ייצוגית: “בהסוואה של דאגה לחסרי ישע ונזקקים” עובדים במחלקת הרווחה בעיריית בני ברק מכרו לנזקקים בתקופת קורונה טבלטים (שהעירייה קיבלה חינם כמתנה ממפעל הפיס), דרשו לקבל תשלום במזומן בלבד וסירבו להנפיק קבלה עבור התשלום

לבית-המשפט השלום בתל אביב הוגשה תביעה ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית נגד עיריית בני ברק.

בפתח הדברים אדגיש כי בכתב התביעה מפורטים שמה ומקום מגוריה המלאים של התובעת אולם החלטתי שלא לפרסם אותם במסגרת ידיעה זו. בין היתר התובעת מעידה על עצמה כי “ידגש כי עסקינן בתובעת, אם חד הורית שמצבה הכלכלי אינו מן המשופרים בלשון המעטה. לא די שאינה מצליחה להרים את ראשה מעל המים עקב הליך גירושין קשה וכואב, נאלצת היא לתמוך באמה ולשם עבורה אחר שזכויותיה החוקיות מופרות על-ידי מחלקת הרווחה שאמורה להגן עליה”. אמה של התובעת מתגוררת תחת אחריותה המוניציפלית של עיריית בני ברק והיא זכאית לשירותי הרווחה שלה.

“המבקשת הינה סטודנטית ללימודי תואר ראשון במשפטים שנה ג’ בקרייה האקדמית אונו (ובעלת תואר ראשון בחשבונאות ומימון) אשר צברה ניסיון רב בתחום ולפיכך סבורה היא כי תיחשב למייצג הולם עבורה ועבור חברי הקבוצה לאור ניסיונה בתחום”. היא מדגישה כי “מאחר ואין החוק מגביל בתקנות התובענות הייצוגיות לעניין מייצג הקבוצה עורך דין, הרי שאני סבורה כי לאור ניסיוני הרב ראוי שאייצג גם את חברי הקבוצה”.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “[…] המבקשת מגישה תביעה זו בתום לב לאחר התנהגות המשיבה כלפיה בכך שגבתה תשלום שלא כדין תוך סירובה להנפקת קבלה במכירת מכשיר הטבלט שנמכר במירמה, בהטעייה, בגזלה, ושלא בתום לב. רצונה הוא לזכות בפיצוי עבור ועבור כלל חברי הקבוצה אותה היא מבקשת לייצג, מגמתה להרתיע את המשיבה מלהמשיך ולפגוע בקהל תושביה בפרט בחסרי הישע הנזקקים”.

“[…] עניינה של תביעה זו הוא חיוב הנתבעת בהשבת כספים לתובעת ולחברי הקבוצה שנגבו ע”י עובדי הציבור ממחלקת הרווחה מטעם המשיבה, בגין מכירת טבלטים שיועדו לקשישים ונזקקים והתקבלו כתרומה ע”י מפעל הפיס בתקופת משבר לאומי בעקבות נגיף קורונה.

“התובעת נאלצה להגיש תביעה זו לאחר שהמשיבה סירבה להנפיק קבלה עבור רכישת הטבלט ודרשה כי אמצעי התשלום יהיה במזומן בלבד“.

לדברי התובעת, במסגרת הקשר שיש לה עם מחלקת הרווחה של עיריית בני ברק (לאחר שהתובעת פנתה למחלקה לסייע לאמה המתבגרת שמצבה הבריאותי הולך ומחמיר), היא קיבלה בתחילת ינואר השנה שיחת טלפון מעובדת סוציאלית במחלקה זו. העובדת הציעה לתובעת לרכוש לאמה טבלט תמורת סכום של 125 ₪ ש”עשוי לסייע לה בהפגת בדידותה בתקופת הסגר השלישי, שכן מכשיר הטבלט מיועד לקשישים נזקקים שאין ברשותם ו/או מתקשים בתפעול הטלפון החכם, וזאת על-מנת שיוכלו לקיים שיחות וידיאו באופן פשוט ונוח”.

