‘חשיפה בלעדית: סלקום אספה ומכרה במשך שנים את כל נתוני לקוחותיה לרבות מיקומיהם’

במוצאי החג הראשון של פסח (9.4.2020) פירסם אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ אייטם חדש לגבי פסק דין שניתן בתובענה ייצוגית נגד חברת סלקום והכותרת שנתן (באתר שלו) היא אותה הכותרת המופיעה כאן.

+ את הפרסום שלו, שהוגדר על ידו כ’חשיפה בלעדית’ הוא סיווג בתחילה כאייטם ‘בלעדי’.

+ כעבור מספר ימים, כמיטב המסורת אצלו, הסיווג שונמך וירד מ’בלעדי’ ל’ראשונים לדווח’, סיווג שלדעתי מתאים ומשקף יותר את הדברים.

+ ביום המימונה (16.4.2020) שונמך שוב הסיווג של האייטם הזה אצל אבי וייס: מה שהחל דרכו כ’בלעדי’ ועבר בהמשך ל’ראשונים לדווח’, נכון לפרסום ידיעה זו כאן באתר זה הוא מסווג כ’נושא חם’ בלבד.

+ ביום שני, 20.4.2020, בבוקר, שודרג הסיווג וחזר להיות ‘ראשונים לדווח’.

+ אלא שבערב של אותו היום, שונמך הסיווג (של מה שהחל כ’בלעדי’) – ל’חדשות מקומיות’ בלבד.

+ בסוף אותו שבוע, החשיפה הבלעדית של אבי וייס שונמכה שוב ולסיווג של ‘דעות וניתוחים’.

+ ואז שוב שונמך סיווג האייטם ומ’בלעדי’ הוא מסווג כיום כאייטם ‘צרכנות’ בלבד.

+ אלא שלאחר מכן שוב שונה הסיווג ל- ‘השבוע בכותרות’. מהו אותו שבוע, וייס לא מסביר.

+ ונכון לעכשיו, עוד שנמוך – עפ”י מסורת העבר באתר ‘טלקום ניוז’ של אבי וייס: ‘חדשות הסלולר והמובייל’.

יש לי כמה וכמה דברים לומר על הפרסום הזה של אבי וייס. ואולם בתחילת דבריי אדגיש כי אכן אבי וייס היה הראשון לפרסם את פסק הדין בתובענה זו [ת”צ 22141-03-15].

מידי יום מתפרסמות בכל אתרי התקשורת ידיעות על פסקי דין שונים וקצת מוזר להגדיר כל אחד מהפרסומים הללו כאילו הוא ‘בלעדי’. בהחלט ייתכן שכלי תקשורת זה או אחר הוא ה’ראשון לפרסם’ אבל לא מדובר, לדעתי, במשהו שהוא הישג עבודה עיתונאית יוצאת דופן.

יתרה מכך, במקרה הספציפי, אני בספק אם מדובר במשהו שהוא פרי עבודת תחקיר כלשהי. נראה לי כי מישהו – מישהו מאוד מאוד מסויים – העביר לו את פסק הדין (להערכתי, בשל אינטרס אישי) תוך הדגשים מאוד מסויימים לגבי המקרה [דבר שעולה בבירור לדעתי גם מנוסח האייטם עצמו ב’טלקום ניוז’]. וזה לגיטימי לחלוטין.

= = = = = = = = = = = = = = = = = =

האם אכן מדובר בפס”ד חלוט כפי שטען אבי וייס?

אבי וייס טען באותו אייטם שפירסם כי “מדובר בהסכם פשרה, שנחתם בין התובעים לבין סלקום (עם שינויים, שנעשו כתוצאה מפעילותו של ‘מתנגד’, שבהמשך אסביר מי זה ‘המתנגד’ הזה), ואושר אחרי כמה סבבי תיקונים, ע”י כבוד השופטת. לכן, ניתן לראות פסק דין זה כפסק דין חלוט, כי מדובר בפשרה חתומה ומוסכמת ע”י כל הצדדים (כולל מצד ‘המתנגד’)“.

בניגוד לדעתו של אבי וייס, לדעתי אין מדובר בדבר חלוט וכי יש גורם אחד בתיק זה שעדיין עשוי לערער על פסק הדין: מדובר ביועץ המשפטי לממשלה ד”ר אביחי מנדלבליט שבשעתו הגיש את הסתייגויותיו לגבי הסדר הפשרה השני אליו הגיעו הצדדים.

