הצעת חוק פרטית חדשה קוראת לאסור האפשרות שראש ממשלה יוכל לכהן גם כשר במשרדים מסויימים: “רוה”מ שמחזיק במשרד התקשורת עשוי לעשות שימוש בסמכויותיו כדי לקדם כלי תקשורת הפועלים לרוחו ולהעניש כלי תקשורת ביקורתיים”

יו”ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין וסגני היו”ר אישרו ב-25.1.2016 הנחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (פ/2555/20) של חבר הכנסת יואל חסון.

התיקון מבקש להוסיף סעיף נוסף שיאמר כי “שר בממשלה רשאי לכהן במשרד אחד בלבד, ורשאי הוא לכהן כממלא מקום במשרד אחד נוסף, לפי הוראות סעיף 24. ראש הממשלה רשאי לכהן כשר במשרד אחד נוסף, שאינו משרד הביטחון, החוץ, האוצר, המשפטים או התקשורת, וכן רשאי הוא לכהן כממלא מקום במשרד אחד נוסף, לפי הוראות סעיף 24, ושאינו משרד מהמשרדים כאמור“.

בדברי ההסבר להצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלות על כהונת שר ביותר ממשרד אחד), התשע”ו – 2016 נאמר כי “שר בממשלה מחזיק בידיו את האחריות העליונה לקדם את הנושאים בתחומי משרדו. מטבע הדברים, קיימת לעיתים קרובות התנגשות בין אינטרסים וקווי מדיניות המקודמים על ידי משרדים שונים, ועל כן הממשלה והעומד בראשה נדרשים להכריע לעיתים קרובות בקביעת סדרי העדיפויות.

“בישראל נוצר במרוצת השנים מצב לא בריא שבו שר אחד, בדרך כלל ראש הממשלה, מכהן במקביל בכמה משרדים. הפרקטיקה הזאת מציבה מספר קשיים: ראשית, השר המכהן מוצא עצמו לכוד בניגודי עניינים בין המשרדים השונים. כך עשוי השר להכריע באופן אישי בנושאים כבדי משקל הנמצאים במחלוקת בין המשרדים השונים, במקום שיובאו על ידי השרים לדיון מסודר סביב שולחן הממשלה.

“קושי נוסף ומשמעותי הוא חוסר היכולת לעסוק במקביל בשני משרדי ממשלה או יותר. שר, מוכשר וחרוץ ככל שיהיה, פשוט לא מסוגל לחלק את זמנו ביעילות בין עומס המשימות שמצטבר בכמה משרדים. התוצאה הבלתי נמנעת היא פגיעה בתפקוד המשרד ובתחומי החיים שעליהם הוא אמון.

“הקושי השלישי הוא ריכוז סמכויות רבות בידיו של אדם אחד. ריכוז סמכויות בלתי מידתי שכזה מהווה איום על סדרי השלטון הדמוקרטי. אחד העקרונות המרכזיים במשטר דמוקרטי הוא עקרון האיזונים והבלמים, הקיימים בין רשויות השלטון השונות, אך גם בינן לבין עצמן. מתן סמכויות רבות הנגזרות ממשרדים שונים, בידיו של אדם אחד, עשוי להוות ריכוז משחית ובלתי מידתי של כוח שלטוני. הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בראש הממשלה שבנוסף לסמכויותיו הרחבות ממילא כמי שעומד בראש המערכת, מחזיק במשרדים כבדי משקל החולשים על תקציבי עתק, כח אדם רב ומינוי רגולטורים.

“מסיבות אלה מוצע לעגן בחוק-יסוד: הממשלה עיקרון פשוט הקובע ששר יכהן במשרד אחד בלבד, ורשאי הוא לכהן כממלא מקום במשרד אחד נוסף, זאת כאשר מתקיימים הוראות סעיף 24 לחוק-יסוד: הממשלה.

“בנוסף, בעניין ראש הממשלה מוצע לאפשר גמישות ניהולית הבאה לידי ביטוי באפשרות לכהן כשר באחד ממשרדי הממשלה, בנוסף למשרד ראש הממשלה, ובלבד שלא מדובר באחד מהמשרדים האלה: חוץ, ביטחון, אוצר, משפטים או תקשורת. משרדים אלה מאופיינים בעומס עבודה גדול מאוד ובשליטה על איזונים ובלמים רגישים וחיוניים במשטר דמוקרטי.

“כך למשל, ראש הממשלה שמחזיק במשרד התקשורת עשוי לעשות שימוש בסמכויותיו כדי לקדם כלי תקשורת הפועלים לרוחו ולהעניש כלי תקשורת ביקורתיים. באותו אופן, ראש הממשלה המחזיק במשרד המשפטים עשוי לקדם שינויים מבניים במערכת המשפט והצדק שנועדו לשרת את מאווייו. על כן, לא ראוי שבמשטר דמוקרטי יכהן ראש הממשלה כשר באחד מחמשת המשרדים הללו.

“כמו כן, ראש הממשלה רשאי לכהן כממלא מקום במשרד אחד נוסף, שהוא לא נמנה עם המשרדים כאמור, בכפוף לראות סעיף 24 לחוק-יסוד: הממשלה. בנוסף, יוער שתקופת מילוי המקום לא תעלה על שלושה חודשים, עד למינוי השר קבוע”.