הצע”ח פרטיות נפרדות בכנסת לגבי חברות ציבוריות, סיכונים סביבתיים ותביעות הנוגעות למפגעים סביבתיים [מן הסתם, מקצתן יועלו שוב בכנסת הבאה בידי מציעים זהים/אחרים]

■ נשיאות הכנסת אישרה (14.2.2022) הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק פרטית  העוסקת בנושא ניירות ערך (תיקון – חובת דיווח על תמיכות סביבתיות).

את הצעת החוק [פ/3295/24] הגישו חברות וחברי הכנסת מוסי רז, עופר כסיף, סמי אבו שחאדה, מיכל רוזין, אלון טל ואמילי חיה מואטי.

בדברי ההסבר נאמר כי “מטרת הצעת חוק זו לעודד חברות ציבוריות לתרום לחברה ולמוסדות הפועלים בתחום הסביבתי על כל גווניו. לפיכך, מוצע לקבוע כי חברות ציבוריות יחויבו לחשוף את נתוני התמיכה והתרומות שלהן לטובת סביבה ולפתרון משבר האקלים.

“הצעת חוק זו תעודד מתן תרומות על ידי חברות ציבוריות לשיפור הסביבה והאקלים, ולבלימת משבר האקלים אשר מהווה סיכון מרכזי בשנים האחרונות. כמו כן, הצעת החוק תעודד תחרות בין החברות שמחזקת את עקרונות האחריות הסביבתית במשק לטובת כלל הציבור.

“הצעת חוק זו הוכנה בסיוע צוות מנגנונים כלכליים של קליניקת הכנסת בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב”.

■ נשיאות הכנסת גם אישרה (14.2.2022) הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק פרטית  העוסקת בנושא הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – חשיפת מדיניות סיכונים סביבתיים).

את הצעת החוק [פ/3296/24] הגישו חברות וחברי הכנסת מוסי רז, יוראי להב הרצנו, ענבר בזק, עופר כסיף, גבי לסקי, סמי אבו שחאדה, מיכל רוזין, אלון טל ואמילי חיה מואטי.

בדברי ההסבר נאמר כי “כיום, במדינות זרות הנושא של השקעה אחראית, שמביא בחשבון שיקולים נוספים לשיקולים כלכליים, הפך להיות חלק אינטגראלי ממערכת ההשקעות. נושא זה קיבל ביטוי בכללים שאומצו בשנת 2006 על ידי הסוכנות הסביבתית של האו”ם – The Principles for Responsible Investment.

“ביסוד מהלך זה עומדת התפיסה כי שוק ההון צריך לתת ביטוי למערכת ההעדפות של משקיעים שונים בעזרת מתן האפשרות למשקיעים לבחור בין מסלולי השקעה שונים בהתאם לתפיסת העולם המוסרית-סביבתית שלהם, ובהתאם לסיכונים הסביבתיים אותם הם מוכנים לנטול. כיום, החוק לא מטיל חובת גילוי ספציפית בנושאים אלו על קופות הגמל, שהינן בעלות משקל משמעותי בשוק ההון.

“הצעת החוק מציעה מודל גילוי שלפיו קופות הגמל הפועלות בישראל, כולל קרנות הפנסיה, יגלו ויפרסמו את מדיניות השקעתן בנושאים חברתיים – סביבתיים, בדגש על סיכונים אקלימיים. לפי המתווה המוצע, יועצים פנסיוניים יידרשו לגלות את מדיניות ההשקעה בתהליך השיווק של קרנות הפנסיה לציבור, וחברות מנהלות יכללו במדיניות ההשקעה שלהן שיקולים חברתיים וסיכונים סביבתיים ואתיים.

“מטרת הצהרת מדיניות ההשקעה בנושאים חברתיים-סביבתיים ואקלימיים מטעם קופות הגמל, היא  לעודד השקעה שמביאה לידי ביטוי שיקולים של אחריות חברתית וסביבתית, שתורמת לפיתוחו של דיאלוג עקבי בין קופות הגמל לחברות בנושאים חברתיים וסביבתיים.

“המודל המוצע בהצעת חוק זו מבוסס על שקיפות, ואינו מבקש להתערב באוטונומיה של קופות הגמל לקבוע את מדיניות ההשקעות שלהם, אלא מחייב את גילוי של מדיניות ההשקעה ביחס לנושאים חברתיים ונטילת סיכונים סביבתיים ואתיים.

