העליון פירסם פס”ד ובו השחרות של נושא ביטחוני; המידע מתפרסם במלואו במערכת “נט המשפט” בפס”ד של בימ”ש מחוזי (עליו נסב הערעור בעליון)

בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים בעניינים מינהליים פירסם לאחרונה פסק דין והמתייחס לערעור שהגיש אזרח ישראלי נגד משרד ממשלתי ונגד היועץ המשפטי לממשלה, לגבי תגמולים [בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי”ט – 1959] והטבות נוספות. המחלוקת בין אותו אזרח (שכונה “פלוני” בפסק הדין) לבין אותו משרד ממשלתי “נעוצה בשאלה האם ישולמו לו ההטבות גם רטרואקטיבית”.

פסק הדין בן 15 עמודים בבית-המשפט העליון כולל 11 השחרות של מלים/משפטים מלאים. ההשחרות הללו מתייחסות לרקע ההיסטורי הקשור לנושא הערעור.

אלא שבתחילתו של פסק הדין של בית-המשפט העליון נכתב – כמקובל – כי מדובר ב”ערעור על פסק הדין של בית-המשפט המחוזי ב… בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים בעת”מ” וכאן מפורטים מס’ התיק בבית-המשפט המחוזי, שם השופט שנתן את פסק הדין המקורי והמועד בו ניתן פסק הדין.

אם מזינים במערכת “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט (הב”ה) את מספר התיק בבית-המשפט המחוזי של אותה עיר מסויימת (שאיני נוקב כאן בשמה), אזי מגיעים מיידית לפסק הדין המלא הכולל:

+ שמו המלא של האזרח הישראלי שהגיש את הערעור;

+ שמו של עורך הדין שייצג את המערער;

+ כל הנסיבות ההיסטוריות של הפרשה.

למרות שהדברים נכתבים בצורה מפורשת בפסק הדין של בית-המשפט המחוזי (במיוחד בפיסקה השלישית בעמוד הראשון של פסק הדין המקורי), אני נמנע מלפרט את הדברים כאן בידיעה זו.

באופן כללי אציין כי התקופה המדוברת היא המחצית השנייה של שנות השבעים. אותו אזרח היה קשור, בצורה זו או אחרת, עם אחד מגופי ביטחון של מדינת ישראל [ועל אופן ומהות הקשר הייתה מחלוקת בינו לבין המדינה במשך שנים]. הנושא קשור בצורה מאוד מסויימת לרצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדה במינכן. איני זוכר שקראתי במקום כלשהו (כתבות וספרים לגבי רצח הספורטאים) על ההקשר הספציפי המוזכר בפסק דין זה.

דבר מעניין נוסף בהשתלשלות המקרים לגבי אותו אזרח ישראלי, הרי שלפני שניתן פסק הדין בבית-המשפט המחוזי בעיר המסויימת בשנת 2014, ניתן פסק דין מוקדם יותר בבית-משפט מחוזי של עיר אחרת בשנת 2009 בו הוא הוכר כנכה. פסק דין זה, משנת 2009, הוא חסוי ולא ניתן לקרוא אותו במערכת “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט.

בית-המשפט העליון קיבל באופן חלקי את ערעורו של אותו אזרח ישראלי, תוך שהוא משמיע ביקורת על התנהלות המדינה בפרשה לאורך השנים, ופסק עליה בנוסף גם לשלם לו הוצאות משפט של 15,000 ₪.