הצע”ח פרטית חדשה: הצעת חוק שידורי טלביזיה (תיאור קולי)

נשיאות הכנסת אישרה לאחרונה הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק פרטית חדשה של ח”כ מכלוף מיקי זוהר: הצעת חוק שידורי טלביזיה (תיאור קולי) [פ/130/24].

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי “בישראל חיים כ- 24,500 אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, המוגדרים ככאלה ונושאים ‘תעודת עיוור/לקוי ראייה’ שמנפיק משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. נוסף על אוכלוסייה זו חיים בישראל, לפי הערכות שונות, בין 130,000 ל- 180,000 אנשים עם לקויות ראייה קשות שאינן מגיעות לכדי זכאות ל’תעודת עיוור/לקוי ראייה’, אך ברור כי לקות הראייה מגבילה מאוד את יכולת התפקוד שלהם.

“עיוורון ולקויות ראייה נפוצים בקרב כל המגזרים וקבוצות הגיל בישראל. יחד עם זאת, בשל מגוון מחלות עיניים הנפוצות בגילאים מבוגרים, למעלה מ-60% מקרב נושאי “תעודת עיוור/לקוי ראייה” הם מעל גיל 60.

“הצעת חוק זו עוסקת בתחום שאין לו התייחסות בחקיקה ובתקינה בישראל, ועניינו הנגשת שידורי טלביזיה בישראל לקהל האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה באמצעות תיאור קולי. משום ששידורי טלביזיה מכילים התרחשויות ומראות חזותיים, מצבים רבים על המסך אינם ניתנים להבנה עבור מי שאינו רואה. ללא התיאור הקולי, נפגמת ואף נמנעת יכולתו של צופה עם עיוורון או עם לקות ראייה להיות מודע למסרים חשובים, להבין את התוכן החזותי, וליהנות ממשדרי הרחבת הדעת, בידור ופנאי.

“לכן, שירות הנגשה באמצעות ‘תיאור קולי’, כהגדרתו בהצעת חוק זו, מטרתו להשלים עבור האדם עם העיוורון או לקות הראייה את החסר, ולתאר במלל קולי, תוך כדי שידור חי או מוקלט, את ההתרחשויות בשידור באותה עת. התיאור הקולי אינו פוגע במשדר המקורי והוא משתלב בין הדיאלוגים או הקריינות המקורית. מבחינה טכנית, התיאור הקולי מבוצע באופן חי או מוקלט, והדבר מקובל לעניין סרטי קולנוע וטלביזיה, הצגות תיאטרון, אירועים ממלכתיים, כנסים וסיורים תיירותיים. בישראל מיושם שירות התיאור הקולי מזה ארבע שנים באופן מצומצם מאוד על ידי הספרייה המרכזית לעיוורים, שמנסה להנגיש סרטי קולנוע ומחזות, ואף יצרה פס קול נגיש לסדרות ותחרויות משודרות שונות.

“מעת לעת משתתפים אנשים עם עיוורון ולקויי ראייה במשחקי נבחרת ישראל בכדורגל כאשר המשחק מלווה בתיאור קולי במגרש. פעילויות כגון אלה יצרו דרישה לתיאור קולי כאמור בקרב ציבור האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה, ומוצע למסד זאת בדומה למדינות המתקדמות בעולם.

“יש להדגיש את חשיבות התיאור הקולי להבנת המתרחש בשידורי טלביזיה עבור אדם עם עיוורון או לקות ראייה. בכל שידור טלביזיוני נלקחת בחשבון, כמובנת מאליה, העובדה שהצופה רואה את התמונה במלואה, ומבין מתוכה תכנים לא מילוליים שהם בעלי חשיבות להבנת העלילה. דוגמאות לכך הן פני אדם מופתע, מאוכזב או שמח; נופי רקע המעידים על שינויי מיקום או זמן; רקע המבקש להעיד על סביבה בעלת משמעות הקשורה לתוכן המדובר או העלילתי, וכדומה. זאת ועוד, לעיתים נוסף כיתוב המבקש להציג לצופה שמות דוברים או מעברים בזמן בין תקופות בעלילה. כיתוב זה נסתר מעינו של אדם עם עיוורון או לקות ראייה. כיום, המדיום הטלביזיוני אינו מתחשב בצורכי אנשים עם עיוורון או לקות ראייה והגופים המשדרים אינם מציגים את הפרטים הנדרשים להבנה באופן שאינו חזותי.