הצעת חוק זו הוכנה בסיוע צוות מנגנונים כלכליים של קליניקת הכנסת בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב”.

■ נשיאות הכנסת אישרה (21.2.2022) הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק פרטית  העוסקת בנושא ניירות ערך (תיקון – חובת גילוי בדו”חות הכספיים של חברות ציבוריות אודות תביעות הנוגעות למפגעים סביבתיים).

את הצעת החוק [פ/3318/24] הגישו חברות וחברי הכנסת מוסי רז, עופר כסיף, סמי אבו שחאדה, מיכל רוזין, אלון טל ואמילי חיה מואטי ואליהם הצטרף ח”כ איתן גינזבורג.

בדברי ההסבר נאמר כי “מטרת הצעת חוק זו היא להבטיח כי יינתן מידע מספק בביאורים לדו”חות הכספיים של החברה אודות התביעות הקיימות בנושאים סביבתיים כנגד החברה. מידע זה משמש את המשקיעים הנוכחיים של החברה ואת משקיעיה העתידיים, וגורם לאותם משקיעים להבין את טיבן, אופיין וסכומן של התביעות הקיימות כנגד החברה שבה הם משקיעים או עתידים להשקיע, בין אם הן מיוצגות כהפרשות או כהתחייבות תלויה בדו”חות הכספיים.

“מטרתו של גילוי מידע זה היא להביא למודעות בקרב המשקיעים את פעולות החברה שפוגעות בסביבה במישורים שונים ושמחריפות את משבר האקלים. בדרך זו הציבור יוכל לשקול באופן מושכל באילו חברות הוא מעוניין להשקיע, כשהוא מודע לתביעות שהוגשו כנגד החברה הנוגעות לנושאים סביבתיים ומפגעים סביבתיים, כהגדרתם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ”ב – 1992.

“על פי כללי החשבונאות המקובלים, ועל פי הוראותיו של תקן חשבונאות IAS 37 בפרט, אין להכיר בדו”חות הכספיים של החברות על תביעות שמסווגות כהתחייבות תלויה, שהן התחייבויות בגין תביעות כנגד החברה אשר אין הן עומדות בהגדרות התקן להפרשה בגין התחייבות לתביעה.

“מוצע לקבוע כי חובת הגילוי תחול על שני סוגי התביעות – הן תביעות המיוצגות בדו”חות הכספיים של החברה כהפרשה להתחייבות בגין תביעה והן על התחייבויות תלויות בגין תביעה.

“הרציונל מאחורי ההסדר המוצע הוא שהמשקיעים יהיו מודעים לכלל התביעות המוגשות כנגד החברה בנושאים הסביבתיים השונים.

“הצעת חוק זו הוכנה בסיוע צוות מנגנונים כלכליים של קליניקת הכנסת בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב”.

■ נשיאות הכנסת אישרה (21.2.2022) הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק פרטית  העוסקת בנושא ניירות ערך (תיקון – חובת גילוי בדו”חות הכספיים של חברות ציבוריות אודות סיכונים סביבתיים).

את הצעת החוק [פ/3343/24] הגישו חברות וחברי הכנסת מוסי רז, עופר כסיף, סמי אבו שחאדה, מיכל רוזין, אלון טל, אמילי חיה מואטי, ענבר בזק וגבי לסקי.

בדברי ההסבר נאמר כי “מטרת הצעת חוק זו היא להבטיח כי יינתן מידע מספק ומקיף בביאורים לדו”חות הכספיים של חברות אודות הסיכונים הסביבתיים שקיימים לחברות. מידע אודות הסיכונים הסביבתיים הנוגעים לפעילותן של חברות, יאפשר הן למשקיעים הנוכחיים והן למשקיעים העתידיים בחברה, לקבל תמונה מקיפה יותר על הטבע והאופי של פעילות החברה בה הם משקיעים או עתידים להשקיע, ועל הקשר של אותה הפעילות למשבר האקלים על היבטיו השונים.

“מטרתו של גילוי מידע זה היא להביא למודעות בקרב המשקיעים את פעולות החברה שפוגעות בסביבה במישורים שונים ושעשויות להחריף את משבר האקלים. בדרך זו, הציבור יוכל לשקול באופן מושכל באילו חברות הוא מעוניין להשקיע, בהיותו מודע לסיכונים הסביבתיים שנוגעים לפעילותה של החברה.

