יותר מ- 3 מיליון מאזרחי ישראל נרשמו להזדהות האישית במערך הדיגיטל הממשלתי; “אנחנו עושים כל מאמץ לקדם את שירותי הממשלה בערבית אבל נמצאים עדיין במקום רחוק מהיעד שלנו”

ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח”כ איימן עודה דנה ביום שני השבוע (13.2.2023)  בהנגשת המידע והשירותים הממשלתיים בשפה הערבית.

יו”ר הוועדה ח”כ איימן עודה אמר בעניין הנגשת המידע באינטרנט בערבית כי כאשר אזרח ערבי רואה שמתרגמים עבורו מידע ושירותים, הוא מבין ומפנים שמשרדי הממשלה מעוניינים בו.

יוגב שמני מנהל חטיבת הטכנולוגיות והשירותים הדיגיטליים במערך הדיגיטל הלאומי אמר בדיון כי “אנחנו עושים כל מאמץ לקדם את שירותי הממשלה בערבית אבל נמצאים עדיין במקום רחוק מהיעד שלנו”.

לדבריו,  אחוז הדפים המתורגמים, עומד על מעל 50%. 98% מדפי האזור האישי וממערכת ההזדהות, קיימים בערבית. “בקרוב נצא בקמפיין לשיווק העברת בעלות על רכב בערבית. כמו כן, אנחנו נתמרץ משרדים שאנחנו חושבים שהמידע שלהם יותר רלבנטי לחברה הערבית”.

הא ציין כי יותר מ- 3 מיליון מאזרחי ישראל נרשמו להזדהות האישית במערך הדיגיטל הממשלתי. בנוסף, מעל 300 שירותים ממשלתיים ניתנים באינטרנט.

מנכ”ל איגוד האינטרנט הישראלי עו”ד יורם הכהן אמר בוועדה כי רק 10% מאתרי הממשלה היו זמינים בערבית בשנת 2021. בחלקם הייתה שאלה על איכות התרגום. לדבריו יש יתרון כלכלי גדול בהנגשת המידע בערבית. ככל שהמידע יהיה יותר נגיש, המדינה תרוויח מכך כסף.

דימא אסעד רכזת תחום צמצום פערים דיגיטליים אמרה קיים פער בין החברה היהודית לחברה הערבית במגוון פרמטרים. לדוגמה: 37% מהחברה היהודית עושים שימוש בתשלומים מקוונים, לעומת 18% בחברה הערבית.

47% מדפי התשלומים מונגשים בערבית, אולם מדובר רק בדפי המידע ולא בשירות התשלום עצמו, ביצוע התשלום מפנה לביצוע בעברית. רק 5% מדפי התשלום המקוון קיימים בערבית.

יו”ר הוועדה סיכם את הדיון וקרא לשינוי מדיניות כוללת להנגשת כל המידע והשירותים בשפה הערבית. הוא ביקש ממנהל מערך הדיגיטל הלאומי להגיש לוועדה דו”ח שנתי על ההנגשה השפתית לערבית, ועל התקציב השנתי שהוקצה לנושא.

ח”כ עודה אמר כי הוועדה בראשותו תגיע לבקר במשרדי הממשלה, כדי ללמוד על איכות השירות לאזרחים ולהבין איך אפשר לשפר.

= = = = = = = = = = = = = = = = =

בפני הוועדה הונח חומר רקע לדיון שהוכן בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ”מ) מיום 12.2.2023 [כתיבה: רועי גולדשמידט | אישור: יובל וורגן].

במסמך נאמר בין היתר כי “השימוש באתרי האינטרנט של הממשלה ורשויותיה איננו בגדר מותרות אלא אמצעי בסיסי לקבלת שירותי ממשלה – בפרט בתרחישי חירום דוגמת מגפת הקורונה שאילצה את אזרחי ישראל לעבור לצרוך שירותים רבים מרחוק באמצעות האינטרנט. לשירות אפקטיבי מרחוק חשיבות רבה, בפרט עבור אוכלוסיות בפריפריה הגיאוגרפית שהזמינות של מרכזי שירות פיזיים עבורן מוגבלת יותר, ובהינתן מגמה כללית של צמצום שירותים פיזיים והגירה לשירות דיגיטלי שככלל זמין בכל עת ומכל מקום.

