הרשות להגנת הפרטיות פירסמה חוות דעת בהתאם לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף קורונה החדש

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים פירסמה (15.7.2020) חוות דעת שהגישה לצוות השרים אשר מונה בהתאם לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף קורונה החדש (הוראת שעה), התש”ף – 2020.

חוק הסמכת השירות קובע כי ימונה צוות שרים לבחינת הצורך בהמשך ההסתייעות בשירות מכוח החוק ‘בהתחשב במצב התחלואה בישראל בשל נגיף הקורונה החדש, בתרומת תוצאות פעולות הסיוע לצמצום התפשטות המחלה ובקיומן של חלופות להסתייעות כאמור, והכל בהתחשב, בין השאר, בפגיעה בזכות לפרטיות’.  עוד קובע סעיף 12 לחוק כי בפני הצוות תונח חוות דעתה של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים בעניין זה.

בתקציר חוות הדעת של הרשות להגנת הפרטיות נאמר בין היתר כי “האמצעי בו נוקטת כיום מדינת ישראל לצורך איתורם של מי שבאו במגע עם חולה קורונה בפרק הזמן שקדם לאבחונו – קרי, שימוש ביכולות הטכנולוגיות של שירות הביטחון הכללי לצורך איכון החולה ומגעיו – טומן בחובו פגיעה קשה ביותר בפרטיותם של כל אזרחי המדינה לגביהם מופעל הכלי, ומעורר קשיים בהיבטים מרכזיים נוספים. כפי שקבע בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין בן מאיר, ‘הבחירה לעשות שימוש בארגון הביטחון המסכל של המדינה לצורך מעקב אחר מי שאינם  מבקשים לפגוע בה, מבלי שניתנה הסכמה לכך מצד מושאי המעקב, מעוררת קושי רב ביותר’.

“הרשות להגנת הפרטיות ערה לצורך הדוחק שבהפעלת אמצעי יעיל לאיתור המגעים של חולי קורונה מאומתים, בשים לב לנתוני התחלואה ולהכרח בבלימת התפשטות המגפה. אולם, במצב הדברים הנוכחי, כאשר ברור שנגיף קורונה אינו צפוי להיעלם בקרוב והעולם כולו נערך ל’שגרת קורונה’ העשויה להימשך חודשים ואולי אף שנים, מתחזק הצורך באיתור ובשימוש באמצעים חלופיים מידתיים, אשר יוכלו לשמש לטווח ארוך, גם בעיתות גאות ושפל של המגיפה.

“בתוך כך, קיימה הרשות במרוצת השבועות האחרונים פגישות ובדיקות מקיפות לבחינת האמצעים הדיגיטליים השונים העומדים כיום בפני הממשלה לשם הגשמת התכלית של איתור מגעים וקטיעת שרשרת ההדבקה. כפועל יוצא מתהליך בחינה זה, הרשות סבורה כי לעת הזו ישנה חלופה הולמת אחרת, והיא יישומון ‘המגן 2’.

“יישומון ‘המגן 2 ‘ פותח על ידי משרד הבריאות תוך שמירה על עקרונות העיצוב לפרטיות, באופן המאפשר איתור יעיל של מגעים בטווח זמן מיידי, ובד בבד שומר בצורה המיטבית על פרטיותם של המשתמשים. היישומון העדכני עוצב כך שהוא משקלל נתוני מיקום ונתוני קירבה, באופן שעתיד להגדיל דרמטית את יעילות איתור המגעים לעומת החלופות האחרות. הגם שנדרש עוד לטייב את היישומון האמור הן בהיבטים טכנולוגיים והן בהיבטי הגנת פרטיות ואבטחת מידע, הרי שלעת הזו,  ובהינתן החלופות האחרות הזמינות כיום לתפעול מהיר – הרשות סומכת ידיה על יישומון זה.

“היישומון מוכן להפעלה אך טרם הושק, ובהתאם לאמור בחוות דעת זו – הרשות קוראת להפעלתו ולהטמעתו בקרב הציבור לאלתר.

“היתרונות ביישומון ‘המגן 2’ על פני האמצעים המופעלים כיום גלומים בשורה ארוכה של מאפיינים: היישומון פועל על פי המודל הביזורי, כך שכל נתוני המיקום ונתוני הקרבה הנאספים על ידו נשמרים ומעובדים אך ורק על גבי המכשיר הנייד של המשתמש. ליישומון ישנה יכולת גבוהה לאיתור מגעים מבוססי קרבה, ברמת דיוק של עד סנטימטרים, לרבות בתוך שטח סגור ויכולת הבחנה בין קומות. הנתונים כלל אינם מדווחים למשרד הבריאות או לכל גורם אחר (להבדיל ממודל ריכוזי בו המידע מועבר למשרד הבריאות), ונמחקים במועד הפיכתם לבלתי-רלבנטיים; מדובר במערכת מבוססת-הסכמה, באופן שכל פעולה ביישומון טעונה הסכמה אקטיבית של המשתמש, וכך גם התקנתו על גבי המכשיר הנייד; המידע שנאסף ונשמר ביישומון הוא המידע המינימלי הדרוש להגשמת תכליתו, והסרת היישומון מביאה למחיקת המידע כולו. היישומון מבצע שימוש בנתוני מיקום ובנתוני קרבה, ועל כן הוא בעל פוטנציאל להגשים ביעילות רבה – שאינה נופלת מזו של מנגנון השב”כ – את התכלית של איתור המגעים, הן מבחינת דיוק הממצאים והן מבחינת ההגנה על הפרטיות.