“בעקבות המגמה העולמית שתומכת בגילוי סיכונים סביבתיים בדו”חות הכספיים של חברות, ובעקבות חקיקה ממשלתית במדינות שונות בעולם, חברות רבות החלו לגלות בדו”חותיהן הכספיים את הסיכונים הסביבתיים בנושאים שונים, דוגמת פליטת גזי חממה, שימוש באנרגיה מזהמת, מחזור, ניהול צריכת מים ועוד.

“מבחינה השוואתית, מדיניות הגילוי של החברות נעה על קשת רחבה, החל מתיאור איכותי על האופן שבו הן מנהלות סיכונים אלה ועד לתיאור כמותי שכולל נתונים שמטרתם לערוך בחינה השוואתית ביחס לדו”חות הכספיים של תקופות קודמות.

“אולם, לעיתים חברות נוהגות להציג נתונים אלו בפן חיובי בלבד, קרי מה הן הפעולות שהחברות הציבוריות נוקטות על מנת להקטין את הסיכון של משבר האקלים הקיים כיום, בעוד שאין הצגה שקופה לכלל הפעילויות שחברות מבצעות שעשויות להחריף את משבר האקלים.

“לפיכך, מוצע לקבוע כי חברות יחויבו להציג ולגלות בדו”חותיהן הכספיים את כל הסיכונים הסביבתיים הנובעים מפעילותן ואת השפעותיהם של אותם סיכונים על רווחי החברה.

“הצעת חוק זו הוכנה בסיוע צוות מנגנונים כלכליים של קליניקת הכנסת בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב”.

■ נשיאות הכנסת אישרה (7.3.2022) הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק פרטית  העוסקת בנושא אחריות סביבתית (חובת דיווח סביבתית).

את הצעת החוק [פ/3482/24] הגישו חברות וחברי הכנסת מוסי רז, עופר כסיף, סמי אבו שחאדה, מיכל רוזין, אלון טל ואמילי חיה מואטי.

בדברי ההסבר נאמר כי “מטרת החוק לקדם תרבות סביבתית ואחריות סביבתית, תוך הקטנת סיכונים סביבתיים, וזאת באמצעות חיוב החברות לדווח אודות פעילותן בתחומים אלה. כל זאת, בכדי לאפשר לציבור שיפוט טוב יותר של התאגידים באמצעות אמות מידה אלה. הצעת החוק מבקשת להתאים את החוק הישראלי לדירקטיבה האירופית לדיווח לא פיננסי של תאגידים בנושא אחריות סביבתית כמו גם לעשרות יוזמות רגולטוריות דומות מכל רחבי העולם.

“בישראל מספר לא גדול של חברות החלו לדווח באופן וולונטרי על היבטים שונים הקשורים בפעילותן מנקודת מבט של אחריות חברתית-סביבתית של התאגיד, או על פעולות נוספות שהתאגיד עושה בתחומים אלו. לצד הדיווחים הופיעו גם ארגונים העוסקים בדירוג חברות על פי דיווחים אלה (כמו, למשל, דירוג “מעלה”). בהצעת חוק זו  שימת הדגש הינה על הפן הסביבתי של האחריות התאגידית, ועל הסיכונים הסביבתיים העולים מפעילותו.

“ההשקפה, העומדת בבסיס הדיווח ובבסיס הפעילויות וההשקעה שהתאגיד מבצע בתחומים אלה, רואה בו חלק מהמרקם האזרחי וככזה יש לו אחריות חברתית ואחריות לשקף לציבור את הסיכונים הסביבתיים אותם הוא נוטל. יתרה מכך, אחריות זו מקבלת משנה תוקף על פי אותה תפישה, לאור העובדה כי פעמים רבות התאגיד משית על החברה ועל הסביבה עלויות כחלק מפעילויות הליבה של עיסוקו (עלויות חיצוניות) ומרוויח על חשבונן. עם זאת, לפי גישת האחריות התאגידית (Environmental, Social and Governance, ESG) אין ניגוד בין האחריות הסביבתית של התאגיד לבין מטרתו העיקרית – להיות ארגון רווחי ותחרותי.

