הכנסת: הצעות חוק פרטיות וכן דיונים בנושאי רכב חשמלי, אופניים/קורקינט חשמלי, עמדות הטענה ותחבורה שיתופית

שאילתה בכנסת בנושא אפליקציית עמדות טעינה

שאילתה של חבר הכנסת יריב לוין לשרת האנרגיה קרין אלהרר (14 בפברואר 2022): משרד האנרגיה פרסם מכרז לפיתוח אפליקציה שתציג את מיקום, עלות וזמינות עמדות הטעינה לרכבים חשמליים ברחבי הארץ. על אף ההבטחה שהאפליקציה תושק בשנת 2021 ושכבר נקבע זוכה במכרז, הדבר לא קרה.  רצוני לשאול: מה סיבת העיכוב? מתי תושק האפליקציה?

הצעות חוק שהונחו לאחרונה על שולחן הכנסת

■ הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – התרעה על עסקה לשירותי חנייה באמצעות רדיו טלפון נייד) [פ/2748/24] של ח”כ יריב לוין.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: “בתקופה האחרונה יותר ויותר חברות מפעילות שירותים המספקים אפשרויות תשלום עבור חנייה באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי. במכשירים שונים, כגון איזי-פארק, אשר אינם מופעלים באמצעות הטלפון הסלולרי, כאשר מסתיים הזמן או לחלופין ברגע שהמכשיר חש בתזוזה של הרכב, המכשיר מתחיל לצפצף וכך הצרכן יודע על הפסקת החנייה וסיום השימוש במכשיר. לעומת זאת, בחיובים הנעשים דרך מכשיר הטלפון הסלולרי, הצרכן צריך לזכור לבטל את השירות עבור החנייה ברגע שהוא נכנס למכוניתו, שאם לא כן, הוא ממשיך לשלם למרות שכבר אינו חונה במקום המצריך תשלום עבור החנייה.

“נוסף על כך, גם כאשר הצרכן זוכר להפסיק את השירות, הוא אינו יודע מה הסכום המדויק לתשלום.

“לפיכך, מטרת הצעת חוק זו היא לחייב את עוסק המפעיל שירותי חנייה דרך מכשיר הטלפון הסלולרי לשלוח הודעת תזכורת לצרכן לאחר שעה וחצי ממועד תחילת החנייה. הודעה זו תזכיר לצרכן שהוא משלם עבור שירותי החנייה.

“כמו כן, הצעת חוק זו תחייב את העוסק לשלוח הודעה לטלפון הסלולרי בסיום החנייה ובה סכום התשלום המדויק עבור אותה חנייה.

“בנוסף, הצעת החוק תחייב את העוסק לשלוח לצרכן, אחת לשישה חודשים לפחות, פירוט של כל התשלומים בשל כל שירותי החניות במהלך התקופה האמורה, בהתאם להוראות סעיף 13ב לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א –1981”.

* הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת רונית תירוש וקבוצת חברי הכנסת (פ/3724/18).

■ הצעת חוק עמדות טעינת רכבים חשמליים בתחנות דלק [פ/2756/24] של ח”כ יריב לוין וגילה גמליאל.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: “מדינות רבות בעולם פועלות על מנת לעודד מעבר לרכבים חשמליים בשל העובדה שרכבים אלה מצמצמים משמעותית את זיהום האוויר הנגרם בעת שימוש ברכבים ממונעים בדלק, וכן משום שעלות השימוש ברכבים אלה היא נמוכה משמעותית מעלות השימוש ברכבים הממונעים בדלק.

“בישראל מהפכת הרכב החשמלי נמצאת בעיצומה. מאז תחילת שנת 2020 עלו לכביש כעשרת אלפים רכבים חשמליים חדשים, והגידול בנתח השוק של הרכב החשמלי נמשך.

“אחת המגבלות המונעות מעבר מהיר יותר לרכבים חשמליים היא היעדרן של עמדות טעינה ציבוריות מספיקות, הן מבחינה מספרית והן מבחינת הפריסה הגיאוגרפית שלהן ברחבי המדינה.

