וועדת השרים לחקיקה תדון בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – חובת יידוע על הזמנה למשפט באמצעות מסרון)

וועדת השרים לענייני חקיקה תדון בישיבתה הקרובה (א’, 13.5.2018) בהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – חובת יידוע על הזמנה למשפט באמצעות מסרון). את ההצעה (פ/5280/20) הגישה חברת הכנסת עליזה לביא ב- 14 במארס 2018.

בדברי ההסבר להצעת החוק הפרטית נאמר כי “תופעה כאובה הרווחת במערכת המשפט הישראלית היא שנאשמים בהליך פלילי בגין עבירת קנס אינם מודעים לזימון למשפט שעתיד להתקיים בעניינם. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982, מעוגנת חובת יידוע הנאשם בהזמנה למשפט באמצעות מסירה אישית. ואולם, לעתים חובת יידוע זו אינה מספקת שכן הזימון למשפט לא מגיע ליעדו מסיבות שונות, שאינן תלויות בנאשם, ולא עקב הימנעותו מקבלה.

“הוראת סעיף 228(א) לחוק קובעת כי עבירת קנס היא עבירה של ברירת משפט. כלומר, למעט מספר חריגים הקבועים בחוק, בפני אדם שמואשם בעבירה שהעונש בגינה הינו תשלום קנס, קיימת הזכות להישפט בבית-המשפט ולבקש להוכיח חפותו בפני גורם שיפוטי. סעיף 229(א)(2) לחוק קובע כי אדם שקיבל הודעת תשלום קנס רשאי להודיע שברצונו להישפט על העבירה, ובעקבותיה אין הוא מחויב בתשלום הקנס. סעיף 230 לחוק מוסיף ומפרט כי תישלח הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו על רצונו להישפט.

“סעיף 237 לחוק קובע כי יש להמציא לאדם הזמנה זו באמצעות מסירה אישית, או באמצעות משלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני-האדם, ולקבל על כך אישור מסירה. אשר לאופן מסירת ההודעה קובעת תקנה 44 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל”ד – 1974, חזקת מסירה, שלפיה ההזמנה למשפט תיחשב כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימת הנמען על אישור מסירה, אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה לנמען בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות ראויות.

“פעמים רבות הדואר הרשום אינו מגיע ליעדו מסיבות שונות, שקשה להוכיחן, ולאור התקנה לעיל גם בלא חתימה על אישור המסירה יראו בעצם שליחת ההזמנה למשפט כאילו הומצאה כדין. במצב כזה, ביום הדיון יתקיים המשפט בהיעדרו של הנאשם, שכן לא ידע על קיומו, ויראו בו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום. כאשר מדובר בעבירת קנס עליה ביקש הנאשם באופן אקטיבי להישפט, מדובר בפגיעה חמורה אף יותר, שכן עמדה בפניו ברירת המחדל לתשלום הקנס, אך הוא ביקש באופן יזום להישפט על העבירה.

“תקנה 42א לתקנות קובעת כי הודעה על בקשה להישפט לפי סעיף 229(א) לחוק תהיה על גבי הספח שבטופס 8א שבתוספת. כיום הספח אינו כולל סעיף בו מציין המבקש את מספר הטלפון הנייד שלו. מומלץ כי הספח יתוקן באופן שיכיל סעיף שכזה, דבר שיקל על התקשרות עם הנאשם ויסייע למימוש המוצע בהצעת החוק.

“לפיכך מוצע לקבוע כי אם מספר הטלפון הנייד של הנאשם היה בידי בית-המשפט בעקבות קבלת טופס 8א שבתוספת הכולל מידע זה, ובין אם התקבל במסגרת איתור המידע אודותיו כאמור, יודיע בית-המשפט לנאשם על הזמנה למשפט נגדו באמצעות שליחת מסרון. הודעת המסרון תכלול את פרטי תיק בית-המשפט בעניינו של הנאשם, כתובת בית-המשפט, תאריך הדיון והשעה שבו יתקיים.

“באמצעות המסרון יגבר הסיכוי שלנאשם ייוודע אודות הדיון והזמנתו, מה שיאפשר לו להתייצב ולהוכיח את חפותו. הצעת חוק זו מטרתה להרחיב את חזקת המסירה וזאת בהמשך לקביעת בתי המשפט לחשיבותה של חזקת המסירה וקביעת סדרי דין מקלים יותר בעבירות קנס, הנחשבות כעבירות קלות באופן יחסי”.