“בישראל החקיקה מאפשרת לתאגיד להביא בחשבון גם שיקולים הקשורים בנושים, בעובדים ובציבור, כמו כן, היא מאפשרת לתאגיד לתרום כספים למטרה שאינה קשורה בשיקולים עסקיים, אך אינה קובעת  את היקף האחריות הציבורית בכלל והאחריות הסביבתית בפרט המוטלת על התאגיד ובוודאי שאינה מחייבת אותו באחריות שכזו. החוק המוצע גם הוא אינו מחייב את התאגיד לגלות אחריות ציבורית סביבתית, אך הפועל היוצא שהוא יעודד את החברות לגלות אחריות ולהשתפר בביצועיהן, תוך מזעור הסיכונים הסביבתיים אותם הן נוטלות. החוק בא גם להסדיר בצורה אחידה וברת השוואה את האופן בו חברות מדווחות.

“החוק מכיר בכך שסדרי הגודל השונים של התאגיד ונפח הפעילות השונה מייצרים גם מידת אחריות שונה ומכאן נובעת הדיפרנציאציה בחובת הדיווח שכן, הוא מטיל חובת דיווח שנתית על חברות ממשלתית, תאגידים עירוניים וחברות גדולות, חובת דיווח אחת לשנתיים על חברות ציבוריות שאינן חברות גדולות ואפשרות דיווח וולונטרית לתאגידים שאינם חברות החייבות בדיווח.

“כללי הדיווח כוללים התייחסות כללית וניהול סביבתי, התייחסות לתחבורה, אנרגיה, מים, מגוון ביולוגי, חומרי גלם, פסולת, אריזות, שימוש בחומרים ברי מחזור וממוחזרים, ולבסוף גם ליחס של התאגיד לבעלי חיים.

“כללי הדיווח יעודכנו לפי הצורך אחת לשנתיים ומיד לאחר שנת הדיווח הראשונה, על מנת שהרגולציה תשיג את מטרותיה, שהדוח יהיה רלוונטי, מקיף וישמש ככוח מניע לקידום האחריות הסביבתית ולצמצום הסיכונים הסביבתיים. לשם כך החוק מסמיך וועדה מייעצת המורכבת מגורמי ממשל שונים מנציגי העובדים, התעשיינים ומומחים בתחום הדיווח על אחריות סביבתית.

“כיוון שתכלית הדיווח היא לאפשר לציבור יכולת שיפוט טובה יותר על ביצועי החברות, הדוחות יעמדו לעיון הציבור באופן נגיש ומרוכז באתר אינטרנט של הממונה על אחריות סביבתית. חברה מדווחת שעומדת בהוראות החוק תוכל לסמן את מוצריה בסמליל. אין בסמליל משום הצהרה על איכות ביצועיה בתחום האחריות הסביבתית ונטילת הסיכונים הסביבתיים, רק עדות על כך שדווחה כנדרש והציבור יכול לבחון את ביצועיה. חברה שלא תדווח כדין תיקנס ותישלל ממנה הזכות להשתמש באותה שנת דיווח בסמליל. כיון שמושא הדיווח הוא פעילות התאגיד והשפעותיו בהקשרים סביבתיים, הכספים שיתקבלו מהקנס ייועדו להוצאה על מטרות סביבתיות במסגרת תוספת תקציבית שתינתן למשרד להגנת הסביבה.

“הצעת חוק זו נכתבה בסיוע צוות מנגנונים כלכליים של קליניקת הכנסת בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב”.

הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת  יעל כהן-פארן וקבוצת חברי הכנסת (פ/3276/20).

■ נשיאות הכנסת אישרה (7.3.2022) הנחה על שולחן הכנסת של הצעת חוק פרטית  העוסקת בנושא ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה).

את הצעת החוק [פ/3555/24] הגישו חברות וחברי הכנסת מוסי רז, עלי סלאלחה, מיכל רוזין, גבי לסקי, יוראי להב הרצנו, אלון טל, נעמה לזימי, עופר כסיף, גילה גמליאל, עמיחי שיקלי, יסמין פרידמן, ווליד טאהא, גלעד קריב, ג’ידא רינאוי-זועבי ועידית סילמן.

