הצעת חוק פרטית חדשה: קוראת להתיר תיעוד ויזואלי של דיוני בבתי-המשפט

נשיאות הכנסת בראשות היו”ר והסגנים אישרה לאחרונה הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק פרטית חדשה (פ/918/23). מדובר בהצעה של חברי הכנסת אילת שקד, אופיר סופר ומתן כהנא.

בדברי ההסבר של הצעת החוק, הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון – שקיפות הליכים משפטיים), התש”ף – 2020, נאמר כי “הצעת חוק זו באה להסדיר לראשונה את האפשרות לתעד, באמצעות הקלטה, צילום ושידור, דיונים המתקיימים בבתי-המשפט בישראל. בכך, יביא החוק להשוואת המצב בעניין זה למצב הקיים מזה שנים במדינות מערביות רבות.

“סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד – 1984 קובע כי בית-המשפט ידון בפומבי. אולם על אף חשיבותו של עקרון זה, במועד חיקוק החוק, קבע המחוקק כי יאסר צילום באולם בית-המשפט. קביעה זו אסרה למעשה כל תיעוד או הקלטה של דיון המתנהל בבית-המשפט, למעט במקרים חריגים.

הצעת חוק זו באה לשנות את המצב המשפטי הקיים, כך שתיעוד דיונים בבתי-משפט יותר, למעט במקרים בהם יקבע כי אין לאפשר תיעוד ושידור של דיון בבית-משפט. באותם מקרים בהם לא יותר תיעוד הדיון, בהתאם לברירת המחדל בחוק המוצע, יתקיים המנגנון המתואר בסעיף 68ב לחוק, המאפשר לבעל דין לבקש מבית-המשפט הקלטה, צילום או שידור של הדיון.

“מאז חקיקתו של החוק המקורי חלו תמורות רבות במפת התקשורת, בסיקור מוסדות ציבור, וכן בהליכים שמטרתם להגביר את השקיפות של המערכות הציבוריות. זכות הציבור לדעת, עיקרון פומביות הדיון, שקיפות ציבורית, ושותפות הציבור בהליכי קבלת החלטות הם חלק בלתי נפרד מסדר היום הציבורי.

“כך, למשל, בשנים האחרונות החלה הכנסת לשדר בשידור ישיר דיוני ועדות רבים, דיוני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת משודרים בשידור ישיר אף שמדובר בהליך מעין שיפוטי, פגישות נציגי הסיעות עם נשיא המדינה בעת הליך הרכבת הממשלה משודרות גם הן. כמו כן חוקק חוק חופש המידע, התשנ”ח – 1998 המאפשר לציבור לקבל מידע ציבורי, נבחרי ציבור רבים מציגים לציבור את יומניהם, ועוד. כל אלו תרמו לשקיפות ולהגברת אמון הציבור. אולם בכל הנוגע לתיעוד דיונים בבתי-המשפט נותר החוק הרבה מאחור.

“הגבלה זו, פוגעת באמון הציבור במערכת בתי-המשפט, ובייחוד שעה שמדובר במערכת שבידיה נתונות סמכויות להשפיע על כלל המערכות הציבוריות, העוסקת בזכויות היסוד הבסיסיות ביותר של כל אדם בישראל.

“אין היגיון בכך שבשעה שמרבית הדיונים פתוחים לציבור, כך שכל אדם יכול להגיע ולהשתתף בהם פיזית, אסור להקליט או לצלם את אותו דיון ממש. אם ראוי היה שלא לפרסם את מרבית הדיונים, הרי שהיה צורך גם לאסור את הכניסה אליהם של אזרחים שאינם נדרשים לדיון. אולם משעה שהוחלט שאין מניעה מהשתתפות בדיון לכלל אזרחי המדינה, הרי שאין כל מניעה לתת אפשרות לצלם ולהקליט את הדיון, ובכך להנגיש את דיוני בתי המשפט גם למי שאין ביכולתו להגיע פיזית לבית-המשפט.

“לאור האמור, גובשה הצעת חוק זו שבאה לשנות את ברירת המחדל, ולקבוע כי ניתן לתעד דיונים המתקיימים בבתי-המשפט, למעט בסוגי דיונים שייקבע מראש כי הם אסורים בתיעוד”.

הערות עורך Read IT Now:

+ בחודשים האחרונים התקיימו שידורים ישירים ניסיוניים מבית-המשפט העליון בשתי קבוצות דיונים בעתירות שונות שהוגשו נגד המדינה והכנסת.

+ במהלך השנה האחרונה היו מספר פניות רשמיות (בעיקר של בעלי דין וכן עיתונאים מכלי תקשורת שונים) אל בית-המשפט העליון להתיר שידורים לגבי שורה של דיונים אחרים אולם התשובה הייתה שלילית. בכל המקרים הללו כתבו שופטי העליון נוסח קבוע (פחות או יותר) לפיו “בהתחשב בכך שהפרויקט הניסיוני להעברת שידורים ישירים של דיונים בבית-המשפט העליון מכוון לכעשרה תיקים נבחרים בלבד, בדגש על הרכבים מורחבים, הבקשה נדחית”. תשובה זו הופיעה בפעם האחרונה בהחלטה שניתנה ב- 27.5.2020.

