העליון דחה בקשת רשות ערעור (לגבי חוק ותקנות מס ערך מוסף) של המייסד והמנכ”ל לשעבר של חברת סנסקום [הפעילה בתחומי התקשורת וניהול קשרי לקוחות]

בית-המשפט העליון דחה לאחרונה בקשת רשות ערעור של איתן לומברד המייסד והמנכ”ל לשעבר של חברת סנסקום [לגבי חוק ותקנות  מס ערך מוסף].

כבוד השופט חאלד כבוב כתב בין היתר בהחלטתו [רע”פ  7081/22]:

“בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופטים ש. בורנשטין, ע. מיכלס וי. טויסטר ישראלי) בעפ”ג 20395-12-21 מיום 11.09.2022, בגדרו התקבל ערעור המשיבה בקשר עם גזר דינו של בית-משפט השלום ברמלה (סגן הנשיאה, כב’ השופט מ. מזרחי) בת”פ 38010-12-16 מיום 28.10.2021.

“המבקש [איתן לומברד] הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירות בניגוד לסעיף 117(א)6; 118; ו-88(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל”ו – 1975, ולפי סעיף 23(ב)(1) לתקנות  מס ערך מוסף, התשל”ו – 1976.

“על-פי עובדות כתב האישום, המבקש ונאשמת 2 – חברה פרטית שהייתה בניהולה הפעיל של המבקש בתקופה הרלבנטית לכתב האישום [חברת סנסקום] – לא הגישו במועד הנדרש דו”חות תקופתיים ל-6 חודשים; וכן הגישו דו”חות תקופתיים ל-6 חודשים נוספים ללא צירוף תשלום המס כנדרש.

“ביום 28.10.2021 נגזרו על המבקש מאסר על תנאי; תשלום קנס על סך של 20,000 ש”ח; והתחייבות כספית על סך של 50,000 ש”ח.

“המשיבה [מדינת ישראל/אגף המכס ומע”מ רמלה] ערערה על גזר הדין בבית-המשפט המחוזי – וערעורה התקבל. בית-משפט קמא עמד על חומרת העבירות, היקפן הכספי המשמעותי, ועל התנהלות המבקש בעבר – אשר חזר והפר חובתו להגיש דו”חות במועד והוטלו עליו קנסות מנהליים זה מכבר.

“בית-משפט קמא סבר כי נפלה טעות בקביעת בית-משפט השלום את עונשו של המבקש כעונש צופה פני עתיד, בין היתר מכיוון שהוכח כי המבקש אינו נרתע מענישה צופה פני עתיד, אך יחד עם זאת עמד בית-משפט קמא על כך כי לא מדרכה של ערכאת ערעור למצות את הדין עם נאשם. בהתאם, הטיל בית-משפט קמא על המבקש שלושה חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, תוך הותרת יתר רכיבי הענישה על כנם.

“[…] המבקש, בבקשה ארוכה ומפורטת, שב על טיעוני ההגנה העיקריים מן הדיון בבית-משפט קמא – וטוען לביטול תוספת הענישה שהושתה על המבקש בבית-משפט קמא, תוך הותרת הענישה צופה פני העתיד בלבד. לשיטת המבקש ‘יש במיצוי הדין עם מר לומברד והחברה משום חוסר צדק וחוסר הגינות’, וזאת נוכח השתלשלות המשבר התזרימי שנוצר בחברה, במסגרתו בוצעו העבירות, כאשר המבקש ביצע פעולות רבות על-מנת למנוע את העבירות, להסיר את המחדלים ולהגיע להסדרים מול המשיבה”.

בהכרעת השופט נאמר כי “לאחר עיון מצאתי כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי בקשה לרשות ערעור ב”גלגול שלישי” שמורה למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין, או אי-צדק חמור שנגרם למבקש […] הבקשה שלפניי אינה עומדת באמות מידה אלה, ודי בכך כדי לדחות אותה.