בדברי ההסבר נאמר כי “חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס”ג – 2002, נחקק במטרה להוסיף נציגים של גופים ציבוריים, שעניינם בשמירת איכות הסביבה, לוועדות שהוקמו על פי חוק, במטרה לתת דגש בוועדות אלה לשיקולים סביבתיים, וזאת בכדי להוסיף לסל השיקולים של התכנון את נושאי הסביבה ובכדי להגן ולשמור על איכות נאותה של הסביבה ולמנוע פגיעה בסביבה.

“מאז כניסתו לתוקף של החוק בשנת 2002 כיהנו נציגי הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה בשורה של ועדות מוסדיות, וסייעו בהליכי קבלת החלטות בעלות משמעות סביבתית, תוך איזון ראוי בין צרכי הכלכלה והפיתוח במדינה לצרכים הסביבתיים של מדינת ישראל.

“חשיבות פעולתם של נציגי הארגונים הסביבתיים התחדדה בשנים שחלפו מאז כניסתו לתוקף של החוק, לאור הגידול באוכלוסייה והעליה ברמת הצריכה, מחד, והחשש מאיומי הפיתוח והזיהום על הסביבה, מאידך. משבר האקלים מעמיד אף הוא איומים סביבתיים שהמדינה נדרשת להיערך להם באמצעות קבלת מידע מקצועי מהגופים המייצגים את הציבור בנושאי הסביבה והטמעתו של מידע זה בהליכי קבלת ההחלטות במוסדות המדינה.

“לפיכך, מוצע לתקן את החוק בדרך של הוספת נציגים מהגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה לוועדות נוספות שלא נכללו בחוק המקורי, ואשר פעולתן כרוכה בנושאים סביבתיים הרלוונטיים לגופים אלו. הוספת הנציגים לוועדות אלה מוצעת בשל העובדה שהם עוסקים במשאבי טבע השייכים לציבור כולו, ועל כן ישנה חשיבות לכך שיהיו נציגי ציבור בתחום הסביבה.

“הליך מינוי נציגי ארגוני הסביבה נעשה במשך שנים רבות בהליך שקוף על ידי ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל – ארגון “חיים וסביבה”.

ראש עיריית בריסטול טס 9 שעות מבריטניה לקנדה כדי לשאת דברים (במשך 14 דקות בסך הכל) בכנס האקלים של TED

Marvin Rees ראש עיריית בריסטול בבריטניה טס תשע שעות תמימות כדי לשאת דברים (במשך 14 דקות בסך הכל) בכנס האקלים של TED שנערך בעיר ונקובר בקנדה. העיר בריסטול הייתה הראשונה בממלכה המאוחדת להכריז על מצב חירום בנושא מזג האוויר.

הדבר זכה לביקורת רבה בעיקר מצד פעילי איכות הסביבה שטענו כי הוא היה יכול לשאת את דבריו לבאי הכנס באמצעות Zoom או ויעוד חוזי.

ארגון Flight Free UK חישב ומצא כי הטיסה יצרה 2.016 טונות (או, 2,061 ק”ג) של פחמן דו-חמצני לנוסע. לדברי הארגון, מדובר ב- 7,402 ק”מ של טיסה בכל כיוון.

מלשכת ראש העיר נמסר בתגובה כי היה לו סדר יום מלא במהלך הכינוס עם הזדמנויות נטוורקינג רבות. לדברי דוברו, ראש העיר הוזמן על חשבון ארגון TED לשאת דברים וחלוק את דעותיו ורעיונותיו עם משתתפי הכינוס.

GSMA: שישים-ושניים אחוזים ממגזר המובייל צפויים במהלך העשור הנוכחי לקצץ ברמות הפליטות שלהם

Mobile Net Zero Report: State of the Industry on Climate Action 2022, דו”ח של ארגון GSMA שפורסם ב- 18 במאי 2022 אומר כי מספר מפעילי המובייל שהתחייבו לקיצוצים משמעותיים בהיקף הפליטות שלהם [emissions cuts] גדל ביותר מ- 50% לעומת השנה הקודמת.

לדברי הדו”ח, מדובר ב- 49 מפעילים – המהווים 62% מכלל התעשייה (במונחי הכנסות).

זה גידול של 18 מפעילים בהשוואה לשנת 2020, למרות אתגרי תקופת קורונה.

בנוסף, 50% ממפעילי רשתות המובייל (עפ”י הכנסות) התחייבו עד כה ליעדי net-zero עד שנת 2050 או אף מוקדם יותר.

= = = = = = = = = = = = = =