+ בבג”ץ 3072/20 (לגבי שידור הדיון במשפט נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית-המשפט המחוזי בירושלים) כתב בין היתר כבוד השופט עוזי פוגלמן: “[…] נושא פתיחתם של בתי-המשפט בישראל לתקשורת אלקטרונית נדון בהרחבה על ידי ועדה ציבורית שמינה שר המשפטים בשלהי שנת 2000 בראשות השופטת (כתוארה אז) דורית ביניש. הוועדה הוקמה על רקע הצעת חוק פרטית של חברי כנסת מסיעות שונות לתיקון סעיף 70(ב) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984. לאחר שהתקיים דיון בהצעת החוק בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תוקנה ההצעה כך שבמסגרתה הוצע להרחיב את האפשרות לסיקור אלקטרוני של הליכי משפט בישראל לדיונים בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, במסגרת ניסוי לתקופה זמנית ובמתכונת מוגבלת. בסופו של יום החליטה ועדת חוקה, חוק ומשפט לעכב את הליכי החקיקה האמורים על מנת לאפשר לוועדת ביניש להציג המלצותיה בסוגיה”.

“[…] בהמשך, הגישה ועדת ביניש דו”ח מקיף ומעמיק בנושא זה, ובו הומלץ לבחון את סוגית פתיחת בתי-המשפט לתקשורת אלקטרונית באמצעות ניסוי שייערך במתכונת זמנית ומצומצמת, בכפוף למגבלות ולסייגים שתוארו בו. בין היתר, עמדת הוועדה הייתה כי יש להחיל את הניסוי לבחינת פתיחת הליכי משפט בישראל לתקשורת אלקטרונית על הליכים המתקיימים לפני בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בלבד, וזאת מטעמים הנוגעים להגנה על זכויות המשתתפים בהליכי המשפט ועל העצמאות השיפוטית, הגנה על טוהר ההליך השיפוטי ועל אמון הציבור בבתי-המשפט. עוד הומלץ להקים ועדת היגוי שתלווה את הניסוי האמור ותפקח עליו, וזו אכן הוקמה, בראשות המשנה לנשיאה ח’ מלצר. בעקבות המלצות אלו הוחלט להתחיל בפרויקט ניסיוני של העברת שידורים ישירים מבית-המשפט העליון, במתכונת דומה לזו שהומלצה על ידי הוועדה, כך שהניסוי יצומצם בשלב הראשון להליכים נבחרים, בעלי עניין ציבורי מיוחד, המתקיימים לפני בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק או בהליכים המתבררים לפני הרכב מורחב של שופטים בלבד – בהיקף של כעשרה שידורים ישירים מדי שנה”.

“[…] כעולה מן העבודה המקיפה שערכה הוועדה, שנדרשה בהקשר זה גם לניסיונן של מדינות אחרות, קיימים שיקולים כבדי משקל התומכים בבחינה הדרגתית וזהירה של הפעלת הסמכות להתיר שידורים אלקטרוניים של הליכים משפטיים בערכאות דיוניות – בהליכים פליליים ואזרחיים כאחד. זאת ועוד, גם השידור האלקטרוני של הליכים המתקיימים לפני בית-משפט זה נעשה בהתאם למתכונת מצומצמת וניסיונית שעליה המליצה הוועדה לצורך המשך בחינה של הנושא בעתיד”.

+ החלטה ‘טרייה’ בנושא שידורים ניתנה ע”י כבוד הנשיאה אסתר חיות ב- 9 ביולי 2020 ונוגעת לעתירה [בג”ץ 2941/20] של עו”ד אביגדור פלדמן, משמר הדמוקרטיה הישראלית ועמותת ‘חוזה חדש’ נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ הכנסת ה- 23 והיועץ המשפטי לממשלה ד”ר אביחי מנדלבליט.

כבוד הנשיאה כותבת בהחלטתה (שניתנה גם לגבי בג”ץ 2905/20 ובג”ץ 2922/20) בין היתר כי “הבקשה אם להורות על שידור הדיון בעתירות תיבחן לאחר שייקבע מועד הדיון”. יצויין כי עפ”י אתר בית-המשפט העליון טרם נקבע מועד לשמיעת שלוש העתירות הללו.

+החלטה טרייה נוספת ניתנה ע”י כבוד המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר ב- 6 ביולי 2020 בתיק [דנ”א 4960/18]  של שבעה תובעים נגד חמש חברות ביטוח [הפניקס, הראל, כלל, מנורה מבטחים ומגדל]. בהחלטה נאמר: “בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 70(ב) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984, אנו בוחנים אפשרות לקיים שידור ישיר של הדיון בהליך דנן. ככל שיש למי מהצדדים להליך הסתייגות מקיום השידור כאמור, עליו להודיע על כך עד תאריך 14.07.2020”.