העליון קיבל בקשה של צה”ל לעיכוב ביצוע פס”ד של מחוזי בעת”מ חופש מידע [לגבי מסירת מידע על הליכים פליליים שהתנהלו בבתי-המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון בעבירות ביטחוניות]

בית-המשפט העליון קיבל בקשה של צה”ל לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים [לגבי מסירת מידע על הליכים פליליים שהתנהלו בבתי-המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון בעבירות ביטחוניות].

כבוד השופט יחיאל מאיר כשר כתב בין היתר בהחלטתו [עע”מ  637/23]:

“לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים (השופט העמית י’ נועם), מיום 22.1.2022, בעת”מ 55892-10-21. בפסק הדין נושא הבקשה התקבלה עתירה מנהלית שהגיש המשיב נגד המבקש מכוח חוק חופש המידע, תשנ”ח – 1998, שעניינה מסירת מידע על הליכים פליליים שהתנהלו בבתי המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון בעבירות ביטחוניות.

“המשיב נרי רמתי הוא דוקטורנט למשפטים במחלקה לממשל ומשפט באוניברסיטת דבלין שבאירלנד.

“ביום 4.2.2021 הגיש המשיב בקשת חופש מידע, במסגרתה ביקש לקבל מאת המשיב נתונים בדבר כתבי אישום שהוגשו לבתי המשפט הצבאיים באיו”ש בתקופה של כשנתיים (מיום 1.3.2015 ועד ליום 31.3.2017), בעבירות ביטחוניות שונות, ובפרט בעבירות הסתה שבוצעו ברשתות החברתיות, בפילוח על פי מספר כתבי האישום שהוגשו בכל חודש.

“המבקש דחה את בקשת המשיב תוך שציין כי הוגשו אלפי כתבי אישום בעבירות המפורטות בבקשת המשיב, וכי המערכת הממוחשבת של בתי המשפט הצבאיים מוגבלת ביכולתה לספק מענה מדויק באופן ממוכן לשאלה שנשאלה על ידי המשיב. על כן, הובהר כי מתן מענה מדויק לשאלת המשיב תצריך בדיקה פרטנית של אלפי תיקים, באופן העולה כדי הקצאת משאבים בלתי סבירה כמשמעותה בסעיף 8(1) לחוק חופש המידע.

“לאחר שניסיון המשיב לגרום למבקש לשקול מחדש את עמדתו לא צלח, הגיש המשיב לבית-המשפט קמא עתירה מכוח חוק חופש המידע בבקשה לקבל את המידע כמתואר לעיל. בתגובה לעתירת המשיב השיב המבקש כי להערכתו, היענות לבקשת המשיב תצריך מאות שעות עבודה ובכך תיצור הכבדה ממשית על פעילותו ותשבש את סדרי עבודתו. יחד עם זאת, צוין כי נעשו על ידי המשיב מאמצים לאפשר מסירה של חלק מהמידע המבוקש, בהתאם לסעיף 11 לחוק. בתוך כך, אותרו כ- 100 כתבי אישום שבהם קטגוריית האישום המרכזית היא עבירת הסתה לפי סעיף 251 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס’ 1651), תש”ע – 2009, וכי בהמשך לכך עורך המשיב בדיקה אילו מכתבי האישום הנ”ל ניתן למסור למבקש בכפוף להיעדר מניעה בדין או בהחלטה שיפוטית, כאשר נכון למועד הגשת התגובה המקדמית הועברו לידי המשיב כ-90 כתבי אישום תוך השחרת הפרטים המזהים שבהם.

“בדיון המקדמי שהתקיים בתיק ביום 7.2.2022, הודיע המבקש כי לבקשת המשיב בכוונתו לערוך בדיקה נוספת ולבחון את האפשרות האם בכל זאת ניתן לאתר כתבי אישום נוספים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים. עם זאת, בכתב התשובה שהוגש מטעם המבקש ביום 28.2.2022, פירט האחרון כי הבדיקה שנערכה על ידו גילתה כי לא ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי להיענות לבקשת המשיב, וחזר על עמדתו כי טיפול בבקשה יצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה ויגרום להכבדה ממשית, כך שיש לדחות את העתירה.

“בהמשך לכך, הגיש המבקש בקשה למתן פרטים נוספים על אודות החיפוש שבוצע על ידי המבקש, וכן דרש לחקור את המצהירים מטעם המבקש על מנת לברר את האפשרות לבצע, מבחינה טכנולוגית, את החיפוש במאגרים הממוחשבים של המבקש.

“ביום 16.6.2022 התקיים דיון בעתירה לגופה וכן בבקשת המשיב למתן פרטים נוספים. בתום הדיון ניתנה החלטה, בהסכמת הצדדים, כאשר כל צד שומר על טענותיו.

