העליון דחה עמדת בזק וקבע כי יאוחד הדיון בשני תיקים שונים העוסקים בסכסוך עסקי בין בזק לבין חברה אחרת

בית-המשפט העליון דחה עמדת בזק החברה הישראלית לתקשורת (לגבי בקשה להעברת מקום דיון ולאיחוד דיונים) וקבע כי יאוחד הדיון בשני תיקים שונים העוסקים בסכסוך עסקי בין בזק לבין חברה אחרת.

את הבקשה הגישו אמאנטק ע.מ., מוחמד הישאם חסן ואמאנטק אינרג’י בע”מ כנגד בזק.

כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כתבה בהחלטה [בש”א  2455/22] כי “לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט – 2018, לאיחוד הדיון בת”א 1379-09-21 המתנהל בבית-משפט השלום בתל אביב-יפו, עם הדיון בת”א 71928-12-20 המתנהל בבית-משפט השלום בחדרה.

“כעולה מהבקשה ומעיון בתיקי בית-המשפט, במסגרת הדיון בת”א 71928-12-20 (שלום חדרה) תובעת המשיבה, בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ את המבקש 2 [מוחמד הישאם חסן] בגין אי-תשלום חובו לבזק, בגין ‘מאות קווי טלפון’ אותם רכש, על-פי הנטען, במסגרת ‘מערכת עסקית ענפה’ שבין הצדדים.

“תביעה זו הוגשה תחילה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, אך הדיון בה הועבר לבית משפט השלום בחדרה לאחר שהמבקש טען כי בית משפט השלום בתל אביב-יפו נעדר סמכות מקומית לדון בה.

“התביעה בת”א 1379-09-21 (שלום תל אביב-יפו) הוגשה על ידי המבקש נגד בזק, במסגרתה טוען המבקש כי בזק הפרה הסכמים שונים שכרתה עמו. תביעה זו הוגשה תחילה לבית-משפט השלום בחדרה, אך הדיון בה הועבר לבית-משפט השלום בתל אביב-יפו לאחר שטענתה של בזק לפיה קיימת תנית שיפוט ייחודית בהסכם בין הצדדים התקבלה.

“בבקשה נטען כי מדובר בתביעות הדדיות העוסקות במסכת עובדתית ומשפטית זהה. משכך, נטען כי איחוד הדיון בתובענות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה. אציין, כי המבקשת 3 אינה צד לשתי ההתדיינויות ולא ברור מדוע צורפה כצד לבקשה.

“בזק מתנגדת לבקשה וטוענת, בעיקרו של דבר, כי התיקים שאיחודם מבוקש אינם עוסקים באותו עניין, כי הם נובעים ממערכת עובדתית שונה ועל כן איחוד הדיון בהם לא יקדם יעילות דיונית. בפרט טוענת בזק כי המבקש מנוע מלטעון כי שני התיקים עוסקים בעילות זהות, כי מבקשתו להעברת מקום הדיון בת”א 71928-12-20 (שלום חדרה) משתמע כי תובענה זו איננה עוסקת במערכת היחסים העסקית בין הצדדים. כן נטען כי בקשה קודמת שהגיש המבקש לבית-משפט השלום בחדרה לאיחוד הדיון בתובענות נדחתה.

“לאחר עיון, דין הבקשה להתקבל. תביעת בזק היא תמציתית ולא ניתן ללמוד מתוכה על המערכת החוזית שבין הצדדים. יחד עם זאת, גם על פי הנטען בה לצדדים ‘מערכת עסקית עניפה’. הרושם העולה מעיון בשתי התביעות הוא, כי מדובר בתביעות הדדיות על רקע מערכת יחסים עסקית שבין הצדדים המצדיקה איחוד הדיון בהן.

“אני מורה, איפוא, על העברת ת”א 1379-09-21 (שלום תל-אביב) לבית-משפט השלום בחדרה, ואיחוד הדיון בו עם ת”א 71928-12-20”.