“למרות האמור, מחקרים וסקרים שונים מצביעים על כך שרק חלק משירותי הממשלה זמינים בשפה הערבית שהיא שפתם של יותר מ- 20% מאזרחי ישראל”.

עפ”י נתוני על נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) עולה כי עדיין קיימת שונות במיומנות השימוש באינטרנט (לפי דיווח עצמי) בין האוכלוסייה היהודית והערבית. משתמע כי המשיבים הערבים מיומנים פחות ומשתמשים באינטרנט פחות מן המשיבים היהודים, ועושים פחות שימוש בשירותי ממשלה או שירותים ציבוריים מקוונים אחרים וכך גם ביחס למטרות אחרות כגון חיפוש עבודה או לימודים.

“רוב המשיבים הערבים גולשים בדרך כלל בערבית (63.6%) וחלקם (17.6%) גולשים לרוב בעברית.

“עוד עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי 67% מהמשיבים בני 20 ומעלה שרמת השליטה שלהם בקריאה בעברית חלשה (כ-385 אלף איש) מעדיפים לנהל את הקשר עם משרדי הממשלה פנים אל פנים.

“שיעורי השימוש בטפסים מקוונים ובתשלום באופן מקוון בקרב משיבים ערבים הוא פחות ממחצית השיעור בקרב משיבים יהודים.

“לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדצמבר 2022 רק 8 מתוך 26 משרדי ממשלה ורשויות שנסקרו מנגישים מידע בערבית באתרי האינטרנט שלהם ביחס לאפשרות להגיש פניות ותלונות למשרד או לרשות.

“לפי דו”ח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה בנושא “ערים מעורבות”, הערים חיפה, לוד, נוף הגליל ועכו לא הנגישו את אתרי האינטרנט שלהן לשפה הערבית. אף כי נתונים אלה חלקיים, הם משמשים אינדיקציה לכך שנושא ההנגשה השפתית אינו מוסדר דיו לא רק באתרי הממשלה, אלא גם בקרב רשויות מקומיות וגופי שירות נוספים.

“כאמור לעיל כחלק מהחלטת ממשלה 550 אמור לפעול צוות למעקב אחר תחום הדיגיטל. גם בחלוף כ- 4 שנים מן הדיון האחרון של ועדת המדע והטכנולוגיה נראה כי היקף ההנגשה השפתית לערבית חלקית בלבד ומגבילה קבוצת אוכלוסייה משמעותית מלנצל את התשתית הדיגיטלית בצורה מיטבית לשם קבלת שירותים ומימוש זכויות. בשל האמור נראה כי כדאי לבחון מה הם החסמים לקידום פעילות הנגשת השירותים והמידע בערבית”.

= = = = = = = = = = = = = = = = =

בפני הוועדה גם הונח דו”ח של איגוד האינטרנט הישראלי שכותרתו: סטטוס הנגשת מידע ושירותים ממשלתיים בשפה הערבית.

הדו”ח כולל מספר המלצות עיקריות בנושא ההנגשה:

+ לתעדף הנגשה ותרגום של נושאים חשובים ורלבנטים לחברה ערבית;

+ לשלב מנהל תחום הנגשה ייעודי מהחברה ערבית בעל מומחיות וידע מקצועי;

+ לקבוע מדיניות ואסטרטגיה ברורה ומוצהרת לקידום ההנגשה השוויונית בכל משרד;

+  לאמץ אסטרטגיה שיווקית רב-תרבותית המותאמת לקהלי היעד הערבים;

+  לייצר אחידות בנהלים בין המשרדים השונים כדי לשמור על רף דומה.

= = = = = = = = = = = = = = = = =