הממשלה תצביע (א’, 2.10) על הצעת החלטה בדבר “עצמאות הרשות להגנת הפרטיות” שבמשרד המשפטים

ממשלת ישראל צפוייה להצביע היום (א’, 2.10) על הצעת החלטה בדבר “עצמאות הרשות להגנת הפרטיות” שבמשרד המשפטים, לפיה “הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויות המוקנות לראש הרשות לשם מילוי תפקידיה, באמצעות עובדי הרשות ובהתאם להוראות כל דין, ותקציב הפעילות  של הרשות ינוהל בנפרד בתוך תקציב משרד המשפטים. מתוך כיבוד עצמאותה של הרשות, תתפעל הרשות באופן בלתי תלוי בעת הפעלת הסמכויות המוקנות לראש הרשות”. [עדכון: ההצעה אושרה המהלך היום].

בדברי ההסבר נאמר בין היתר כי בהחלטת הממשלה בינואר 2006 הוקמה במשרד המשפטים רשות משפטית לטכנולוגיות מידע והגנת הפרטיות. בהמשך שונה שמה ל”רשות למשפט, טכנולוגיה ומידע” ביוני 2012 ולאחר מכן שונה השם ל”רשות להגנת הפרטיות” בהחלטת ממשלה בספטמבר 2017.

“[…] הצעת החלטה זו מקודמת על רקע תהליך בחינה שמקיימת כיום נציבות האיחוד האירופי ביחס לישראל, לצורך חידוש מעמד התאימות (Adequacy) שניתן לישראל ע”י האיחוד האירופי בשנת 2011, כמדינה שרמת המידע בה הולמת את הסטנדרט האירופי. מעמד זה, אשר ניתן לקבוצה מצומצמת של מדינות מחוץ לאיחוד האירופי, מאפשר כיום העברת מידע אישי מהאיחוד האירופי לישראל, ללא צורך במחוייבויות רגולטוריות נוספות מצד הגורם המעביר שאיחוד האירופי או מצד הגורם המקבל את המידע בישראל, ונודעת לו משמעות כלכלית נרחבת למשק הישראלי, וכן חשיבות גדולה בהיבטי יחסי החוץ של ישראל”.

“במסגרת תהליך בחינת חידוש מעמד התאימות של ישראל ע”י נציבות האיחוד האירופי, נדרש עיגון מפורש וספציפי של תנאי הכשירות לתפקיד ראש הרשות להגנת הפרטיות, ומשך הכהונה שלו”.

“[…] מוצע לקבוע כי ראש הרשות להגנת הפרטיות – המשמש בין היתר כרשם מאגרי המידע – יהיה מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות להתמנות כשופט של בית-המשפט המחוזי”.

“[…] לקראת גיבוש המלצה סופית של הדרג המקצועי בנציבות האיחוד האירופי ביחס לישראל, ומשדרישה זו הובהרה במפורש ע”י נציגי האיחוד האירופי בשורה של דיונים שהתקיימו עימם, לרבות בחודשים האחרונים, הרי שקידום הצעת המחליטים והבאתה לאישור הממשלה הכרחי בעת הנוכחי כדי לתת מענה להיבט זה בתהליך הבחינה, ולא ניתן להמתין עד לאחר הבחירות לכנסת”.

“יודגש כי גיבוש המלצה שלילית של הדרג המקצועי באיחוד האירופי בנוגע לחידוש מעמד התאימות של ישראל, יוביל למעשה לשלילת מעמד זה, על כל המשתמע מכך לעניין יחסי המסחר של ישראל עם מדינות האיחוד האירופי (ומדינות נוספות בעלות מעמד תאימות) ולעניין יחסי החוץ של ישראל […] מדובר בהצעה אשר עולה כאמור על רקע דרישה של נציבות האיחוד האירופי, במסגרת תהליך בחינה שהחל לפני מספר שנים, ומטופל בצד הישראלי ע”י מחלקת ייעוץ וחקיקה, הרשות להגנת הפרטיות ומשרד החוץ. אין מדובר ביוזמה שמקורה בדרג הפוליטי”.

“[…] למען הסר ספק יובהר, כי הצעת ההחלטה אינה מבקשת להפוך את הרשות ליחידת סמך נפרדת, או להביא לשינוי בממשקי העבודה בין הרשות לבין מטה משרד המשפטים, כפי שהם מתקיימים כיום, סוגיות שאינן נוגעות להפעלת הסמכויות המוקנות לראש הרשות”.