“המקום הנוח והטבעי ביותר להצבת עמדות טעינה ציבוריות הוא תחנות הדלק. הצבת עמדות הטעינה בתחנות הדלק תרחיב באופן משמעותי את פריסת עמדות הטעינה ואת נגישותן לבעלי הרכבים החשמליים. מהלך כזה יענה לצורך הקיים כבר כיום בעמדות טעינה נוספת ויעודד מעבר מהיר יותר לרכבים חשמליים.

“הצעת חוק זו באה להסדיר את הקמת עמדות הטעינה הדרושות לרכבים חשמליים בפריסה ארצית, זאת באמצעות שימוש במערך תחנות הדלק הקיימת וחיובן בהקמת עמדות טעינה ייעודיות לרכבים חשמליים. כמו כן, מוצע כי המדינה תישא בחלק מעלות ההקמה של העמדות כאמור.

“ההסדר המוצע יענה לצורך הקיים בעמדות טעינה לרכבים חשמליים וכן יביא לעידוד רכישת רכבים חשמליים נוספים באופן שיתרום להפחתת זיהום האוויר”.

■ הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת תשתית ועמדת טעינה לרכב חשמלי)  [פ/2648/24] של ח”כ בועז טופורובסקי.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: “החוק המוצע מבקש לאזן בין זכות הקניין של דיירי הבניין ברכוש המשותף לבין הצורך של בעל דירה להשתמש ברכוש המשותף לשם העברת תשתית מתאימה על מנת להקים עמדת טעינה לרכב חשמלי בחניה הצמודה לדירתו.

“מוצע להוסיף לסעיף ההגדרות הפותח את סימן א’ לפרק ו’ לחוק, שעניינו בתים משותפים, מספר הגדרות טכניות הנוגעות להתקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית משותף, לרבות הגדרת רכב חשמלי, וכן פירוט הדרכים הטכניות השונות שבאמצעותן ניתן להתקין תשתית טעינה לרכב חשמלי בבית משותף – באמצעות מונה החשמל המשמש את הרכוש המשותף, באמצעות מונה חשמל המשמש דירה בבית משותף (המקרה הנפוץ הוא התחברות למונה דירתו של בעל הדירה המבקש להתקין את עמדת הטעינה) או באמצעות מונה חשמל ייעודי לטעינת רכב חשמלי אחד או יותר (ייתכן שאותו מונה ישמש לטעינת מספר רכבים חשמליים). כפי שיפורט בהמשך, לדרך שבאמצעותה תחובר תשתית הטעינה יש משמעות לעניין ההוראות המהותיות שיחולו על ההתקנה. יצוין כי בכל מקרה ההתקנה תהיה כרוכה בהעברת תשתית החשמל ברכוש המשותף (חיווט וכיו”ב) ועל כן במצב החוקי הקיים נדרשת הסכמת כל בעלי הדירות לביצוע ההתקנה, על אף שמדובר בעמדת טעינה המותקנת בחניה צמודה (שלפי סעיף 55(ג) לחוק דינה כדין הדירה שאליה הוצמדה).

“[…] מוצע לקבוע כי בכל מקרה שבו בעל דירה מבקש להתקין תשתית טעינה לרכב חשמלי בחניה הצמודה לדירתו, יהיה עליו למסור הודעה על כך בכתב לנציגות הבית המשותף ולכל בעלי הדירות. בסעיפים הקטנים הבאים מוצע לקבוע הוראות נוספות שיחולו על התקנת תשתית טעינה בהתאם לדרך שבה נעשית ההתחברות, וזאת מתוך נקודת מוצא שהתקנה בדרכים של התחברות למונה ייעודי או למונה הדירתי של מבקש ההתקנה הן בעלות פוטנציאל פוגעני הרבה פחות כלפי בעלי הדירות האחרים, לעומת התקנה בדרך של ההתחברות למונה החשמל שמשמש את הרכוש המשותף, שכל בעלי הדירות נושאים בתשלום חשבונותיו.