בשיחה הובהר כי הרכישה מתבצעת במזומן בלבד ובאיסוף עצמי ממחלקת הרווחה בעיר בני ברק. לאחר איסוף מחשב הלוח ממחלקת הרווחה התקשרה התובעת טלפונית וביקשה לקבל קבלה עבור הכסף ששילמה. בתגובה נאמר לה כי אין אפשרות להנפיק לה קבלה עבור התשלום.

מכשיר הטבלט הארוז נשא כיתוב “מתחברים” עם לוגו של מפעל הפיס ורק אז הבינה התובעת, לדבריה, כי גם מפעל הפיס מעורב בחלוקת הטבלטים לתושבים הזקוקים לכך.

בחיפוש שערכה באינטרנט מצאה כתבה מחודש אוקטובר 2020 שכותרתה “האמת מאחורי הפרסומת היפה של מפעל הפיס המחלק טבלט לקשישים”. לדברי התובעת בכתב טענות, “פיסות מידע אלו בצירוף סירובה של המשיבה ליתן קבלה על התשלום העידו כי מדובר לכאורה בקנוניה מטעם המשיבה”.

התובעת טוענת כי עיריית בני ברק מכרה – באמצעות מחלקת הרווחה שלה – את מכשירי הטבלטים המיועדים לנזקקים בני הגיל השלישי המתגוררים בתחומה ואשר התקבלו כתורמה ממפעל הפיס […] הנתבעת, שלא בתום לב, גבתה תשלום שלא כדין עבור חלוקת הטבלטים שקיבלה כתרומה”.

“אם לא די בכך, הוסיפה הנתבעת חטא על פשע ונמנעה במתכוון מלהנפיק קבלה ומלהזכיר את שמו של מפעל הפיס, בכדי להסוות את התנהלותה הבלתי חוקית”.

הנתבעת, עיריית בני ברק, “[…] ניצלה את תמימותה ותמימותם של קשישים נוספים תוך הפרה בוטה של החוק בהסוואה של דאגה לחסרי ישע, שרובם מתקיימים מקיצבה זעומה של דמי הביטוח הלאומי”.

במסגרת הבדיקות השונות שערכה התובעת התחוור לה כי “מכשירי הטבלטים ניתנו כתרומה ע”י מפעל הפיס למחלקת הרווחה המוניציפלית, על-מנת שזו תבצע חלוקה הוגנת בהתאם לקריטריונים של מבוגר נזקק. במקום זאת ניצלה הנתבעת את תמימותה של התובעת ואת תמימותם של קשישים נוספים והחליטה לגזור ‘קופון’ חד-פעמי על-גבם של חלשים ומיעוטי יכולת כלכלית”.

עוד טוענת התובעת כי עיריית בני ברק “העלימה מידע, שכן בשנה הראשונה המכשיר ללא תשלום ואולם לאחר שנה המחיר הוא 10 ₪ לחודש“. לדברי כתב התביעה, “המשיבה הפרה את חובת תום הלב החלה עליה כאשר בחרה להסתיר מהמבקשת והקבוצה כי דרישת התשלום עבור מכשירי הטבלט לא אושרה ע”י שר הפנים, ולכן נמנעה מלהנפיק קבלות למשלמים.

“לתובעת לא נאמרה מלה כי מאחורי היוזמה לתרומת הטבלטים המותאמים לגיל השלישי עומד מפעל הפיס, גוף ציבורי המחלק ממשאביו לרשויות למטרות ציבוריות וביניהן עזרה לקשישים ונזקקים. כך קצרה הנתבעת פרסום ותהילה המיועדים לא לה תוך ביצוע עבירה על החוק והעלמת התנהלותה הקלוקלת והמבישה”.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה מופיעות כך במקור].