המועצה הישראלית לצרכנות מבקשת מהעליון לדחות בקשת רשות ערעור שהגישה בזק בינלאומי על החלטת מחוזי לאשר תביעה נגד החברה – כתובענה ייצוגית

המועצה הישראלית לצרכנות הגישה לבית-המשפט העליון (בשיבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים) תגובתה לבקשת רשות ערעור שהגישה בזק בינלאומי לעליון על החלטת בית-משפט מחוזי לאשר תביעה נגד החברה – כתובענה ייצוגית.

בקשת רשות הערעור של בזק בינלאומי [רע”א 6594/19] היא על החלטתו של כבוד השופט רחמים כהן מבית-המשפט המחוזי בתל אביב מיום 25.7.2019 לאשר ניהול תביעה כתובענה ייצוגית (ת”צ 30301-06-15, אספי יוסף נגד בזק בינלאומי).

תגובת המועצה הוגשה ב- 23 בדצמבר 2019 על-ידי עו”ד תומר אפלדורף ממשרד אפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים.

בין היתר נאמר בעיקרי התגובה כי “עניינה של בקשת האישור והתובענה לצידה באי מתן הודעה בכתב ללקוח, בהתאם לדרישות הקבועות בדין, בנוגע לשינוי הצפוי במחיר עבור השירות שמקבל הלקוח מבזק בינלאומי בעיסקה לתקופה קצובה, כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן,  בסמוך לתום התקופה הקצובה. הנפקות של אי מתן הודעה בהתאם לדין, היא איסור העלאת המחיר ללקוח, ובהתאם קיומה של זכות לכל לקוח שהועלה לו המחיר – להשבה ולפיצוי עקב התשלום העודף ששילם בגין העלאת המחיר”.

“בענייננו, כפי שהוכח במסגרת הליך הבקשה לאישור – הן לאור הראיות שהוצגו על ידי מבקש בקשת האישור, מר אספי יוסף,  והן לאור הראיות שהוצגו על ידי בזק בינלאומי עצמה, וחקירות נציגיה – בזק בינלאומי אינה נוהגת, ולמצער לא נהגה, לשלוח ללקוח הודעות (וחשבוניות( לכתובת או לתיבת דוא”ל שבה הוא עושה שימוש. תחת זאת, המבקשת נוהגת להקצות באופן חד-צדדי תיבות דואר אלקטרוני לכל הצרכנים המתקשרים עימה, ואת ההודעות, אותן עליה למסור על-פי דין ללקוח, היא שולחת לתיבת הדואר האלקטרונית שהיא פתחה,  אף אם הצרכן לא נתן את הסכמתו הפוזיטיבית לכך, ואף אם הלקוח כלל לא משתמש בתיבת הדוא”ל האמורה”.

“[…] אין כל מקום ליתן רשות ערעור על ההחלטה המאשרת.  בענייננו, לא נטען על-ידי בזק בינלאומי כי משמעות הבקשה לאישור, מן הבחינה הכספית, קשה מבחינתה. המבקשת לא הביאה ראיות כלשהן לעניין זה, ואין כל בסיס להניח כי אם תתקבל התובענה לגופה, יהיה בכך כדי לערער את יציבותה”.

“גם משקלן של השאלות שהתעוררו במסגרת בקשת האישור לבין השאלות שעוד נותרו פתוחות מוביל למסקנה שראוי להמתין למתן פסק דין בתובענה הייצוגית.

“ולבסוף, סיכויי בקשת רשות הערעור אינם גבוהים. אין ממש באף אחת מטענות בזק בינלאומי כנגד ההחלטה המאשרת, וככל ששגה בית-משפט קמא במסגרתה, היו אלה שגיאות לטובתה של בזק בינלאומי”.

המועצה הישראלית לצרכנות אומרת גם כי נטען ש”[…] נקודת המוצא היא שבזק בינלאומי שולחת ללקוחותיה באינטרנט הודעות וחשבוניות לתיבת בזק בינלאומי. לצד מדיניות אמורה זו נטען על-ידי המבקשת כי היא נוהגת לבקש ולקבל את הסכמתם הפוזיטיבית של הלקוחות לכתובת שאליה תישלח הודעת סיום ההטבה. אלא שזו, בבירור, טענת הודאה והדחה, אשר הנטל להוכיחה מוטל לפתחה – נטל שבזק בינלאומי לא עמדה בו”.

בהמשך אומרת המועצה כי “[…] נהלי העבודה שהציגה בזק בינלאומי בתשובה לבקשת האישור (כמו גם הראיות שלא הציגה, על אף הטענה שהן ברשותה), הן הראיות החזקות ביותר לנטען בבקשת האישור. כך ובעיקר,  האסמכתא לנהלי העבודה בבזק בינלאומי המוצגת בעמוד 24 להחלטה המאשרת מלמדת כי באופן אוטומטי וכברירת מחדל, חשבוניות [והודעות]  נשלחות לכתובת הדוא”ל של בזק בינלאומי ולא נדרש נציג בזק בינלאומי לשאול את הלקוח להיכן הוא מבקש לקבל חשבוניות והודעות. והדברים משתלבים היטב עם הנהלים העוסקים בפרטים שעל אנשי המכירות להציג בפני הלקוחות בנוגע למסלולים שונים,  כפי שהוצגו על ידי בזק בינלאומי במסגרת הבקשה לאישור”.