“מעבר לצורך הבסיסי המתואר לעיל, יש להביא בחשבון ממד נוסף: כאשר מדובר ביצירה ישראלית או במשדרי חדשות המשלבים בתוכם שפות זרות, אין האדם העיוור רואה את הכתוביות. יצירות מסוימות בעלות שיעורי צפייה גבוהים עשויות להכיל שפות נוספות שחלק מהצופים אינם דוברים אותן, כגון ערבית או ספרדית.

“במקרים אלה, כדי להבין את העלילה, יש להוסיף עבור צופים עם עיוורון ולקויות ראייה הקראה של הכתוביות (דיבוב לעברית). במשדרי חדשות ואקטואליה מתקיים מעבר בין שפות בשכיחות גבוהה, משום שלעיתים קרובות מוצגות במסגרתם כתבות מערוצי חדשות זרים, ראיונות עם גורמי חוץ או מסיבות עיתונאים המתקיימות בשפות זרות. במקרים אלה, כאמור, ללא התוספת של הקראת הכתוביות, אין לאדם עם עיוורון או לקות ראייה אפשרות לעקוב אחר המידע או להבינו, כפי שמתאפשר לאדם הרואה.

“במשדרי חדשות ואקטואליה נדרש, בנוסף לתיאור תמונות חזותיות שנעות על המסך ובנוסף לדיבוב השפות הנוספות, גם תיאור קולי ובו הצגת מרואיינים המופיעים בכתבות, אשר שמם ותפקידם מופיע בכתובית בלבד.

“הצעת החוק מבקשת לתת מענה לקשיים אלה ולהסדיר היבטים הנוגעים להנגשת השידור הטלביזיוני לקהל הצופים עם עיוורון ולקות ראייה, באמצעות תיאור קולי.

“לעניין התוכן המשודר, הצעת החוק מתייחסת להנגשה בתיאור קולי של תכני שידור שונים באופנים שונים, ומגדירה את חובת ההנגשה לפי סוג התוכן ואופיו. כך, מתייחסת הצעת החוק בנפרד לחובת הנגשת שידורי תוכן חדשותיים, שידורי תכנים דרמטיים ושידורי תכנים המיועדים לילדים ונוער. הצעת החוק קובעת חובת הנגשה שונה לכל סוגה וסוגה מבחינת היקף המשדרים החייבים בהנגשה, וכן קובעת גידול הדרגתי לאורך זמן בחובת ההנגשה בהתאם לסוג המשדרים.

“לעניין הגוף המשדר, הצעת החוק מתייחסת באופן שונה לגופים שפועלים בתחום עולם תקשורת הטלביזיה בישראל ומטילה חובות שונות על גופים המשדרים תכנים או יצירות מקוריות (בין אם יצרו אותם בעצמם ובין אם רכשו אותה ממפיק מקומי), לבצע את התאמות התיאור הקולי.