“[…] במהלך הדיון נתחוור כי במערכת המחשוב הצבאית ניתן לבצע חיפוש לפי מילות מפתח. חיפוש מעין זה, אשר נערך באופן מוגבל לאחר הסכמת הצדדים שהוגשה בתום הדיון שנערך ביום 16.6.2022, לימד כי הבדיקה הנדרשת על ידי המשיב אפשרית, אף אם מדובר בבדיקה חריגה. על רקע זה קבע בית-המשפט כי ניתן לדרוש מהמבקש לבצע פעולות איתור באופן זה, גם אם הן חריגות, נוכח חובתו מכוח חופש המידע. הוטעם כי: “הדבר מתבקש לנוכח עניינו של העותר במידע במסגרת המחקר האקדמי ועבודת הדוקטורט, ולאור העניין הציבורי הרב במחקרים אקדמיים, בשל תרומתם לחברה בכל תחומי החיים, לרבות בתחום המשפט, ובנושא השפעת הרשתות החברתיות – בכלל, ועל טרור ורדיקליזציה – בפרט”. בהתאם לכך, קיבל בית-המשפט קמא את עתירת המשיב באופן חלקי.

“[…] ביום 22.1.2023 הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית-המשפט קמא, ועמו הוגשה הבקשה דנן. בבקשתו טוען המבקש כי לאחר מתן פסק דינו של בית-המשפט קמא, ניתנה על ידו הוראה ליועץ מיוחד אשר לו הרשאות גישה מיוחדות למידע הגולמי שבמאגרי המידע הצבאיים, לערוך חיפוש בהתאם לאמור בפסק הדין. נטען כי חיפוש זה העלה כ- 330 מסמכים, שחלקם הגדול הוא כתבי אישום. לטענת המבקש, כתבי האישום הנ”ל אינם סרוקים במערכת “מגן צדק” (היא מערכת המחשוב הצבאית הרלבנטית), ועל כן יש צורך בהזמנת תיק התביעה הפיסי מארכיון התביעה הצבאית או בהזמנת תיק בית-המשפט הפיסי מארכיון בית-המשפט הצבאי.

“על פי הנטען, כתבי האישום הנ”ל מתויקים בארכיון התביעה הצבאים לפי שנים (ולא לפי מספר התיק), כך שאיתור 330 התיקים הרלבנטיים ידרוש מעבר על אלפים רבים של תיקים ויארך זמן רב מאוד. עוד צוין כי אין ודאות מוחלטת שעותק כתב האישום שהוגש לבית-המשפט הצבאי שמור בתיק התביעה הצבאית, בפרט במידה שכתב האישום תוקן בכתב יד בעת הדיון. על כן, נטען כי קיום פסק דינו של בית-המשפט קמא ידרוש את הזמנת התיקים מארכיון בית-המשפט הצבאי על ידי מערכת בתי המשפט הצבאיים, שכן על פי הנטען, רק הגורם שהפקיד את התיק בארכיון יכול להזמינו משם.

“על רקע האמור לעיל, נטען כי ביצוע האמור בפסק דינו של בית-המשפט קמא יארך כ-“13,500 דקות, שהן כ-225 שעות עבודה, או כחודש וחצי של עבודה”.

“בנתון להיקף העבודה הנטען הדרוש לצורך ביצוע פסק דינו של בית-המשפט קמא, טוען המבקש כי סיכויי הערעור טובים, שכן העברת מידע כפי שפורט בפסק הדין מצריכה הקצאת משאבים בלתי סבירה. עוד נטען כי באם לא יעוכב פסק דינו של בית-המשפט קמא, המשאבים הנדרשים לביצועו כבר יושקעו עוד בטרם נדון הערעור כך שהלכה למעשה, קיום פסק הדין ייתר את הערעור.

“[…] לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

“[…] לגופו של עניין – כפי שנקבע בפסיקת בית-משפט זה לא פעם, בנסיבות שבהן רשות ציבורית נדרשת בפסק דין של בית-משפט לעניינים מנהליים למסור מידע מכוח חוק חופש המידע, ראוי להוציא צו לעיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור. זאת, שכן ברגע שיבוצע פסק הדין, יהפוך הערעור לתיאורטי.

“לא מצאתי כי נסיבות ענייננו מצדיקות חריגה מכלל זה: ברי כי באם יידרש המבקש לאתר את המידע המבוקש על ידי המשיב, לעבד אותו ולהעבירו לידי המשיב, לא תיוותר כל תוחלת לערעור והוא יהפוך לתיאורטי. על רקע זה, מאזן הנוחות נוטה בצורה כה מובהקת לטובת המבקש, עד כדי שיש מקום להוציא צו לעיכוב ביצוע אף מבלי להידרש לסיכויי הערעור.

“יוער כי לא נעלם מעיני חששו של המשיב כי עיכוב ממושך בביצוע פסק הדין עלול להוביל לפקיעת הזמן שהוקצה לסיום מחקרו האקדמי, ולשלילת המימון שהוענק לו. יחד עם זאת, כפי שצוין על ידי המבקש, חשש זה ניתן להפיג באמצעות קביעת הערעור לדיון בהקדם.

“על רקע זה, מצאתי להורות על קביעת דיון בערעור בהקדם, בכפוף לאילוצי יומן בית-המשפט.

“סיכומו של דבר: אני מורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית-המשפט קמא עד להכרעה בערעור. בנסיבות העניין, איני מורה על צו לתשלום הוצאות משפט”.