כיוון שהשופטת בפסק דינה לא קיבלה את עמדתו וכיוון שמדובר בנושא ציבורי עקרוני, הרי שלהבנתי יש בהחלט אפשרות שהיועץ המשפטי לממשלה עשוי להחליט לערער את פסק הדין (בהיבטים מאוד מסויימים). אם יחליט לעשות זאת הרי שהדבר ייעשה בפרק זמן שבמהלך או לאחר תום תקופת החירום במערכת בתי-המשפט [שאינה נכללת במניין הימים לחישוב].

= = = = = = = = = = = = = = = = = =

האם אכן מדובר בנושא שהיה חסוי עד עתה, כפי שטען אבי וייס, והאם הוא אכן חשף את הדברים שלא פורסמו עד כה?

באייטם ה’בלעדי’ שלו כתב אבי וייס בין השאר: “כל זה מתגמד לנוכח מה שאני חושף כאן. הנושא החמור ביותר הזה היה תחת ‘צו איסור פרסום’ מאז מרץ 2015 ועד היום, צו שהוסר רק כעת. היות ומדובר, לכאורה, בשערורייה פלילית חמורה ביותר, שהוסתרה עד היום מהציבור […]”. [הערה: ההדגשות – במקור].

אבי וייס טען כאמור כי מדובר במשהו שהוסתר מהציבור מאז מארס 2015 ועד עתה והוא חושף אותו. בין היתר הוא גם צייץ על כך במספר הזדמנויות.

■ על כך דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה [ב- 10 באפריל 2020 בשעה  10:13]: “אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ צייץ הבוקר (10.4.2020) [בתגובה לציוץ של איתי זיו מדה מארקר בנושא אבטחת מידע אחר] וציין את “החשיפה הבלעדית” שלו מאמש [כי סלקום מכרה נתוני לקוחותיה]; זה מאוד יפה אלא שאמיתי זיו פירסם כבר בתחילת אוקטובר 2017 ידיעה גדולה בנושא זה וכותרתה: “חברות הסלולר מתחילות למכור מידע שצברו עלינו” ובכותרת המשנה שלה נאמר: “הן יודעות איפה אנחנו בכל רגע – ומתכננות להרוויח מזה הרבה כסף”.

■ ב- 4 בנובמבר 2017 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: “הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד פרטנר ופלאפון: ‘עושות שימוש שלא כדין בנתוני האיכון של לקוחותיהם; ‘מפרות את החוק, את הסכמי ההתקשרות ורישיונות ההפעלה’.”

מדובר בתביעה ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית שהתובעים בה הם עופר בן דוד [לקוח של חברת פרטנר] ואלון עמר [לקוח של חברת פלאפון], והיא הוגשה באמצעות עו”ד ראובן מושקין, שהוא גם התובע בתביעה הראשונה, נגד חברת סלקום, זו שעתה פורסם פסק הדין בה.

■ כפי שכתבתי בידיעה בנובמבר 2017, כתב התביעה (נגד פלאפון ופרטנר) מאזכר את אותה כתבה של אמיתי זיו מ- 9 באוקטובר 2017 אשר בה נכללת גם התייחסות לקשר שבין סלקום לבין חברת טרנדאיט, לגביה נסב פסק הדין הראשון, ש’נחשף’ על-ידי אבי וייס.

■ יתרה מכך, באותה ידיעה שלי, המתייחסת לכתב התביעה השני, יש חמש פיסקאות העוסקות בכתב התביעה הראשון, מה שמכונה פרשת סלקום-טרנדאיט.

■ כיוון שמדובר באותו עורך דין שהיה ב”כ התובעים בתביעה הראשונה (נגד סלקום) ובתביעה השנייה (נגד פלאפון ופרטנר), חזקה עליו שידע היטב באותה העת מה הוא יכול לכתוב בכתב הטענות של התביעה השנייה ומה לא, בשל חיסיון (בהתחשב במה שקרה בתביעה הראשונה). יתרה מכך, אני מניח שסלקום מקבלת באמצעות “יפעת” קטעי עיתונות ובהם דברים המתפרסמים באתר שלי. אם במה שפירסמתי אז, בנובמבר 2017, לגבי הליך התביעה נגדם היה משהו שנוגד את קביעותיו של השופט בדבר חיסיון, בטוח שהדוברת של סלקום הייתה מוצאת את הדרך להודיעני על כך (דבר שלא קרה).

