וועדת הכלכלה של הכנסת תמשיך לדון בשבוע הבא בחוק הדואר

וועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח”כ מיכאל מרדכי ביטון תמשיך לדון בשבוע הבא בחוק הדואר (תיקון מס’ 13). הדיון הקודם, הראשון, היה ב- 6 בדצמבר 2021.

הדיונים יתקיימו ביום ראשון (19.12.2021) וביום שלישי (21.12.2021). לגבי הדיון השני שיתקיים בשבוע הבא נכתב בפורטל הישיבה כי “אם יסתיים הדיון, ייתכן שתתקיימנה הצבעות”.

לרגל הדיון הראשון שנערך ב- 6.12.2021 פירסמתי  באתר זה ארבע ידיעות שונות לפני שנערך [ריכוז הידיעות – כאן].

לקראת הדיון השני שייערך ביום ראשון הקרוב פורסמו בפורטל הוועדה מספר מסמכים ובהם נייר עמדה של פרופ’ זיו רייך, רו”ח. בפתח נייר העמדה שלו הוא כותב: “בדגש ציבורי וחשיבה כלכלית, על חברי הוועדה לדון ולקבל החלטה, מה יהיה עם מרכזי החלוקה, תיבות הדואר השכורות, כיצד יתבצע הפיקוח על המחירים מראש, כל זה יקבע מה יהיה גורל התחרות ואם בסופו של יום תהיה תחרות, זה הזמן להדגיש כי ללא פיקוח מראש ופתיחה זהירה של התחרות, שוק הדואר ינציח את מונופול דואר ישראל והציבור לא ייהנה מפירות התחרות”.

בהמשך המסמך הוא כותב בין היתר: “אני פונה אליכם כמי שהקדיש כמעט שנתיים לדיון מעמיק בשוק הדואר בישראל ובמתווה להרחבת התחרות בו, על רקע מאפייניו הייחודיים וזאת במסגרת תפקידי כיו”ר וועדה ציבורית שמונתה על-ידי שר התקשורת ושר האוצר דאז. בוועדה היו חברים אנשי ציבור מגוונים ושונים כמו כן היו בה חברים ממשרד האוצר מאגף התקציבים וממשרד האוצר אגף החשב הכללי. כל זאת בנוסף לחברים ממשרד התקשורת וברצוני להדגיש בפניכם את הכשלים של וועדת רוזן שהיום חברי וועדת הכלכלה דנים במסקנותיה.

“בראשית דבריי ברצוני להדגיש את העובדה כי דואר ישראל הינו מונופול ממשלתי […] כבר כעת יודגש כי אני בעד התחרות וכך גם היו מסקנות הוועדה הציבורית שברשותי אך השאלה היא לא האם יש צורך בתחרות כי התשובה לכך היא כן השאלה היא איך פתוחים שוק לתחרות.

“כידוע לכם וועדה ציבורית הביאה את המלצותיה לגבי התחרות כבר בשנת 2006  בדו”ח שגיא, ההמלצות אומצו ונחתמו על ידי שר האוצר ושר התקשורת דאז ושום המלצה בנוגע למתווה התחרות לא יושמה.

“כמו כן בשנת 2014 אומצו ונחתמו על ידי שר האוצר ושר התקשורת דאז המלצות הוועדה הציבורית בראשותי – וועדת רייך – וגם המלצותיה בנוגע למתווה התחרות לא יושמו. הוועדה בראשותי קבעה את המובן כי מתווה פתיחת השוק לתחרות מחויב במתווה הדרגתי שנשלט ומפוקח על ידי הרגולטור טרם מעשה והכנסת המתחרים למגרש משחקים מאוזן ושווה.

“נושא זה הודגש בשתי וועדות את חשיבות ההנגשה של מרכזי החלוקה למתחרים ואת המתווה המפוקח, ולא פחות מזה את אופן ההנגשה – באמצעות מתן אפשרות למתחרים בעצמם לגשת למרכזי החלוקה, מהנימוקים שפורטו בדו”ח ועדת רייך (וגם בדו”ח ועדת שגיא).

“משרד התקשורת כרגולטור שנציגיו היו חלק מוועדת רייך וחתמו על מסקנות הוועדה,  לא פעל מול דואר ישראל לביצוע ויישום מתווה התחרות שבסיסו עומד הנגשת מרכזי החלוקה ותיבות הדואר השכורות;  לא אכף את מתווה התחרות וחמור מכך אפשרו בפועל לחברת דואר ישראל לפתוח מרכזי חלוקה נוספים וזאת מבלי להנגישם לבעלי ההיתר;  לא הטיל עיצום כספי כנגד חברת דואר ישראל על אי עמידה בתנאי מתווה התחרות.

“שאלה מס’ 1: מדוע בתקופה כה ארוכה של כ-  11 שנים ושתי וועדות ציבורית בהן משרד התקשורת אשר היה חלק באותן הוועדות ועובדי המשרד חתומים על אותם וועדות, לא ביצע המשרד אכיפה ויישום של אותן מסקנות הנוגעות לתחרות וחמור מכך אף התיר לחברת דואר ישראל לפעול בניגוד להחלטות הוועדה לדוגמת בפתיחת עשרות מרכזי חלוקה נוספים. האם ניתן לסמוך על רגולטור שאינו מיישם את החלטותיו? האם ניתן לאפשר לאותו רגולטור לפקח על תהליכי כה משמעותיים הנוגעים לתחרות קל וחומר כאשר אנו עומדים ערב ההפרטה?