“[…] יצוין כי ההוראות בחלק זה חוזרות בעיקרן על ההוראות שנקבעו בתזכיר חוק המקרקעין (התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי), התשע”ב–2012, שהופץ על-ידי משרד המשפטים בשנת 2012. נוכח התפתחויות שחלו בשוק הרכב החשמלי מאז וכניסתן של טכנולוגיות חדשות לשימוש, מוצע כעת להוסיף על ההוראות האמורות גם הוראות המתייחסות להתקנת תשתית טעינה באמצעות התחברות למונה חשמל דירתי או למונה חשמל ייעודי, שכאמור לעיל – פגיעתן הפוטנציאלית בבעלי הדירות האחרים פחותה, ועל כן ההוראות המוצעות במסלולי התחברות אלה מקלות יותר, באופן יחסי”.

■ הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (רישום והגברת האכיפה באופניים חשמליים או קורקינט חשמלי) [פ/2648/24] של חברות וחברי הכנסת אלינה ברדץ’ יאלוב, יבגני סובה, אלכס קושניר, יוסף שיין, לימור מגן תלם.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: “בשנים האחרונות צמח והתרחב השימוש בכלי רכב בעלי מנועים חשמליים במרחבים העירוניים. אלפי אנשים משתמשים באופניים וקורקינטים חשמליים, בין אם מדובר בכלים אשר בבעלותם ובין אם בכלים שיתופיים המפוזרים במרחבים העירוניים וניתנים להשכרה.

“בד בבד עם הנוחות שנוצרה בעקבות פשטות השימוש בכלים אלה, החלו להמריא גם מספרי הנפגעים, פצועים בדרגות שונות ואף הרוגים, בעקבות תאונות בהן מעורבים כלי הרכב הללו.

“נוצר איפוא מצב בו מחד ניתן לעשות שימוש בכלים אלה בקלות ובנגישות כמעט לכל אדם, ומאידך הפן הרגולטורי נותר מאחור ויש מחסור בכללים ברורים בנוגע לשימוש באופניים וקורקינטים חשמליים. נערים ונערות רבים מתחת לגיל 16 נוהגים, על אף האמור בתקנות התעבורה, לרכב על אופניים וקורקינטים חשמליים ללא הכשרה מתאימה והבנה של תנאי הכביש ומבלי לתת את דעתם לתוצאות מרחיקות הלכת אשר עלולות להיווצר מנהיגה קלת דעת.

“לפיכך, תיקון זה מציע להגדיר את הכלים בפקודת התעבורה ולקבוע כי הנהיגה בהם מותנית בקבלת רישיון, רישום הכלים ברשות הרישוי וקבלת תו רישום. כמו כן מוצע להסדיר את הענישה בגין נהיגה ללא רישיון או בניגוד לפקודה”.

* הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת קסניה סבטלובה (פ/5884/20), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת עודד פורר (פ/1346/22) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת יעקב אשר (פ/1093/24).

■ הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (קידום התחרות באמצעות תחבורה שיתופית מקוונת) [פ/2246/24] של חברי הכנסת איתן גינזבורג, יוראי להב הרצנו, עידית סילמן וניר אורבך.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: “מטרת הצעת החוק להביא להוזלת יוקר הנסיעה בתחבורה הציבורית בישראל, להוריד את גודש התנועה, זיהום האוויר ומצוקת החנייה ופקקי התנועה, להרחיב את מגוון אפשרויות התחבורה וההסעה העומדות לרשות הציבור בישראל, להנגיש את שירות התחבורה השיתופית ולהגביר את התחרות בתחום, תוך מתן מקורות תעסוקה נוחים וחדשניים לאזרחי ישראל. זאת, באמצעות הסדרת הפעלתה של רשת תחבורה שיתופית מקוונת ויצירת מנגנון פיצוי הולם לבעלי המוניות.

“רשת תחבורה שיתופית מקוונת תאפשר לפרטים בחברה, בין אם עיסוקם העיקרי בתחום ההסעה ובין אם לאו, לספק באמצעות כלי הרכב העומדים לרשותם, הסעות באמצעות השימוש ברשת חברתית מקוונת, המקשרת בין מי שמעוניין להזמין הסעה כאמור, לבין מי שפנוי ומוכן לספקה.