* אני מרשה לעצמי לקבוע בצורה חד-משמעית, כי לא מדובר בנושא שהיה חסוי מאז מארס 2015 ועד עתה (“יותר מחמש שנים”, כטענת אבי וייס). להבנתי, אכן, בשלב מסויים, באמצע שנת 2016, הייתה בקשה של סלקום לצו אי גילוי סוד מסחרי שלה וזה גם מה שגרם, ככל הנראה, לכבוד השופטת בתחילה להוציא את פס”ד עם איסור הפרסום. ואולם הפרשה כולה לא הייתה חסוייה ‘מהרגע הראשון’ שלה, כפי שטען ‘מומחה הטלקום’ בפרסום ה’בלעדי’ שלו.

לפי הידוע לי, כבוד השופט עופר גרוסקופף [שדן בתביעה נגד סלקום בהיותו שופט המחוזי מרכז-לוד עד למינויו לשופט בית-המשפט העליון והחלפתו, בעקבות כך, בתיק גרינברג/סלקום בידי כבוד השופטת נד”ב] קבע כי חומר מאוד מסויים בתיק יחסה תחת חיסיון על סודות מסחריים בהתאם לסעיף 23 (א) לחוק עוולות מסחריות ואף לא ייסרק או שיושחר במערכת ‘נט המשפט’.

* אני גם מרשה לעצמי לקבוע בצורה חד-משמעית, כי לא מדובר בנושא שאבי וייס היה הראשון לפרסמו. לדעתי הקרדיט מגיע דווקא לאמיתי זיו מהדה מארקר שכאמור כתב על כך באוקטובר 2017 וודאי לא לאבי וייס באפריל 2020.

= = = = = = = = = = = = = = = = = =

מה מראה לנו גוגל על ‘מעטה הסודיות’ שאפף את הפרשה הזאת עד שבא אבי וייס, ‘הרים את המסך’ ו’חשף’ אותה?

אני מפקפק אם אכן אבי וייס עשה בדיקה פשוטה במנוע החיפוש גוגל קודם שפירסם את מה שפירסם.

אם מקלידים בגוגל את מספר התיק [ת”צ 22141-03-15, גרינברג ואח’ נגד סלקום ישראל בע”מ], אזי אפשר לקבל כמה תוצאות מעניינות.

כך, למשל, מופיע שם צילום מודעה בתשלום שפורסמה בעיתונים גלובס והארץ ביום 11.9.2017 הכוללת – לידיעת הציבור – את פרטי הסכם הפשרה בין הצדדים, נכון לאותה תקופה. בהסכם זה צויין בין היתר כי הסדר הפשרה כולו מופיע באתר האינטרנט של חברת סלקום. אם היה מדובר בפרשה שכולה תחת חיסיון, האם אותו בית-משפט היה מאשר בכלל לפרסם בפומבי את נוסח הסדר הפשרה?!

אבי וייס מוזמן גם לבקר במדור ‘תובענות ייצוגיות’ באתר של חברת סלקום (כאן) ולראות שהמקרה הראשון המוזכר שם הוא נשוא התביעה הזאת. האם סלקום פירסמה משהו בעת שהיה חסוי?

= = = = = = = = = = = = = = = = = =

ועוד דבר: אם אכן הייתה הפרשה חסוייה [או, “תחת ‘צו איסור פרסום’ מאז מרץ 2015 ועד היום”, כלשונו של מומחה הטלקום] עד שבא אבי וייס וחשף אותה לאור השמש, תמהני כיצד בכלל ידע עו”ד משה רוזנפלד (שהצטרף להליך רק בשלב התגובות להסדר הפשרה  ומוזכר, בהרחבה רבה, באייטם של אבי וייס) שמתנהל הליך כזה?

= = = = = = = = = = = = = = = = = =

באותה ידיעה של אבי וייס הוא מספק קישור אל פסק הדין ומוסיף: “מה סלקום עשתה במשך שנים עם כל נתוני לקוחותיה? אני מציג כאן את הפסקאות העיקריות מהחלטת כבוד השופטת מיכל נד”ב:” [ההדגשות – במקור].

וכאן הוא מספק שלושה צילומי מסך של מה שהוא מכנה ‘הפסקאות העיקריות’ של השופטת. אלא שלהבנתי, שלושה צילומי המסך הם מתוך עיקרי כתב התביעה ולא מתוך קביעותיה של השופטת בפסק הדין.