“להבדיל, השימוש באמצעי האיכון של השב”כ, המבוסס על נתוני מיקום במודל ריכוזי, מהווה פגיעה משמעותית בפרטיות. בנוסף, גם מנגנון איכון השב”כ אינו מיטבי מבחינת הדיוק ולראייה היקף האיכונים השגויים שבוצעו בתקופה האחרונה.

“על כן, הרשות סבורה כי המשך השימוש באמצעים המופעלים על ידי השב”כ, על מידת דיוקם המוגבל ובהינתן שמידת פגיעתם בפרטיות גדולה לאין שיעור, גם לאחר שהיישומון בגרסתו המשודרגת יופעל, תהווה פגיעה לא מידתית בפרטיות, וכן עשויה להוביל לפגיעה באמון הציבור במערכות השלטון, לכרסם באופן משמעותי במעמדה של הזכות החוקתית לפרטיות, ולהביא לנרמול של שימוש ביכולות טכנולוגיות של גופי ביטחון לצורך פרקטיקות של מעקב אחר אזרחים שומרי חוק.

“נוסיף, כי עצם השקת היישומון אינה מספיקה. יעילותו והצלחתו כאמצעי חלופי תלויה בראש ובראשונה במידת התפוצה וההטמעה שלו בקרב הציבור הרחב. לשם כך יש להשקיע את מירב המאמצים בפעילות הסברתית מואצת ומאומצת בהיקף נרחב, לצד פעילות הסברה ממוקדת במגזרים מסוימים, שקיפות מלאה, הכל במטרה להעלות את אמון הציבור ביישומון ולגרום לציבור להתקינו.

“יודגש כי כי יישומון ‘המגן 2 ‘ אינו חף מטעויות וכטבעה של טכנולוגיה מתפתחת – גם לו יידרש המשך שיפור וטיוב. עם זאת, וכפי שהשתקף בבירור במהלך השבועיים האחרונים, מנגנון השב”כ, מעבר לפגיעה הדרמטית בהיבטי פרטיות, מזמן אף הוא טעויות למכביר, ועל רבים נגזר בידוד והגבלה דרמטית על חופש התנועה, כאשר למעשה כלל לא באו במגע עם חולה קורונה (כמו כן, מנתוני הדיווח של משרד הבריאות מיום 9 ביולי 2020 עולה כי אחוז החולים המאומתים מבין המבודדים שקיבלו התראת איכון עומד על כ- 5% מסך המבודדים בלבד).

“בהינתן שאף אחת משתי מהחלופות הקיימות כעת אינה מושלמת, ובכוחן של שתיהן להגשים את התכלית של איתור המגעים ביעילות ובמהירות – יש להעדיף את החלופה שפגיעתה בפרטיות פחותה לאין ערוך. כך מתחייב גם מפסיקת בית-המשפט העליון, אשר קבע בעניין בן מאיר כי wהמאמץ לאיתורה של חלופה יעילה חייב להימשך ללא לאות… במסגרת חיפוש חלופה כאמור, יש ליתן את הדעת לפגמים המהותיים הקיימים במנגנון הנוכחי, ובמיוחד יש לשקול אם ניתן להשיג את התועלות החשובות הנדרשות באמצעות שימוש במנגנון וולונטרי ושקוף למשתמש’.

“לפיכך, עמדת הרשות היא שיש להשיק ללא דיחוי את גירסת ‘המגן 2.0’ שכן בהינתן החלופות הקיימות היא עדיפה לאין שיעור על פני שימוש בכלי מעקב פוגעני של גוף ביטחון שאינו מיועד למטרה זו.

“בכל הנוגע לאמצעים המשלימים שנבחנים כיום, סבורה הרשות להגנת הפרטיות כי לפני הטמעתם במסגרת פתרון כולל, יש לבצע תסקיר מעמיק לניתוח השפעה על הפרטיות, וכן לשלב את הרשות במסגרת תהליך האיפיון והפיתוח של אמצעים אלה, שכן הם נושאים בחובם פגיעה משמעותית בפרטיות”.