“מודל התחבורה השיתופית המיושם בהצלחה רבה ביותר מ- 400 ערים בעולם, צפוי להביא שורה של תועלות משמעותיות למשק ולחברה בישראל. בהיבט הכלכלי, מודל זה יתרום להפחתת יוקר המחיה באמצעות אספקת שירותי הסעה זמינים ובמחירים נמוכים מאלה הנהוגים כיום, וכן להרחבת התחרות בתחום שירותי ההסעה. כמו כן יעניק מודל התחבורה השיתופית המקוונת הזדמנות לאוכלוסיות שונות בישראל להשתתף בכוח העבודה כנהגים, ולהגדיל את הכנסתם הכלכלית. בנוסף עשוי המודל להשפיע על תחומים כלכליים נוספים לאור תלותם בניידות הצרכנים, הספקים והעובדים. להערכת יוזמי הצעת החוק, הפעלת רשת תחבורה שיתופית מקוונת בישראל תוכל להביא לכדי חסכון שנתי ניכר ביותר בהיקף התשלומים בעבור שירותי התחבורה הציבורית.

“בהיבט הסביבתי והחברתי, מודל שיתופי זה יביא לתועלות סביבתיות ניכרות בזכות יתרונות הזמינות והתדירות של התחבורה השיתופית שתעמוד לרשות ציבור הנוסעים. כך, הפעלת רשת תחבורה שיתופית מקוונת צפויה לתרום לצמצום השימוש בכלי רכב פרטיים, דבר שיביא להפחתה של כל אלה: העומס בכבישים, כמות תאונות הדרכים ורמת זיהום האוויר. כמו כן, מודל זה עשוי לתרום לכלכלה של משקי בית, אשר יוכלו, נוכח זמינות השירות החדש והמחירים הסבירים בעדו, לוותר על רכישת כלי רכב פרטי. בנוסף, מודל זה יאפשר לאוכלוסיות שאינן מועסקות באופן מלא ליצור אפיק הכנסה אשר יתרום לרווחתם הכלכלית.

“בשנים האחרונות החלו לפעול ביותר מ- 400 ערים מרכזיות בעולם חברות המציעות שירות הסעות שיתופי (Ridesharing) באמצעות אפליקציות ייחודיות המקשרות בין הנוסע לבין הנהג, ומבוססות על מודל מתקדם של כלכלה שיתופית. מודל זה זכה להצלחה עצומה בקרב קהל הנוסעים והנהגים באותן ערים.

“יצויין כי תחבורה שיתופית מקוונת מהווה נדבך חשוב בתחום הכלכלה השיתופית (collaborative economy) או כלכלת שיתוף (sharing economy) המבוססת על שימוש באינטרנט וברשתות חברתיות לצורך העברת מידע בנושאים כלכליים וצרכניים. שיתוף המידע באופן חופשי מאפשר לאזרחים, לצרכנים, ליזמים ולארגונים קהילתיים – להשתמש במשאבים, במוצרים ובשירותים האחד של השני במקום לצרוך מוצרים חדשים.

לאור כל היתרונות המתוארים לעיל, נכון כי אף בישראל תקודם התחבורה השיתופית”. בין היתר, “מוצע לקבוע כי מי שמבקש להפעיל רשת תחבורה שיתופית מקוונת כמתואר בהצעת החוק, יהיה עליו להירשם אצל רשם שימונה לשם כך במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. כמו כן מוצע לקבוע שורה של תנאי כשירות אשר מפעיל כאמור יצטרך לעמוד בהם על מנת להיות זכאי להירשם כמפעיל רשת תחבורה שיתופית מקוונת”.

* הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת אמיר אוחנה וקבוצת חברי הכנסת (פ/3130/20).

■ הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – מעבר לרכבים ידידותיים לסביבה בגופים ציבוריים) [פ/2216/24] של ח”כ אלון טל.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר: “הצעת חוק זו נועדה להפחית את זיהום האוויר במדינת ישראל ולצמצם אותו על ידי הגברת השימוש ברכבים חשמליים וברכבים ידידותיים לסביבה, באמצעות מעבר לרכבים מסוג זה בגופים ציבוריים שונים.

“בשנים האחרונות, אנחנו עדים לעליה בכמות הרכבים בכבישי ישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מאי 2020), רק בשנת 2019 גדל מספר הרכבים בישראל בכ- 105,000 רכבים, המהווים גידול של כ- 3% לכמות כלי הרכב לעומת שנת 2018. השימוש ברכב מנועי מתבצע באופן יום-יומי וכפועל יוצא תורם לזיהום האוויר על ידי פליטת חומרים רעילים מהרכב לאוויר. מידת הזיהום נקבעת על פי סוג הרכב, מאפייני המנוע (סולר או בנזין), נפח המנוע, תנאי הדרך ועוד מספר אלמנטים. למשל, רכבים פרטיים מסוג מנוע בנזין, הנפוצים ביותר מבין הרכבים בכבישי ישראל, הם התורמים העיקריים לזיהום האוויר במדינה.

“דוגמה לרכב ידידותי לסביבה הוא רכב היברידי בעל טכנולוגיה המשלבת שני מקורות הנעה: מנוע בעירה פנימי שנועד להאצה או תחילת נסיעה ומנוע חשמלי שנועד לנסיעה רגילה. היתרון בשימוש במנוע חשמלי הוא הפחתה ניכרת בפליטת מזהמי האוויר על ידי חיסכון של כ- 50% בצריכת הדלק לעומת רכב מנועי רגיל. כמו כן, צמצום של 50% מסך צריכת הדלק של רכבים שבשימוש עובדי המדינה, עשוי להוביל לחיסכון כלכלי לקופת המדינה.

“לפיכך, מוצע לקבוע שגוף ציבורי המתקשר בעסקה לרכישה או להשכרה של רכב מנועי המיועד לשימוש עובד המדינה, ירכוש או ישכור, לפי העניין, רכב ידידותי לסביבה. ההתקשרות האמורה תתבצע על פי חוק חובת המכרזים, התשנ”ב – 1992.

“נוסף על כך, מוצע לקבוע תקופת מעבר של חמש שנים לביצוע המעבר הנדרש בגופים הציבוריים מרכב מנועי לרכב ידידותי לסביבה לשם הסתגלותם של הגופים הציבוריים לשינוי המצב הקיים, כדי שיכולו לבצע את המעבר בצורה חלקה וקלה יותר. לאחר תקופת המעבר, גופים ציבוריים יתקשרו בעסקאות לרכישה או להשכרה של רכבים שהם ידידותיים לסביבה בלבד. שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את המועדים או השיעורים המנויים בתקופת המעבר לגופים ציבוריים שמתקשים לבצע את המעבר בהצלחה על פיהם”.

* הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת מיקי רוזנטל ומשה גפני (פ/4886/20). הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברי הכנסת מיקי חיימוביץ’ ומשה גפני (פ/2310/23). הצעת החוק זהה ל- פ/2310/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת.

= = = = = = = = =

המשרד להגנת הסביבה פירסם את טיוטת צו הקרינה הבלתי מייננת (תיקון התוספת)

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פירסם את טיוטת צו הקרינה הבלתי מייננת (תיקון התוספת). מדובר ב”מתן פטור מהיתר הקמה והפעלה מכח חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס”ו – 2006, למתקנים פוטו וולטאיים שהספקם המותקן הוא עד 1 מגוואט, למתקני אגירה המיועדים לשימוש ביתי ולעמדות הטענה לכלי רכב בחשמל”.