“המבקש אינו מעלה כל שאלה עקרונית החורגת מגדרי עניינו הפרטני, ואין בפיו כל טענה לעיוות דין. עיקר טענתו של המבקש נוגע לאי-צדק בהחלטת בית-משפט קמא לקבל את ערעור המשיבה ולהחמיר את עונשו. כאמור, אמת המידה המחייבת בבחינת מתן רשות ערעור על חומרת עונש בלבד היא סטייה באופן קיצוני ממדיניות הענישה הנוהגת – מה שלא הוכח במסגרת הבקשה לפניי.

“אף אם אתייחס לטענת המבקש כי נגרם לו אי-צדק, טעות נפלה בידו בקביעתו כי בית-משפט קמא מיצה עמו את הדין. אכן, לא מדרכה של ערכאת ערעור למצות עם נאשם את הדין, אך בית-משפט קמא ציין זאת בעצמו, במפורש, במסגרת פסק הדין – והעונש שהושת על המבקש, שלושה חודשים של עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות אינו עולה כדי מיצוי הדין, ואף רחוק מכך. לפיכך, לא מצאתי כל טעם מבורר להתערב בפסק הדין מושא הבקשה.

“סוף דבר: הבקשה נדחית”.

= = = = = = = = = = = = = = =

כאמור, ב- 11.9.2022 ניתן במחוזי מרכז-לוד פסק דין כשהמשיבים הם איתן יעקב לומברד, חברת סנסקום ייעוץ וניהול פרויקטים בע”מ וחברת אינטגרל שירותי טלמנג’מנט בע”מ.

נאמר בו בין היתר כי “[…] בגזר הדין קבע ביהמ”ש קמא כי בהתחשב בסכום המחדל ובכך שהוסר, הרי שהמתחם ביחס למשיב 1 נע בין עונש צופה פני עתיד ובין 12 חודשי מאסר בפועל בצירוף קנס שבין 7,000 לבין 50,000 ₪, וביחס למשיבות, קנסות בסכומים האמורים.

“אשר לעונש בתוך המתחם, הביא ביהמ”ש קמא בחשבון את העובדה שהמחדלים הוסרו באיחור, וכן שגם בעבר הוגשו נגדם כתבי אישום בשל אי הגשת דו”חות שהומרו לקנסות מנהליים, ומנגד, לקולא הביא בחשבון את הודאתם והחיסכון בזמן שיפוטי.

“לטענת המערערת [מע”מ רמלה] שגה ביהמ”ש קמא בקביעת המתחם שאינו הולם את חומרת העבירות, השיטתיות שבהן והיעדר ההרתעה חרף הטלת קנסות מנהליים בעבר, המשך ביצוע העבירות גם לאחר שהוגש כתב אישום, היקף המחדל והעיכוב בהסרתו.

“בא כוח המשיבים מתנגד להחמרה בעונש וטוען כי המשיב עשה כל מאמץ להציל את החברה, לא לפגוע בפרנסת העובדים ובכלל זאת תוך שעבוד ביתו, וכל זאת תוך התנהלות שוטפת מול רשויות מע”מ. לטענתו, העונש הולם את נסיבות העבירה ונסיבותיהם של המשיבים ואין מקום להתערב בו.

“לאחר שעיינו בגזר הדין ונתנו דעתנו לטענות הצדדים, סבורים אנו כי אכן נפל ביהמ”ש קמא לכלל טעות כאשר בחר לסיים את עניינו של המשיב בעונש צופה פני עתיד. עונש זה אינו עולה בקנה אחד עם חומרת העבירות, היקפן הכספי המשמעותי, ואף לא את התנהלותו של המשיב בעבר, כאשר חזר והפר חובתו להגיש דו”חות במועד והוטלו עליו קנסות מנהליים וכל זאת לא היה בו כדי להרתיעו. מנגד, מביאים אנו בחשבון את הסרת המחדל, הגם שבאיחור, ואת נסיבותיו האישיות של המשיב, וכן ובעיקר את הכלל לפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין עם נאשם שהחליטה להחמיר בעונשו.

