העליון דחה בקשת רשות ערעור שהגישה טבולה.קום על החלטת ביניים של מחוזי ת”א בתביעתה נגד וואלה תקשורת [ידיעה מעודכנת]

בית-המשפט העליון דחה (13.4.2021) בקשת רשות ערעור שהגישה טבולה.קום [Taboola.com] על החלטת ביניים של המחוזי ת”א בתביעתה נגד וואלה תקשורת [למתן צו מניעה זמני נגד המשיבה למניעת ביטול הסכם שנכרת ביניהן]; נדחתה גם בקשת טבולה.קום למתן סעד זמני (עד להכרעה בבקשת רשות הערעור) שימנע את כניסתו לתוקף של הסכם חדש בין וואלה לבין אאוטבריין [Ooutbrain] [“אחת המתחרות העיקריות שלה”]; טבולה חוייבה בתשלום הוצאות ל- וואלה.

כבוד השופטת יעל וילנר כתבה בין היתר בפסק הדין:

“בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב’ השופטת א’ לושי-עבודי) בת”א 55645-01-21 מיום 26.2.2021, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת למתן צו מניעה זמני נגד המשיבה למניעת ביטול הסכם שנכרת ביניהן.

“המבקשת, חברת טבולה. קום בע”מ, העוסקת במתן שירותי המלצות תוכן במדיה הדיגיטלית, פיתחה פלטפורמה אשר עושה שימוש בשטחי פרסום דיגיטליים המצויים באתרי אינטרנט ואפליקציות שבבעלותם של בעלי נכסים דיגיטליים.

המשיבה, וואלה! תקשורת בע”מ, היא חברת תקשורת ישראלית, המפעילה, בין היתר, אתר חדשות וכן אפליקציות במגוון תחומים ושירותי דואר אלקטרוני”.

בין שתי החברות נחתם בעבר הסכם שיתוף פעולה. בינואר השנה, כך נטען, וואלה הודיעה על הפסקת ההתקשרות ביניהן זאת מבלי שנמסר כל נימוק או הסבר לביטול ההסכם. בבקשה של טבולה לביהמ”ש המחוזי נטען כי “מאחר שהמבקשת לא הפרה את ההסכם הפרה יסודית כאמור, ביטול ההסכם נעשה שלא כדין”.

“[…] בו ביום הורה בית-המשפט המחוזי על מתן צו מניעה ארעי האוסר על וואלה לבטל את ההסכם עד להחלטה אחרת, וזאת בכפוף להפקדת ערבויות ולהגשת כתב תביעה על-ידי המבקשת.

“[…] לאחר שקיים דיון במעמד הצדדים, במהלכו גם נחקרו המצהירים מטעמם, דחה בית-המשפט המחוזי את הבקשה למתן צו מניעה זמני, ובתוך כך ביטל את הצו הארעי בנדון.

“[…] להשלמת התמונה יצוין כי בבקשת רשות הערעור ציינה המבקשת כי ביום הגשת הבקשה נודע לה כי וואלה הסירה את רכיבי המבקשת מאתריה, והכניסה במקומם את רכיבי אאוטבריין בע”מ, אחת המתחרות העיקריות של המבקשת. משכך, בד בבד עם בקשת רשות הערעור, הגישה המבקשת בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בבקשת רשות הערעור, שימנע את כניסתו לתוקף של ההסכם בין וואלה לבין אאוטבריין”.

בהכרעתה אומרת השופטת וילנר בין השאר כי “לאחר העיון בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.  כלל ידוע הוא כי ערכאת הערעור תטה שלא להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בבקשות למתן סעדים זמניים, שכן לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בנושאים אלה, וכי התערבות בהחלטות אלה תעשה במקרים חריגים בלבד. לא מצאתי כי המקרה דנן בא בגדר המקרים המצדיקים חריגה מהכלל האמור […] טענות אלה יתבררו במסגרת התביעה העיקרית, ולא ראיתי להתערב בקביעותיו של בית-המשפט המחוזי בנדון שנקבעו אך ברמה הלכאורית במסגרת החלטה בבקשה למתן סעד זמני, ולמותר לציין כי אין במסקנתי זו כדי להביע כל עמדה לגוף המחלוקת הפרשנית”.

“אשר לשיקולי מאזן הנוחות: אף אם אקבל את טענות המבקשת בנדון, שלפיהן המעבר של וואלה להתקשרות עסקית עם אאוטבריין יפגע משמעותית בתיק הלקוחות של המבקשת, יצמצם את היקף שטחי הפרסום שלה, יפגע ביכולתה לגייס ולנהל קמפיינים בישראל ויפגע ביכולתה להציע למפרסמים מגוון של שטחי פרסום, הרי שנזקים אלה הם נזקים ברי פיצוי, ומשכך – הפיכים.

“מנגד, מתן הסעד הזמני היה כופה על וואלה להמשיך לקיים עם המבקשת יחסים חוזיים הדורשים מידה לא מבוטלת של אמון, וזאת לאחר שהיחסים ביניהן עלו על שרטון. כידוע, בית-המשפט, ככלל, יימנע מלתת סעד זמני שכזה בנסיבות האמורות, וככל שניתן יעדיף לתת סעד של פיצוי כספי, כאשר הדבר נדרש ומתאפשר”.

“על רקע כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. כמו כן, לנוכח התוצאה אליה הגעתי, ממילא נדחית גם הבקשה למתן סעד זמני בערעור”.

“המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 3,000 ש”ח.”

= = = = = = = = = = =

עדכון [6.5.2021]: בידיעה בוצעו היום מספר שינויי עריכה לעומת הידיעה המקורית – מטעמים משפטיים.