בדברי ההסבר נאמר כי “במסגרת החלטות הממשלה הנלוות לתקציב, הוחלט להטיל על השרה להגנת הסביבה לתקן את חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס”ו – 2006, כך שינתן פטור מהיתרי הקמה והפעלה למתקנים פוטו וולטאיים שהספקם המותקן הוא עד 1 מגוואט, למתקני אגירה המיועדים לשימוש ביתי וכן לעמדות להטענת כלי רכב בחשמל, זאת עקב העדר השפעות סביבתיות משמעותיות של קרינה ממיתקנים אלו. הדבר יביא לצמצום ההליך הבירוקרטי הנדרש להקמת המתקנים, ובכך יקל על הקמתם ויסייע בהשגת יעדי ייצור האנרגיות המתחדשות המצריך גם אגירה. בנוסף, הדבר יסייע לביזור העומס ברשת החשמל ובכך יפחית מעט את קצב פיתוח רשת ההולכה הנדרש”.

הנושא פתוח להערות הציבור עד 17.1.2022.

= = = = = = = = =

משרד התחבורה פירסם תיקון לטיוטת תקנות התעבורה: “מוצע להגדיר ‘הסעה מיוחדת’ כך שניתן יהיה להזמין מראש באמצעות טכנולוגיה רכב ציבורי […]  בניגוד לאמור כיום בצו כשלא ניתן לשלם עבורה באמצעי טכנולוגי”

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים פירסם תיקון לטיוטת תקנות התעבורה. ההצעה חתומה ע”י שרת התחבורה מרב מיכאלי (הדבר היה פתוח להצעות הציבור עד 13 בפברואר 2022).

בדברי ההסבר נאמר כי “הגודש בדרכים בישראל מהווה פגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית, המתבטאת באובדן תוצר הנאמד בכ- 40 מיליארד שקלים חדשים בשנה בשל אובדן שעות עבודה ופנאי (כ- 20 מיליארד בשנה) ובשל תאונות דרכים וזיהום אוויר. בלא התערבות הממשלה ונקיטת צעדים אקטיביים, אומדן זה אף צפוי לגדול ולהגיע לשיעור שנתי של כ- 70 מיליארד שקלים בשנת 2030. הפגיעה המשקית נובעת משימוש יתר ברכב פרטי לצורך ניידות (בכניסות ובמרכזי המטרופולינים) ומנסיעה יחידנית ברכב. התנהגות זו משוקפת במגוון מדדים בינלאומיים שונים, ובראשם “מקדם הפיצול” – שיעור השימוש בתחבורה ציבורית מתוך הנסיעות הממונעות – עומד על 10%-20% במטרופולינים בישראל, לעומת 40% במטרופולינים מתקדמים בעולם.

“לצורך כך נקבעה ביום 1.8.2021 החלטת ממשלה 234 שעניינה: “שיפור התחבורה הציבורית בטווח הקצר” בה שמה לה הממשלה למטרה, בין היתר, להגדיל את “מקדם המילוי”, כלומר להגדיל את שיעור הנסיעות המבוצעות בתחבורה ציבורית מתוך סך הנסיעות המבוצעות.

“לצורך יישום החלטת הממשלה כאמור, מוצע לתקן את הגדרת “הסעה מיוחדת” המוסדרת בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), תשמ”ה – 1985, כך שניתן יהיה להזמין מראש באמצעות טכנולוגיה רכב ציבורי המשמש או מיועד לשמש שמונה נוסעים ויותר, נוסף על הנהג, על ידי גורם אחד או יותר ויתאפשר תשלום מגורם אחד או יותר, ובהזמנה מראש באמצעות טכנולוגיה וזאת ללא סובסידיה מהמדינה. זאת, בניגוד לאמור כיום בצו בו מוסדרת “הסעה מיוחדת” כהסעה בה כל הנוסעים משלמים יחד באמצעות מזמין ההסעה, וכמובן לא ניתן לשלם עבורה באמצעי טכנולוגי.

“מאחר ותיקון צו הפיקוח כולו מצריך הסדרת עיסוקים המוסדרים בצו – תהליך האורך זמן – ולצורך יישום החלטת הממשלה במועד הנקוב בה, מוצע לתקן את ההגדרה כבר כעת באמצעות הסדרתה בתקנות התעבורה, התשכ”א – 1961 (כאשר במקביל נמשכת העבודה על העברת העניינים הנוספים המוסדרים בצו לתוך תקנות התעבורה).