“מוצע להטיל על גופים המפיצים שידורים (כדוגמת חברת HOT, חברת YES/DBS או מערך עידן+) להעמיד פלטפורמה מתאימה להעברת שידורים באופן נגיש ובליווי תיאור קולי. כמו כן, מוטלות חובות גם על גופים שלא חלה עליהם רגולציה מעולם התקשורת והשידורים כיום, אך בפועל משדרים שידורי טלביזיה לכל דבר ועניין על גבי רשת האינטרנט בתשלום. שידורים אלה מועברים אל בתי הלקוחות, למכשירי טלביזיה או למכשירים אחרים, באמצעות ממירים או שלא באמצעות ממירים (דוגמת השירותים שמוכרות החברות סלקום ישראל ופרטנר תקשורת לעניין זה). יצוין שבמקרים מסוימים גוף אחד יכול להיות בעל יותר מאפיון אחד כאמור לעיל, ולפיכך יוטלו עליו הן החובות החלות על גוף המייצר תוכן והן החובות החלות על גוף שמפיץ שידורים, בה בעת. לעניין החובה לספק לגופים משדרים פלטפורמה מתאימה לשידור מונגש, יצוין כי בטכנולוגיה של שידור ספרתי (המשמשת כיום את מפיצי השידורים בישראל) ניתן להפיק ערוץ קול נוסף למימוש התיאור הקולי לצד כל שידור “רגיל” – “DUB” בעלויות סבירות.

“לעניין הנגשת השימוש בפונקציות המסופקות על ידי מפיץ שידורים, הצעת החוק מטילה חובה על מי שמפיץ שידורים לתת אפשרות למשתמש לקבל חיווי קולי לכל הפונקציות שהוא מאפשר למשתמשים במסגרת שירותי הטלביזיה שהוא מספק. לפיכך, שירותים אלה יחויבו בחיווי קולי: הפעלה ושמע לרשימת התפריטים שמציג מפיץ השידור ולאפיקים שניתן לצפות בהם באמצעותו (מספר ושם האפיק). כן יידרש המפיץ לוודא שהפעלת השירותים השונים תהיה פשוטה וידידותית למשתמש שהוא אדם עם עיוורון או לקות ראייה.

“לעניין ציוד הקצה הנדרש לביצוע כל האמור, הצעת החוק קובעת חובה לכלול בכל ציוד קצה המשמש לשידורי טלביזיה בישראל שנמכר ומסופק בישראל, כגון ממירים ספרתיים, שלטים וטלביזיות חכמות, את כל המרכיבים שמאפשרים קיום מלא של הוראות ההנגשה הקבועות בהצעת החוק.

“כמו כן, הצעת החוק כוללת חובות שמוטלות על גופי האסדרה השונים בכל התחומים הקשורים לעניין, אשר יבטיחו קיום מיטבי של הוראות החוק, וכן סמכויות שונות לקביעת כללים נדרשים, הגדרות לשידורים המחויבים בהנגשה באמצעות תיאור קולי, וסמכויות בקרה ואכיפה.

“יצוין כי שירות התיאור הקולי נפוץ כיום במדינות רבות בעולם, המספקות שירות זה, הן מתוקף חוק ותקנות והן בשל מחויבות כלפי קהילת האנשים עם עיוורון ולקויות ראייה עד אשר תוסדר הרגולציה במקומותיהם.

“המדינות המובילות בהיבט החקיקתי הן ארה”ב, קנדה, בריטניה וכן אוסטרליה המקדמת חקיקה להטלת חובה לתיאור קולי במשדרי טלביזיה, לצד מתן שירותי תיאור קולי לתכנים חזותיים ברשת האינטרנט.

“נוסף על ההתפתחות העולמית בשירותים המביאים לשילוב של אנשים עם מוגבלויות בחברה, התיאור הקולי הוא חלק מקיום החובות שישראל נטלה על עצמה במסגרת אמנת האו”ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות — Convention on the Rights of Persons with Disabilities , CRPD — וברוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח – 1998, שכן הוספת תיאור קולי תבטיח את הגברת עצמאותם, כבודם ושוויונם של אנשים עם עיוורון ולקויות ראייה.

“הצעת החוק מבטאת צורך חברתי חשוב לשילוב אנשים עם עיוורון בחברה באופן שוויוני, עצמאי ומיטבי”.

* הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר (פ/2570/23). ההצעה זהה לפ/2570/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.