[…] ועדת שגיא והוועדה בראשותי כללו נציגי ציבור רבים, למדו את התחום לעומק במשך כשנתיים, שמעו את כל הגורמים המעוניינים והציגו דוחות מפורטים הכוללים ניתוחים מעמיקים של השוק ומגבלותיו, ועל בסיסם התקבלו ונחתמו המלצות מקצועיות מפורטות ומנומקות. לעומת זאת, הוועדה המייעצת ועדת רוזן פעלה במשך כשלושה חודשים בלבד, כאשר למעט מר רוזן כללה רק את עובדי משרד התקשורת והיא תואמת לחלוטין את העמדה שהציג מר רוזן בשנת 2014, בתגובה להמלצות הוועדה בראשותי.

“שאלה מס’ 2: הוועדה המייעצת נולדה בחטא ועליה להתבטל, אין לה שום סמכות, לאחר שלמדתי את חוק הדואר לא מצאתי שום סעיף בגינו נדרש או יכול שר התקשורת להקים וועדה מייעצת. כמו כן, לא מצאתי בחוק התקשורת סמכות לשר להקים וועדה מייעצת. לדעתי, יש לבחון את חוקיות הוועדה המייעצת. למעלה מכך: הרי שאין בסמכותה להפוך החלטות של שתי וועדות ציבוריות שמונו כחוק ואומצו כחוק. הדבר משול להחלטת בית-משפט לתביעות קטנות המבקש להפוך החלטה של בית-משפט עליון. גם דו”ח מבקר המדינה בנושא זה קבע כי מסקנות וועדת רוזן כבר אינן רלוונטיות“. [הערה: כל ההדגשות כאן מופיעות כך במקור במסמך רייך].

* כמו כן מתפרסם באתר הוועדה דו”ח הערכת השפעת הרגולציה/האסדרה המוצעת (Regulatory Impact Assessment, RIA).

= = = = = = = = = = = = =

כאמור, הדיון בוועדת הכלכלה היה ב- 6.12.2021 בשעות הבוקר המאוחרות. למומחה הטלקום אבי וייס נדרשו שישה ימים תמימים כדי לעכל את כל מה שהיה בדיון. אז, מקץ אותם שישה ימים, ב- 12.12.2021 אחרי הצהריים, פירסם אייטם ‘בלעדי’ באתר שלו ‘טלקום ניוז’ שכותרתו: “סערה וביקורת בוועדת הכלכלה על רפורמת הדואר של שר התקשורת יועז הנדל“. [במאמר מוסגר: מעניין שכיום, כמעט כל אחד (ולא רק חזאי מזג האוויר) כותב על “סערה” כלשהי. מִסָּבִיב יֵהוֹם הַסַּעַר].

שימו לב: אייטם ‘בלעדי’ על ישיבה פומבית של וועדה בכנסת, ששודרה בשידור חי בפורטל הוועדה. אכן, הישג עיתונאי ראוי, ללא ספק. ודאי שלא תתפלאו שנכון להבוקר – שונמך סיווג האייטם הזה אצל אבי וייס ומדובר ב’חדשות מקומיות’ גרידא.

כמובן שאף אין קשר בין ההמתנה בת שישה הימים לבין כך שאני פירסמתי ארבע ידיעות לפני הדיון בנושא זה – ולפניו. כל קשר כזה, שלא קיים, הוא מקרי לחלוטין.

בכותרת המשנה של האייטם שלו כתב אבי וייס: “הנדל ברח מהדיון ומנכ”לית משרד התקשורת לירן אבישר בן חורין מצאה עצמה מול שאלות קשות מצד חברי הכנסת. נראה, שהנדל ובן חורין, סברו, שהם באים “לטיול נינוח” בוועדת הכלכלה. אך הופתעו לגלות, שמספר חברי כנסת “הכינו שיעורי בית” והבינו, שהרפורמה, שהנדל מציע בענף הדואר, כוללת גזירות קשות על הציבור ובעיקר על הפריפריה“. [ההדגשה – במקור].

פעם דיברו על “אהוד ברח” [ח”כ על הרמטכ”ל אהוד ברק באסון צאלים]. עכשיו אבי וייס קובע ש”יועז ברח”. האם ‘הלוחם היחיד בעוולות משרד התקשורת‘ באמת סבור ששר בממשלה אמור לשבת שעות ארוכות לאורך כל הדיון בוועדה מוועדות הכנסת? לשם מה יש מנכ”ל/ית? מה יעשו, רחמנא ליצלן, ה’דיפ-סטייט’ אם השר ייטול את המושכות לידיו?

עתה רק נותר להמתין לאייטם ה’בלעדי’ הבא של אבי וייס ב’טלקום ניוז’ לגבי שני הדיונים הנוספים בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הדואר.

= = = = = = = = = = = = =