הרשות להגנת הפרטיות: “לעת הזו, נראה כי קיימים סימני שאלה באשר לצורך וההצדקה בהפעלה מחדש של מנגנון האיכונים של השב”כ”; “כלי השב”כ הינו אמצעי חריג ביותר המגלם פגיעה קשה בזכות לפרטיות, היורדת לשורשה של חברה דמוקרטית”

ביום חמישי, 2 בדצמבר 2021, פירסם משרד ראש הממשלה הודעה לפיה “היום בחצות, יפקעו התקנות לשעת חירום שאישרה הממשלה לשימוש באיכונים סלולריים על-ידי שירות הביטחון הכללי (שב”כ) לאיתור מאומתים בזן האומיקרון. בהתאם למדיניות שהוגדרה מראש בקבינט הקורונה, לפיה השימוש באיכוני השב”כ ייעשה במשורה ותוך בחינה יום-יומית, ולנוכח הערכת המצב העדכנית, החליטו ראש הממשלה ושר הבריאות, בעצה אחת עם גורמי המקצוע במשרד הבריאות, לא להמשיך בשלב זה בהפעלת האיכונים, שתרמו בשבוע האחרון למאמץ קטיעת שרשראות ההדבקה. הפעלת האיכונים מחדש תיבחן בהתאם לנסיבות התחלואה”.

נושא האיכונים הסלולריים עמד במרכז דיון שנערך ב- 30.11.2021 בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח”כ רם בן ברק. לדיון זה הוגשו 9 מסמכים מטעם ארגונים וגופים שונים.

בין הגורמים הללו – הרשות להגנת הפרטיות (משרד המשפטים) שכתבה בין היתר בנייר העמדה שלה לוועדה כי “[…] על רקע גילויו של זן האומיקרון, זן חדש של נגיף הקורונה שסיכוניו אינם נהירים דיו בעת הזו, ואף לא ברורה עמידותו לחיסון, החליטה הממשלה לשוב ולעשות שימוש בכלי שבידי שירות הביטחון הכללי לצורך איתור מגעים של מי שחלו בזן האומיקרון, או שבדיקתם העלתה חשד כי חלו בו.

“לעמדת הרשות להגנת הפרטיות, נכון לעת הזו, נראה כי קיימים סימני שאלה באשר לצורך וההצדקה בהפעלה מחדש של מנגנון האיכונים של השב”כ, ובכל מקרה יש לבחון ללא הרף את הצורך בהפעלתו בשים לב לממצאים הרפואיים וכלל הנתונים אודות הזן החדש ונזקיו.

“הרשות סבורה כי ככל שימצא בימים הקרובים כי לא חלה התפשטות של הזן החדש, או שהוא אינו גורם לתחלואה קשה יותר לעומת הזנים המוכרים, יהיה בכך כדי להשליך באופן מהותי, ואולי אף מכריע, על מידתיות השימוש בכלי השב”כ שהינו אמצעי חריג ביותר המגלם פגיעה קשה בזכות לפרטיות, היורדת לשורשה של חברה דמוקרטית.

“בין היתר, יש לעקוב ולבחון האם הזן החדש גורם לתחלואה קשה יותר לעומת הזנים שהיו מוכרים עד כה; האם הזן החדש עמיד לחיסונים; האם הבדיקות הקיימות מאפשרות את גילויו המהיר בקרב מי שחלו בו; האם הטיפול הקיים לנגיף הקורונה מקל על התסמינים; האם יתר ההגבלות אשר הוטלו בעקבות גילוי הזן החדש (כגון איסור כניסת זרים לישראל, חובת בידוד לשבים מחו”ל אף אם חוסנו, איסור יציאה למדינות אדומות, הרחבת חובת התו הירוק) – בכוחן להגביל ממילא את התפשטות הזן החדש, כך שלא תצמח תועלת יחסית מהפעלת שירות הביטחון הכללי; האם מערך החקירות האפידמיולוגיות נותן מענה גם לצורך בבידוד המגעים של החולים בזן החדש, והאם אין מקום להטלת מגבלות אחרות חלף השימוש בכלי השב”כ.

“בהקשר זה יש לתת את הדעת גם לעובדה שרק חולים ספורים ביותר בישראל לקו עד כה בזן החדש, כאשר בישראל נעשות מדי יום קרוב ל- 80 אלף בדיקות PCR. המשמעות היא שמאז התגלה הזן ועד כה התגלו רק שני חולים בזן החדש נערכו בישראל קרוב ל- 500 אלף בדיקות PCR .

“נקודת המוצא היא כי השימוש בכלי השב”כ הוא אמצעי חריג ביותר, המגלם פגיעה קשה בזכות לפרטיות, היורדת לשורשה של חברה דמוקרטית. כידוע, ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה שעשתה עד היום שימוש בכלי מעין זה לצורך מעקב אחר מגעים של חולי קורונה.

“[…] לסיום נדגיש, כי מעבר לפגיעה בכבוד האדם, השימוש במנגנון האיכונים טומן בחובו פגיעה קשה בזכות לפרטיות של כל מי שהמנגנון מופעל כלפיו. כפי שקבע בית-המשפט העליון, האיכון “מבטא אובדן מידי של שליטת האדם עצמו במידע הנוגע לחייו. הנתונים הנוגעים להימצאותו של אדם במקום מסוים בזמן מסוים עשויים להיות עניין שהוא מבקש לחסות – ממעסיק, מבני משפחה או מחברים, וזו זכותו. יהיו טעמיו לכך אשר יהיו. מבחינה זו, האיכון חושף את חייהם של הנוגעים בדבר (הן מצדו של החולה המאומת והן מצד המאוכנים). וכל זאת – באבחת חרב, ליתר דיוק באבחת איכון” (כלשון פסק דינה של השופטת ברק-ארז בבג”ץ 20/6732).

“יצויין, כי עמדת הרשות נסמכת על המידע הקיים בנקודת הזמן הזו בנוגע לזן החדש. הרשות מוסיפה לעקוב מקרוב אחר כל התפתחות בנושא, ותביא את עמדתה בפני גורמי הממשלה”.