“ויודגש כי אין בתיקון האמור משום הוספת רגולציה אלא אך להיפך”.

= = = = = = = = =

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס’ 129) (רכב עצמאי ורכב בעל עצמאות מותנית)

ב- 11.10.2021 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס’ 129) (רכב עצמאי ורכב בעל עצמאות מותנית), התשפ”א – 2021  [מ-1440].

הצעת החוק הוצגה – בקצרה מאוד – בידי שרת הפנים איילת שקד: “הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, רכב עצמאי ורכב בעל עצמאות מותנית. טוב, זאת הצעת חוק שתאפשר רכבים אוטונומיים בישראל, תאפשר ניסויים, רגולציה מאוד מאוד חשובה, בטח למדינה שיש בה את מובילאיי. אני מבקשת לתמוך”.

בדיון לאחר מכן נאם בין היתר ח”כ שמחה רוטמן כי “כאשר התחילו לדבר על רכבים אוטונומיים, התעוררו כל מיני דילמות מוסריות. מיד כשהתחילו לקדם את הנושא. כאשר אתה מייצר אלגוריתם לרכב אוטונומי, איך הוא יפעל, לפעמים הוא צריך לקבל החלטות של חיים ומוות. מה קורה כאשר הרכב נוסע במהירות רבה ופתאום הוא מזהה אדם על הכביש והוא סוטה, ואם הוא סוטה הוא פוגע באדם שנמצא על המדרכה. האם הוא מעדיף את החיים של זה שעל הכביש או מעדיף את החיים של זה שעל המדרכה? ואם יש כמה אנשים על הכביש ואדם אחד על המדרכה, האם הוא מעדיף את החיים? והדברים האלו באתיקה הם שאלות שפילוסופים עסקו בהם פעמים רבות, מה שנקרא: דילמת עקרונית. מה אתה מעדיף: חיים של אדם אחד מול חיים של כמה. מעורר הרבה דילמות מוסריות ובעצם עכשיו אנחנו עוברים, מעבירים, את הדילמות המוסריות האלו למכונה”.

אח”כ דיבר ח”כ בועז טופורובסקי שאמר כי “חבר הכנסת רוטמן, אני רוצה להגיד לך משהו, לפעמים לא צריך להתפלסף יותר מדי, אלא להציל חיים. וכשיש יותר מ- 300 איש הרוגים מדי שנה. 95% מהם מתים בגלל טעויות אנוש, ויש טכנולוגיה שמבטלת את טעויות האנוש, אנחנו צריכים כמדינה לעשות הכול בשביל שהיא תהיה כמה שיותר מהר כאן, בשביל שנשתמש בה ונציל חיים. הרכב האוטונומי הולך לשנות את פני החברה, לא רק הישראלית, אלא החברה האנושית. אנשים הולכים להשתמש ברכב האוטונומי, לישון בו, להתקלח בו, לעבוד בו וגם לנסוע בו ולהגיע איתו ממקום למקום. זה עוד התחלה בדרך לרכבים מעופפים שכבר יש היום ניסויים ברחפנים שמוצאים אותם. אני שמח ששרת התחבורה הביאה את החוק הזה. אני שמח שאנחנו מביאים ומחוקקים אותו כמה שיותר מהר. מדינת ישראל ראויה וצריכה להיות המרכז העולמי לתחבורה אוטונומית, להיות האוונגרד, הראשונים. גם זה ישפר את הכלכלה הישראלית, גם זה יציל חיים, וגם זה יהפוך את העולם למקום טוב יותר”.

בתום הדיון: בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 ח”כים, נגד – אין; נמנעים – אין. ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס’ 129) (רכב עצמאי ורכב בעל עצמאות מותנית), התשפ”א – 2021 לוועדת הכלכלה נתקבלה.

[הערה: הדברים מתבססים על פרוטוקול הכנסת המתפרסם באתר הכנסת].

= = = = = = = = =