הממ”מ בכנסת מפרסם את הסקירה “מוקדי חירום מאוחדים”

מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ”מ) פירסם ב- 11 במאי 2021 סקירה חדשה המוקדשת לנושא “מוקדי חירום מאוחדים”. הסקירה נכתבה ע”י איתי פידלמן ואושרה בידי אורלי אלמגור לוטן.

בסיכום המסמך, לגבי המצב בארץ, נאמר כי “בישראל לא פועל מוקד חירום מאוחד אלא שלושה מוקדי חירום שונים. מוקד 100 של המשטרה מטפל במקרי חירום הדורשים את התערבותה, מוקד 101 של מד”א מספק שירותי רפואת חירום ראשוניים ומוקד 102 של כבאות והצלה לישראל מטפל במקרים שבהם יש צורך בכיבוי שריפה או חילוץ.

“מאז שנת 2012 הוגשו מספר הצעות חוק שעיקרן איחוד מוקדי החירום בישראל, האחרונה שבהן במאי 2021. אף אחת מהצעות החוק לא הבשילה לכדי חוק”.^*

בסקירה נאמר בין היתר כי “טיפול מיטבי באירוע חירום, שבמקרים רבים הוא ההבדל בין הצלת חיים לאסון, תלוי באיכות המענה ובמהירותו. בישראל ובמדינות אחרות יש שלושה שירותי חירום מרכזיים – משטרה, רפואת חירום וכבאות – ולכל אחד מהם מוקד חירום משלו, שמזניק את הכוחות לזירות האירוע.

“במדינות רבות אחרות יש מוקד חירום מאוחד לכל הגופים. דרך ההתקשרות המרכזית עם המוקד היא חיוג למספר טלפון בן שלוש ספרות – מספר שקל לזכור ולחייג אליו בעת מצוקה. מספר החירום המוכר ביותר הוא 911 – מספר מוקד החירום המאוחד בצפון אמריקה. באיחוד האירופי ובחלק מהמדינות באסיה מספר המוקד המאוחד הוא 112.

“ככלל, אפשר לחייג למוקד החירום גם במקרים שבהם לא ניתן לבצע שיחות רגילות מהמכשיר הנייד, למשל כאשר יש מגבלות בקליטה או כאשר המכשיר ננעל”.

כותב המסמך מונה את היתרונות והחסרונות של מוקדי חירום מאוחדים: “בעת אירוע חירום, בפרט כאשר נדרשת מעורבות של כמה גופי חירום, קל יותר לזכור מספר אחד שבאמצעותו אפשר ליצור קשר ולא כמה מספרים של המוקדים השונים. מוקד מאוחד עשוי לחסוך זמן ואף לשמש בתור הגורם המתכלל של האירוע ולהקטין את הסיכוי לחוסר תיאום בין הגופים.

“מצד אחר, כאשר נדרש מענה של גוף חירום אחד בלבד (רפואת חירום למשל) המוקד שבחלק מהמדינות משמש נתב שיחות בלבד עלול דווקא לעכב את מתן המענה הרפואי, דבר שעלול לסכן את הנפגע. יתרה מכך, פגיעה בתפקוד המוקד עלולה לפגוע ביכולת של כלל גופי החירום באותו האזור לתת מענה”.

בין היתר הכותב מציין כי “[…]  הטכנולוגיה מאפשרת יצירת קשר עם המוקדים באמצעים נוספים מלבד שיחות טלפון. עם השימוש הגובר בטלפונים חכמים ובמחשבי לוח (טאבלטים) נוצרו אפשרויות להתקשר למוקדים באמצעות כפתור חירום, הודעות טקסט, פיקטוגרפים (צורות ייצוג של אובייקטים באמצעות ציורים), תמונות וסרטוני וידאו ועוד. בעזרת אמצעים אלו אפשר להודיע למוקד במקרים שבהם המתקשר אינו יכול להסביר את שאירע והם גם עוזרים למוקדנים להבין טוב יותר את האירוע. למשל, בעזרת כפתורי חירום, הודעות טקסט או לחיצה על מקשים אנשים עם לקות שמיעה או דיבור יכולים ליצור קשר עם המוקד וכמו כן אפשר להשתמש בהם בעת אירוע של אלימות במשפחה, שבו הקורבן חושש כי עצם שיחתו למוקד תסכן אותו. תמונות או סרטוני וידאו עשויים לתת בידי המוקדנים מידע שיאפשר להם לסווג את חומרת האירוע”.

* ידיעה שפירסמתי בנושא ביולי 2020 – כאן.