המדינה סירבה להצעה להקטין היקף העיצום הכספי שהוטל על חברת בזק

המדינה (פמת”א) סירבה להצעה להקטין היקף העיצום הכספי שהוטל בשעתו ע”י משרד התקשורת על בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ.

היום (6.4.2021) התקיים דיון נוסף בעתירה המינהלית שהגישה חברת בזק בפברואר 2019 נגד העיצום בהיקף 11 מיליון ₪ שהוטל עליה על-ידי משרד התקשורת. בתוך כך החברה שילמה את מלוא היקף העיצום הכספי.

במהלך הדיון היום הציעה כבוד השופטת לימור ביבי למדינה לשקול להקטין את היקף העיצום הכספי שהוטל על בזק ו’בתמורה’ תימשך העתירה המינהלית של החברה נגד המשרד.

שני הצדדים יצאו להפסקה ובתומה הודיעו באי כוח המדינה – בשם משרד התקשורת – על התנגדותם להקטנת העיצום הכספי בשל ההליך הארוך שהתנהל בשעתו ובעקבותיו נקבע עיצום זה והיקפו.

מטעם משרד התקשורת נכחו חמישה נציגים בדיון: היועצת המשפטית של המשרד עו”ד דנה נויפלד, מנהל מחלקה בכיר (תביעות וחקיקה) עו”ד מתנאל מזור, המשנה למנכ”ל ומנהל מינהל הנדסה מימון שמילה, מנהל תחום בכיר (רגולציה) עדי קופלוביץ’ ומנהל תחום פיקוח טכנולוגי רוני חורי.

* מתחילתו, התיק היה בטיפולה של כבוד השופטת העמיתה יהודית שטופמן. ב- 3.12.2020 ניתנה החלטה של השופטת לימור ביבי בה נאמר כי כבר הוגשו סיכומים וכי “הצדדים יודיעו סימולטנית בתוך 10 ימים האם הם מסכימים למתן פסק דין על יסוד החומר בתיק בלא צורך בקיום דיון נוסף”.

ב- 14.12.2020 ניתנה החלטה נוספת של השופטת בה נאמר כי “משזו עמדת העותרת [בזק] (אציין כי במקביל הודיעו המשיבים [מ”י/משהת”ק] כי הם מסכימים למתן פסק דין בלא הידרשות לדיון נוסף – נקבע דיון ליום […] יחד עם זאת, כבר בשלב זה הנני מוצאת להבהיר כי הואיל ובתיק זה כבר נערך דיון והוגשו סיכומים, מטרת הדיון אשר נקבע היא רק לשם הבאת דגשים בפני מותב זה ולא יתאפשר טיעון מחדש בכל הטענות אשר כבר הועלו ופורטו”. לאחר שלוש דחיות התקיים היום כאמור הדיון הנ”ל ונמשך יותר משלוש שעות פסק הדין יינתן במועד אחר ויישלח לצדדים.

= + = + = + = + = + = + = + = + =

ידיעה שפירסמתי כאן באתר ב- 7.2.2020:

בית-המשפט המחוזי בתל אביב קיים ב- 4 בפברואר 2020 דיון בעתירה מינהלית של בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ נגד מדינת ישראל/משרד התקשורת ומנכ”ל משרד התקשורת.

משרד התקשורת פירסם בשעתו הודעה לפיה “ביום 26 בפברואר 2019 הגישה בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע”מ (“החברה”) לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, עתירה מנהלית שמספרה עת”מ (עתירה מנהלית) 61985-02-19 על החלטת מנכ”ל משרד התקשורת, מיום 27 בדצמבר 2018, להטיל על החברה עיצום כספי בגין הפרת הוראות תקנה 2(א)(2) לתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ”א, תשע”ה-2014, הוראות תיק השירות “גישה רחבת פס מנוהלת (BSA) וטלפוניה סיטונאית” והוראות נספח א’ סעיף 2(23) לרישיון החברה העוסקות בחובתה של החברה לספק שירות טלפוניה סיטונאית”.

ב- 25.2.2019 פירסמתי כאן באתר ידיעה לגבי הגשת העתירה המינהלית של בזק.

הדיון בשבוע שעבר התקיים בפני כבוד השופטת העמיתה יהודית שטופמן בבית-המשפט המחוזי בתל אביב בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים.

בפתח הדיון אמר אחד מבאי כוחה של בזק כי “העתירה שלנו מכוונת כנגד החלטתו של המנכ”ל להטיל על בזק עיצום כספי בסכום פנטסטי של 11 מיליון ₪.” הוא דיבר על עתירה לבג”ץ שהגישה בזק נגד משרד התקשורת וציין כי “[…] משרד התקשורת, באמצעות הודעתו לבג”ץ, יצר מצב חדש. גם השופטים אומרים זאת. משעה שהשתנתה התשתית העובדתית, אין מה לדון יותר בעתירה הזו והיא נדחתה […] הדיון התייתר  […]  זה לא הוכרע אלא התייתר לאותה נקודת זמן”.

ב”כ המשיבים אמר בין היתר בדיון כי “אנו עוסקים כאן בעתירה על עיצום כפי שהטיל מנכ”ל משרד התקשורת בעקבות שבזק לא סיפקה שירות שנקבע שצריכה לספק בהסדר שקבע שר התקשורת. ההסדרה הזו עוסקת בשירות טלפוניה והיא בפורום השוק הסיטונאי. בזק חוייבה לאפשר לספק שירותים לצרכנים. לצערנו, מאז פורסם השימוע על הרפורמה, בזק עשתה משיקוליה שלה כל דבר כדי לדחות ולעכב ולהביא לביטול הרפורמה, והגישה בג”ץ – שנדחה. כך שהיום אנו חמש שנים לאחר מכן, כשלא סופק השירות והפירות שהיו צפויים לצמוח מהתחרות שהייתה צריכה להגיע משירות זה – נמנעה מהצרכנים”.

“[…] כתוצאה מההפרה בה אני דנים, נכתב בהחלטת המנכ”ל כי צמחה לבזק תועלת של 23 מיליון ₪ […] בנסיבות אלה לא נותרה למנכ”ל כל ברירה אלא לקבל את ההחלטה על אכיפת ההפרה. זו החלטה הכרחית מתוקף תפקידו, בפרט לאור הדין העצמי הארוך שבזק נקטה”.

בתום הדיון החליטה השופטת כי הצדדים יגישו סיכומים בכתב עד המחצית השנייה של חודש אפריל השנה.

הערת עורך Read IT Now:

+ הציטוטים בידיעה מבוססים על הפרוטוקול הרשמי של הדיון.

+ יצויין גם כי בהודעת משרד התקשורת מ- 27.12.2018 נאמר בין היתר כי “המשרד מצא כי לחברה נצמחה תועלת כספית משמעותית כתוצאה מההפרה, ושמוערכת לכל הפחות ב- 23 מיליון ₪ עבור תקופת ההפרה שלגביה הוטל העיצום הכספי (31 ביולי 2018 ועד ליום 10 בדצמבר 2018). עוד מצא המשרד כי הנזק הכספי שנגרם לצרכנים ולבעלי הרישיונות האחרים הוא עצום ועומד לכל הפחות על עשרות מיליוני שקלים חדשים”.

+ ב- 8.11.2019 פירסמתי כאן ידיעה נוספת לגבי העתירה הזאת.

= + = + = + = + = + = + = + = + =