= = = = = = = = = = = = = = = = = =

ראוי לזכור, ברקע, כי נוסף לסדר יום (אג’נדה) קבוע של אבי וייס נגד משרד התקשורת ואנשיו, ניתן בהחלט להתרשם כי הוא גם מבקר את חברת סלקום ישראל בע”מ ועל העזרה שהיא זוכה, לדבריו, ממשרד התקשורת. לכך יש להוסיף שגם “מגן הצרכנים”, ידידו של אבי וייס, מתבטא בביקורתיות כלפי חברת סלקום.

= = = = = = = = = = = = = = = = = =

אבי וייס טען כאמור כי מדובר במשהו שהוסתר מהציבור מאז מארס 2015 ועד עתה והוא חושף אותו. הוא הגיב בגלובס וב- News1 על כך שלא נותנים לו את הקרדיט על החשיפה המדהימה שלו.

למשימה התגייס הפעם גם רעייתו והעזר כנגדו שושנה [שוש] וייס שפירסמה רשומה (פוסט) על החשיפה הבלעדית, כלשונה, בדף מסויים בפייסבוק.

ביום שישי, 17 באפריל 2020, לפני הצהריים פירסם אבי וייס באתר שלו אייטם בנושא אחר. אבל באייטם החדש הוא נקט בשיטה מקובלת שלו: “אם אתה חוזר הרבה פעמים על אותו ה… “.

וכך כתב אבי וייס הפעם: “כל הכתבים והפוליטיקאים, שזעקו לפרטיותם, הארגונים החרדים לפרטיות הציבור ולאובדן הדמוקרטיה, שעתרו ועותרים לבג”ץ, היועמ”ש, שמקפיד לפתע על כל סעיף בהגנת הפרטיות בעניין המעקבים לאיכון חולי קורונה במטרה להציל חיי אדם, נעלמו בבת אחת מעל פני כדור הארץ והשתתקו, כשחשפתי שסלקום עשתה את זה שנים,  אבל לבריאות הכיס של בעליה. את גורמי אכיפת החוק ובראשם היועמ”ש (ד”ר אביחי מנדלבליט), זה בכלל לא הזיז, והוא לא הורה לבדוק את הנושא הפלילי הזה ולחקור אותו לעומק, כולל מי קיבל את הנתונים (מלבד חברת טרנדאיט) ומי החליט ואישר את זה. ליתר ביטחון, למעלה מ- 5 שנים ההתקיים “צו איסור פרסום”  על הפרשה הזו, כדי שלא נדע ממנה. כלומר: כל הטענות על פגיעה בפרטיות (לרבות פגיעה בפרטיות של עיתונאים)  הן פשוט קשקוש. איש מהם לא הזדעק כשסלקום עשתה בדיוק את אותו דבר ומכרה את פרטי המידע והמיקום המדויק שלהם סביב השעון,  במשך שנים“. [הערה: ההדגשות – במקור; הטעות – במקור].

= = = = = = = = = = = = = = = = = =

והסיפור של ‘פרשה שהוסתרה מהציבור במשך יותר מחמש שנים’ עד שבא אבי וייס וחשף אותה לעולם, מזכיר לי מקרה אחר: הליך משפטי לגביו אבי וייס טען שהתקיים בו דיון חסוי, סגור לציבור, ושהוא חשף אותו לראשונה.

כתבתי על כך כאן באתר ב- 22 במארס 2019 וסיפרתי שהדיון כלל לא היה חסוי וגם לא סגור לציבור וכי אני יודע זאת משום שאני הייתי בבית-המשפט באותו היום לצורך האזנה לדיון הזה: הייתי נוכח באותו הדיון, וכיוון שהתנהל עם הפסקות גם נכנסתי ויצאתי מהאולם מבלי שהיו במקום חבלול ושומרי הנהלת בתי-המשפט (הב”ה) שיוודאו ‘דלתיים סגורות’. אבי וייס, יודגש, לא היה במקום במהלך אותו היום.

עד היום לא ברור לי מהיכן קצין המשטרה בדימוס המציא את הבדותה הזאת של דיון חסוי מה גם שלא הסביר כיצד אם זה דיון סגור הוא פירסם מתוך פרוטוקול שלו…

כתבתי על כך בשעתו כאן באתר. הוא לא הגיב על כך וכנראה הוא יודע היטב מדוע הוא לא הגיב.

= = = = = = = = = = = = = = = = = =