“לאור האמור, אנו מטילים על המשיב 1 שלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה. אשר לקנסות, סבורים אנו כי אכן היה ראוי להטיל קנסות בסכומים גבוהים יותר נוכח היקף העבירות בהן מדובר, אך לאור מצבו הכלכלי של המשיב 1, ולאור הכלל האמור בדבר אי מיצוי הדין בערכאת הערעור, החלטנו שלא להתערב בסכומי הקנסות שהוטלו על המשיבים.

“המשיב יתייצב בפני הממונה על עבודות השירות לקליטה והצבה ביום 29.12.22 בשעה 08:00. המשיב מוזהר כי עליו לבצע את עבודות השירות כהלכתן שאם לא כן הוא צפוי להפקעתן וריצוי העונש מאחורי סורג ובריח”.

= = = = = = = = = = = =

הערות עורך Read IT Now:

+ למיטב זכרוני, איתן לומברד, הנאשם במקרה זה, היה בעבר הרחוק קורא של Read IT Now ואף נפגשנו כשהתמודדתי בשעתו על תקציב יחסי הציבור של חברת סנסקום [תקציב בו זכה לבסוף אורן בסון מנכ”ל חברת אולמדיה].

+ בינואר 2020 פורסמה במספר אתרים בארץ הודעה לעיתונות לפיה “CGS, ספקית בינלאומית של יישומים עסקיים, למידה ארגונית ושירותי מיקור חוץ, הכריזה היום כי איתן לומברד מונה למנכ”ל CGS ישראל, חברה-בת של CGS הגלובלית, שבסיסה בארצות הברית. במסגרת תפקידו יהיה אחראי לומברד על הובלת פעילות מיקור החוץ העסקי בישראל, כולל ניהול הפיתוח העסקי, הסכמים, גיוס עובדים, פיתוח ארגוני ותפעול. במהלך 2019 שימש לומברד כיועץ לשוק הישראלי עבור CGS”.

+ ב- 1.10.2017 דווח ב”כלכליסט” כי “חברת הייעוץ סנסקום וחברת אינטגרל שירותי טלמנג’מנט, העוסקות בניהול פרויקטים ומוקדי מכירות לחברות הגדולות במשק, שהיו בשליטת איתן לומברד, נמכרו ערב החג לאחר שנקלעו להליכי הקפאת הליכים ולחובות של מעל 8.4 מיליון שקל.

“מדובר בשתי חברות ותיקות, המעסיקות כ- 150 עובדים, שעיקר תחום עיסוקן הוא ניהול והוזלת הוצאות תקשורת, ייעוץ לארגונים ממשלתיים ופרטיים לצורך שיפור השירות במגוון תחומים וכן מתן שירותי מיקור-חוץ של ניהול פרויקטים ומוקדי מכירות לחברות גדולות במשק.

“במהלך חודש אוגוסט הגישו החברות בקשה להקפאת הליכים לאחר שסנסקום, החברה המרכזית מבין השתיים, נקלעה לקשיים כלכליים. בבקשה נטען, כי עיקר נכסיה של החברה הם עובדיה והמשך פעילותה תלוי בעיקר בעובדים שימשיכו את הפעילות השוטפת. החברה עצמה מחולקת ל- 3 חטיבות: חטיבת מכירות אחת ושתי חטיבות ייעוץ.

“פעילות סנסקום נמכרה ל- 2 גורמים שונים. השופטת הורתה על מכירת הפעילות שצפויה לשמר את מקום עבודתם של העובדים שיקלטו מחדש לעבודה אצל הרוכשות. צו ההקפאה שהוצא לסנסקום הוארך בחודשיים על מנת לקדם הסדר נושים”.

+ במהלך השנים פירסמתי באתר זה שלוש ידיעות לגבי התקשרויות ממשלתיות עם חברת סנסקום. באתר מינהל הרכש הממשלתי יש 13 אייטמים לגבי התקשרויות בפטור עם סנסקום לבקרה על עלויות תקשורת.