העליון קיבל בקשה של [אלוף במיל.] ישראל זיו והורה לבנק לאומי שחסם חשבונותיו (בעקבות טענת ארה”ב כי עסק בסחר נשק בדרום סודאן) לשחרר לו מכספיו לצורך מימון הוצאות הגנה

בית-המשפט העליון נעתר לבקשה של [אלוף במיל.] ישראל זיו לסעד זמני [ע”א  7123/19] והורה לבנק לאומי שחסם חשבונותיו (בעקבות טענת ארה”ב כי עסק בסחר נשק בדרום סודאן) לשחרר לו עד 50,000 ₪ לצורך מימון הוצאות הגנה באחד מההליכים המשפטיים שהוא מנהל בהקשר זה.

כבוד השופטת יעל וילנר כתבה בין היתר בהחלטה שניתנה אתמול (חמישי, 26.12.2019):

“בקשה למתן סעד זמני בערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב’ השופטת הבכירה רחל ברקאי) בה”פ 60053-06-19 מיום 2.10.2019. בפסק הדין נדחתה תביעת המבקשים לאפשר את סגירת חשבונותיהם המנוהלים אצל המשיב על דרך של משיכת הכספים במזומן או של העברת תשלומים לצדדים שלישיים.

“המבקש 1 [ישראל זיו] הוא איש עסקים ישראלי אשר פועל בדרום סודן באמצעות חברות המצויות בבעלותו ובשליטתו, הן המבקשות 6-3. בבעלותם של זיו והחברות שבשליטתו חמישה חשבונות המנוהלים בבנק לאומי לישראל בע”מ, הוא המשיב. המבקשת 2 היא רעייתו של זיו, השותפה לאחד מן החשבונות”.

השופטת וילנר סוקרת בפירוט בהחלטתה את כל ההתפתחויות בפרשה זו ואומרת עוד כי “בפסק דינו מיום 2.10.2019 דחה בית-המשפט המחוזי את המרצת הפתיחה של המבקשים במלואה, וקבע כי שחרור הכספים, אם לידי המבקשים עצמם ואם לידי צדדים שלישיים, אינו אלא ניסיון לעקוף את ההחלטה בבקשה למתן צו מניעה, אשר הפכה חלוטה במסגרת התביעה הראשונה.

“[…] המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין האמור, ובצדו הגישו בקשה לסעד זמני בערעור, היא הבקשה שלפניי. במסגרת הבקשה לסעד זמני, ביקשו המבקשים להורות לבנק לבצע העברות כספים מחשבונותיהם אך לשם תשלום לעורכי דין בישראל לצורך ייצוגם המשפטי בערעור דנן וכן העברת סכומי כסף נוספים לעורכי הדין בארצות הברית המייצגים את זיו והחברות במסגרת ההליכים המתנהלים אל מול הרשויות האמריקאיות.

“להשלמת התמונה, יצוין כי במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי הגיעו המבקשים והבנק להסכמה כי ישוחרר סכום בסך של עד 300,000 דולר מן החשבונות אשר יועברו לעורכי דינם בארצות הברית בעבור ייצוגם המשפטי של זיו והחברות בהליכים המתנהלים אל מול הרשויות האמריקאיות – הסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 17.7.2019. ואולם, מאחר שלטענת המבקשים טרם הועבר סך של 200,000 דולר מתוך הסכום האמור, הם הגישו לבית המשפט המחוזי ביום 8.10.2019 בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית-משפט. עוד יש להעיר כי ביום 28.11.2019 וביום 17.12.2019 ניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי החלטות בהליך הביזיון, בהן נקבע כי על הבנק להשלים העברתם של 300,000 דולר לטובת ייצוגם המשפטי של המבקשים בהליכים המתנהלים אל מול הרשויות האמריקאיות”.

בהחלטה באשר לבקשה למתן סעד זמני אומרת השופטת בין היתר כי “במסגרת הבקשה דנן, מבוקשים, הלכה למעשה, שני סעדים עיקריים: (1) להורות לבנק לשחרר סכומי כסף נוספים מחשבונותיהם של המבקשים, מעבר לסכום של 300,000 דולר כפי שהוסכם בהליך קמא, לשם ייצוגם המשפטי של זיו והחברות בהליכים המתנהלים אל מול הרשויות האמריקאיות; (2) להורות לבנק לשחרר כספים עבור ייצוגם המשפטי של המבקשים בערעור דנן”.

“אומר כבר בפתח הדברים כי אני סבורה שיש לקבל את הבקשה אך בהתייחס לסעד השני המבוקש, ולדחותה ביחס לסעד הראשון”.

“[…] בענייננו, לא ראיתי להידרש לשאלת סיכויי הערעור, וזאת מאחר ששיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף באופן ברור לטובת היעתרות לבקשה בכל הנוגע לשחרור כספים עבור ייצוגם המשפטי של המבקשים במסגרת הערעור דנן”.

“[…] השאלה שיש לברר כעת היא ספציפית יותר: האם פעולה של העברת כספים לעורכי דין בישראל לצורך ייצוג המבקשים במסגרת הערעור דנן מקימה יסוד סביר לחשש שפעולה זו תהיה קשורה להלבנת הון או למימון טרור. כפי שיובהר להלן, אני סבורה כי התשובה לשאלה ממוקדת זו היא שלילית, וכי משכך הנזק אשר עשוי להיגרם לבנק כתוצאה מפעולה זו הוא זניח”.

“[…] הסכום שנועד לממן את ייצוגם המשפטי של המבקשים בהליך ערעור יחיד אינו גבוה (וזאת במיוחד בשים לב לכך שהסכומים המוקפאים בבנק מגיעים לסך של מיליוני ש”ח). גם בכך יש כדי להפחית מהחשש שסכומים אלה ישמשו להלבנת הון או למימון טרור […] משכך, אף פוחת באופן משמעותי הסיכון כי העברת כספים לצורך ייצוגם המשפטי של המבקשים במסגרת הערעור דנן תחשוף את הבנק לסנקציות כלכליות ולסיכונים משפטיים”.

“לנוכח כל האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי שיקולי מאזן הנוחות בענייננו מטים את הכף לטובת המבקשים בכל הנוגע לשחרור כספים עבור ייצוגם המשפטי במסגרת הערעור דנן. כאמור, הפגיעה המסוימת בזכותם של המבקשים לבחור את ייצוגם המשפטי גוברת במקרה הנדון על הפגיעה בבנק, באשר הסיכוי שפגיעה כזו תתממש אינה סבירה כמפורט לעיל. אשר על כן, על הבנק לאפשר למבקשים לשחרר כספים מחשבונותיהם המנוהלים אצלו, בסך שלא יעלה על 50,000 ש”ח, וזאת ישירות אל משרד עורכי דין מורשה בישראל וכנגד הצגת חשבוניות, וכן בכפוף להמצאת ייפוי כוח לייצוג המבקשים במסגרת הערעור וכל מסמך נוסף הנדרש לבנק לצורך ביצוע העברת הכספים האמורה ואבטחתה. סוף דבר: הבקשה מתקבלת באופן חלקי. אין צו להוצאות”.

הערת עורך Read IT Now: קיראו ידיעות קודמות שפירסמתי כאן באתר בהקשר ספציפי זה ובהיבטים הקשורים אליו.