המשרד לענייני מודיעין: מיזם משותף עם מכון ירושלים למחקרים אסטרטגיים עבור מחקר תרחישים לעתיד היחסים המיוחדים בין ישראל לארצות הברית לאור תמורות פנימיות בארה”ב

הגוף המפרסם: המשרד לענייני מודיעין

תקנה: תקנה 3(30) – מיזם משותף

שם הספק: מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון

מהות ההתקשרות: מיזם משותף עבור מחקר תרחישים לעתיד היחסים המיוחדים בין ישראל לארצות הברית לאור תמורות פנימיות בארה”ב

התחלת ההתקשרות: 3 באפריל 2022; סיום ההתקשרות: 4 בספטמבר 2022

החלטה: אושר ע”י וועדת המכרזים המשרדית

הערות: גיל הורוביץ ראש תחום מחקר במשרד פנה לוועדה והציג את הבקשה: “אגף המחקר במשרד המודיעין מוביל עבודת מחקר לפיתוח ידע ותרחישים בשורה של נושאים אזרחיים ומדיניים-ביטחוניים הרלבנטיים לביטחון ולחסון הלאומי של ישראל.

“כחלק ממשימותיו, אגף המחקר נתבקש ע”י שר המודיעין לבחון תרחישים אפשריים לעתיד היחסים המיוחדים של ישראל עם ארה”ב בעשורים הקרובים לאור מגמות ותמורות דמוגרפיות, חברתיות ורעיוניות במערכת האמריקנית והשפעותיהן על המערכת הפוליטית ועל מדיניות החוץ אמריקנית.

“עבודת המחקר תכלול חמישה חלקים:

+ משתנים בלתי תלויים – תמורות במבנה הדמוגרפי של החברה האמריקנית; השלכות הדמוגרפיה על בחירות לנשיאות ולקונגרס ברזולוציה של מדינות ומחוזות בחירה; הדינמיקה הכלכלית והשלכותיה על סדרי העדיפויות הפנימיים והבינלאומיים; זרמי עומק תרבותיים, פוליטיקה של זהויות ומימדים רעיוניים, אידיאולוגיים ודתיים; תופעת הקיטוב הפוליטי והשסע החברתי והתרבותי והשלכותיו על תפקוד המערכת השלטונית.

+ השתקפות התמורות במבנה הפוליטי ובמאפייניה של הדמוקרטיה האמריקנית ומקומה בעולם. חלק זה ינתח את הספקטרום הפוליטי המתהווה – מה’טראמפיסטים’ בקרב הרפובליקנים ועד ה’פרוגרסיבים’ בקרב הדמוקרטים, משקלם והשפעתם על המערכת הפוליטית.

+ ‘מפת דרכים’ לזיהוי השפעתם של מרכיבים אלה על האינטרסים והערכים המשותפים המעצבים את היחסים המיוחדים בין ארה”ב וישראל. בכלל אלו, זיהוי תפקידה של ישראל בעמידה מול יריביה של ארה”ב; הציביון הדמוקרטי; ההיסטוריה; השורשים הדתיים; הניידות החברתית; היוזמה החופשית; הגורם האתני (יהודי ארה”ב) והגורם הדתי (הנוצרים האוונגליסטים, המוסלמים); התחרות בין ארגוני השדולה (AIPAC ו-J Street).

+ מגמות בקרב יהדות ארה”ב. בכלל זאת, תמורות גיאוגרפיות, כולל הגידול במשקלם של יוצאי רוסיה ומהגרים אחרים בדור האחרון, של ישראלים לשעבר, ושל מצטרפים חדשים ליהדות, וחוגים אורתודוקסיים; פריסה גיאוגרפית (והשלכותיה על דפוסי הצבעה וגיוס כספים); מגמות שינוי (ושחיקה) בזהות היהודית והגדרותיה ובזיקה לישראל; מצב החינוך היהודי כמנוף שינוי אפשרי; והשפעות רעיוניות, כולל הזנה הדדית של התפתחויות.

+ זיהוי תרחישים ‘חמורים וסבירים’ שיש להיערך לקראתם והמלצות לדרכי פעולה לדרג המדיני, בכמה מישורים: התאמת תפיסת הביטחון של ישראל ומדיניותה האיזורית למציאות המשתנה בארה”ב; התאמת המערך המדיני-דיפלומטי ישראלי בארה”ב למשימותיו העתידיות; מאמץ ממוקד לביצור הקשר עם יהדות ארה”ב והאוונגליסטים בדורות הבאים, מול מגמות השחיקה וההתרחקות; זיהוי וטיפול בקהילות נוספות בחברה האמריקנית בחברה האמריקנית בעלות חשיבות שניתן להשפיע עליהן”.

אגף המחקר במשרד לענייני מודיעין הוא זה שפנה למכון ירושלים “מכיוון שיש במכון זה גוף ידע מרשים מבחינת ניסיון ויכולת בנושא האמריקני, כזה שיוכל להעמיד מחקר עומק שינתח את המציאות הדמוגרפית, הכלכלית, הפוליטית והחברתית והשפעותיה בטווח הארוך ביחסים בין ארה”ב וישראל”.