[הערה: כל ההדגשות מופיעות כך במקור].

= = = = = = = = = = = =

ב- 25.10.2019 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה:

“היקף בקשת רשות הערעור אינו מתקבל על הדעת, והמבקשת תגיש בקשה מתוקנת שלא תעלה על 30 עמודים עד ליום 6.11.2019. למען הסר ספק, הבקשה תוגש במתכונת ההגשה הנוהגת בבית משפט זה לעניין הגשת סיכומי טענות בכתב במסגרת הליך ערעור אזרחי (עימוד, פסקאות וכיוצא בזה)”.

כך הורתה כבוד השופטת ענת ברון ב- 23.10.2019 על בקשת ערעור [רע”א  6594/19] שהגישה חברת בזק בינלאומי (באמצעות עו”ד אייל בליזובסקי) על החלטת בית-המשפט המחוזי תל אביב-יפו שניתנה ב- 25.7.2019.

מדובר בהחלטה שניתנה ע”י כבוד השופט המחוזי רחמים כהן בעניין תביעתו של יוסף אספי (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) ונאמר בה בין היתר:

“בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בטענה שהמשיבה, בזק בינלאומי בע”מ, מפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן באשר אינה מוסרת ללקוחותיה הודעה בכתב בדבר העלאת המחיר בתום המועד בעיסקה לתקופה קצובה וגובה מלקוחותיה תשלומים ביתר.

“[…] במוקד בקשת האישור טענת המבקש לפיה, לאורך כל תקופת ההתקשרות עם המשיבה ובפרט בסמוך למועד הסיום הקצובה והעלאת מחיר העיסקה, בדצמבר 2014, לא קיבל הודעה בדבר השינוי הצפוי בעלות העיסקה. התברר למבקש, שהודעות וחשבוניות בדבר היסקאות בהן התקשר עם המשיבה ובכלל זה ההודעה בדבר סיום תקופת ההטבה והעלאת מחיר העיסקה נשלחו לתיבת דואר אלקטרוני שהיקצתה המשיבה למבקש.

“[…] התיבה האישית אליה נשלחת ההודעה בדבר סיום ההטבה היא תיבת דואר אלקטרוני שפתחה המשיבה למבקש וליתר לקוחותיה במועד ההתקשרות, באופן חד צדדי. המשיבה משתמשת בתיבה האישית לצורך משלוח הודעות, חשבוניות ועדכונים אותם היא מחוייבת למסור על פי דין ללקוחותיה ובכלל זה הודעה בדבר סיום תקופת ההטבה.

“חלף האפשרות לשלוח תכתובות בזק למענם הרשום של הלקוחות או לכתובת דואר אלקטרוני בה הם עושים שימוש, המשיבה שולחת אותן לתיבה האישית. זאת, מבלי לברר עם אותם לקוחות, לאן הם מעוניינים לקבל תכתובות אלה; מבלי שאלה נתנו הסכמתם לפתיחתה של התיבה האישית או את הסכמתם לכך, שהתכתובות תישלחנה לתיבה האישית, והם אף אינם עושים בה שימוש אחר”.

בהמשך החלטתו כותב השופט כהן כי “[…] טענות המשיבה רבות ויש בהן טעם של ממש, אולם, היא לא הניחה תשתית ראייתית לתמיכה בטענותיה, ככל שהן נוגעות להסכמת המבקש לקבלת תכתובות באמצעות התיבה האישית”.

“[…] מצופה מצרכן שיגלה אחריות בנוגע לחיובים בחשבונו ויבדוק את חיוביו מידי פרק זמן סביר. צרכן שאינו מקבל חשבוניות משך תקופה ארוכה, מעלה כאפשרות, שהוא זונח טענות אשר עלולות לצמוח לו, שהרי אין הוא מחזיק באסמכתאות הנדרשות לצורך

הוכחת טענותיו. נראה שקיים זמן סביר שבמהלכו צרכן אמור לבדוק חשבוניות, ומבלי לקבוע מסמרות מה ייחשב כזמן סביר, הרי שאי-תשומת לב לחשבוניות משך מספר שנים, כבעניינו של המבקש, חורגת מזמן זה, שהרי המבקש הבין שתקופת העיסקה הקצובה היא בת שנה אחת. על אף האמור יודגש, כי התנהלותו ‘הרשלנית’ של המבקש כצרכן בנסיבות האמורות, אינה שומטת את הקרקע תחת קיומה של עילת תביעה”.

השופט קובע כי המבקש הניח תשתית ראייתית למקצת מכלל טענותיו בכתב הטענות ולא הניח תשתית ראייתית למקצת מיתר טענותיו.

עוד קבע השופט כי “[…] יש לקבוע כי המבקש לא הוכיח עילת תביעה אישית ולא נותר לו נזק הראוי לפיצוי, בהיעדר עילת תביעה אישית אין המבקש יכול וראוי עוד לעמוד בראש חברי הקבוצה ולייצגם. היעדר עילת התביעה האישית אינה מוליכה בהכרח לדחיית בקשת האישור” וכי יש להחליף את התובע המייצג.

בסופו של דבר קבע השופט כי בקשת האישור של התביעה כתובענה ייצוגית – מתקבלת. נקבע גם כי בזק בינלאומי תשלם לב”כ התובע סכום של 35,000 ₪, שכ”ט בגין טיפולם בתובענה עד שלב זה.

= = = = = = = = = = = = = = =