשה זו והתביעה המצורפת לה תכליתן חד היא – לאפשר לבית-המשפט הנכבד להיחשף להפרות החמורות של דיני החוזים, דיני הצרכנות, דיני הנזיקין, דיני העושר וכל דין אחר אותן מבצעת המשיבה ולאפשר לבית-המשפט הנכבד לעשות צדק”.

“המשיבה היא מפעילת בתי-הקולנוע הוותיקה והגדולה בישראל הפועלת משנת 1930. המשיבה היא בעלת רשת בתי-הקולנוע ‘פלאנט’ המתקדמת בישראל המתאפיינת בחוויית צפייה יוצאת דופן, מסכי ענק, מערכות סאונד מתקדמות. סניפי ‘פלאנט’

ממוקמים ברחבי הארץ כשבכל סניף יש עשרות אולמות הקרנה. ב’פלאנט’ יש הקרנות סרטים בטכנולוגיות מסוגים שונים ובכלל זה הקרנות בקולנוע איימקס בהם חוויית צפייה אולטימטיבית עם מסך ענק וסאונד והקרנות ב- 4DX המעניקה חוויית צפייה בארבעה מימדים”.

לדברי כתב הטענות, “ביום 15.12.2022 החלה המשיבה להקרין את הסרט ‘אווטר – דרכם של המים’. הסרט הוקרן בטכנולוגיית תלת-מימד מיוחדת הכוללת קצב פריימים מהיר יותר בהשוואה להקרנה רגילה [High Frame Resolution, HFR]. כבר ברגעים הראשונים, כשהסרט עצמו החל להיות מוקרן על המסך הרגיש המבקש שמשהו בסרט אינו כשורה. זאת בהשוואה לסרטים קודמים שהוקרנו באיימקס בהם צפה המבקש.

“התמונה שהוקרנה על המסך ריצדה, לא הייתה ברורה הופיעה ככתם מים וגרמה גם לבחילות ולסחרחורות. הרגשה זו הייתה כבר בתחילת הסרט וגם שהסצנות בסרט היו רגועות, וכללו דיאלוגים בין השחקנים בסרט ולא רק בזמן של רצפים שכללו סצנות מלחמה ו/או רואות מהבהבים כלשהם, ככל שיהיו.

“המבקש הפסיק לצפות בסרט. הוא עידכן את האחראי על ההקרנה במקום על התקלות וכן שהסרט נראה לא ברור ובלתי ניתן לצפייה ועלול לגרום לנזקים.

“הצוות בסניף אמר למבקש כי מדובר בתקלות ידועות בהקרנה של הסרט בטכנולוגיה החדשה, למרות התקלות בהקרנת הסרט באיימקס, הסרט עצמו המשיך להיות מוקרן עם עשרות צופים שנכחו באולם.

“[…] עוד מצא המבקש כי גם אחרים שצפו בסרט בטכנולוגיה החדשה אצל המשיבה וכתבו ביקורות על הצפייה, טענו כי כאבו להם העיניים בצפייה בסרט באותה טכנולוגיה חדשה. הקושי היה כי תשתיות המקרנים לא עמדו ביכולת למעבר בין קצב פריימים של 24 פריימים לשנייה למעבר לקצב של 48 פריימים לשנייה בטכנולוגיה החדשה בה הוקרן הסרט.

“[…] מכל האירועים כפי שתוארו, המבקש חש פגיעה מהותית. המבקש הרגיש כי המשיבה היטעתה אותו. המשיבה הבטיחה כי הסרט יוקרן בטכנולוגיה החדשה. המשיבה לא יכלה לעמוד בהבטחה זו והתאכזבות המבקש הייתה רבה מאוד כשלא יכול היה לצפות בסרט בטכנולוגיה החדשה. מה גם, שלראות את הסרט בצורה מטושטשת ומרצדת הייתה הרגשה מאוד לא נעימה וגם כזו שיכולה לגרום לנזקים”.

[הערה: ההדגשה בידיעה זו מופיעה כך בדיוק בכתב התביעה המקורי].