היום: הכנסת תדון בנושא “קידום ופיתוח ההיי-טק בפריפריה”

וועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח”כ מיכאל מרדכי ביטון תדון (שני, כ”ט בנובמבר 2021) בנושא “קידום ופיתוח ההיי-טק בפריפריה”.

לבקשת יו”ר הוועדה הוכן במחלקה לפיקוח תקציבי של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ”מ) מסמך סקירה כלכלית חדש בנושא זה וכותרתו: “כלי מדיניות אפשריים להגדלת משקל המועסקים במגזר ההיי-טק“. המסמך “הכולל תיאור מגזר ההיי-טק, בחינת צווארי בקבוק להגדלת משקל המועסקים וסקירה של כלי מדיניות אפשריים להגדלת משקל המועסקים”, נכתב בידי הכלכלנית בת חן רוטנברג ואושר בידי עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי.

“בעשור האחרון מגזר ההיי-טק חווה צמיחה מהירה יחסית ומשקלו בכלכלה גדל, כמוצג בתרשים. משקל השכירים במגזר מסך השכירים עלה מ- 6.7% בשנת 2010 ל- 8.9%  בשנת 2020, המשקל בתוצר עלה מ- 11.2% ל- 15%, המשקל בתוצר העסקי עלה מ- 15.1% ל- 20.6%, והמשקל ביצוא עלה מ- 34% ל- 43%.

“החלק המרכזי בתוצר ההיי-טק, כ- 57% הוא תכנות מחשבים, ייעוץ בתחום המחשבים ושירותים נלווים.

“הפיריון במגזר עלה באופן יחסי ליתר ענפי המשק וחסם עיקרי להרחבת המגזר הוא עובדים מיומנים. הביקוש לעובדים במגזר גבוה יחסית, בעיקר לעובדי פיתוח, ולכן בשנים האחרונות השכר עלה בקצב מהיר בהשוואה לשכר הממוצע במשק.

“משבר הקורונה הביא לגידול בביקוש לטכנולוגיות בהן יש לישראל יתרונות יחסיים, כגון אבטחת מידע, שירותים מקוונים ואוטומציה. מגמות אלו הביאו לגידול ניכר בהשקעות בהון סיכון בישראל ובביקוש לעובדים. ללא הרחבת פוטנציאל העובדים במגזר, השקעות אלו עשויות להוביל להמשך העלייה חדה בשכר העובדים במגזר ההיי-טק ובענפים נוספים, לירידה בכושר התחרותיות של ישראל, לניתוב חלק מההשקעות למדינות אחרות בהן קיים כוח עבודה איכותי בעלויות נמוכות יחסית, כגון במזרח אירופה ובמזרח אסיה ולרכישת חברות היי-טק בחו”ל על פני צמיחה אורגנית בארץ.  מאידך, הרחבת פוטנציאל העובדים בענף עשויה לתרום לעלייה ברמת החיים, לעלייה בפריון ולגידול במוביליות החברתית.

השפעת הקורונה על מגזר ההיי-טק — “ענפים רבים נפגעו בעקבות המגבלות שהוטלו בשל נגיף הקורונה, אולם יחסית לענפים אחרים ההיי-טק לא נפגע אלא אף צמח במהירות בגין הזינוק בביקושים לטכנולוגיות. כך, הירידה במספר המועסקים במגזר ההיי-טק בעת הסגרים הייתה מתונה בהשוואה לענפים אחרים, בעיקר בגין היכולת לעבוד מהבית. קיימת שונות בין ענפי הכלכלה במידת האפשרות לעבודה מרחוק. כך, לפי סקר מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה שערכה הלמ”ס, כ- 57% מעובדי מגזר ההיי-טק יכלו לעבור לעבודה מהבית ושיעור העובדים בחל”ת היה הנמוך ביותר

“[…] סיכום מהנתונים במסמך ניתן לתת מענה לשתי שאלות המחקר: מדוע משקל התעסוקה במגזר ההיי-טק לא גדל באופן מהיר יותר לנוכח השכר הגבוה?  בשנים האחרונות צוואר הבקבוק בהתרחבות מגזר ההיי-טק הוא בעיקר גיוס עובדים מיומנים, ולכן נראה כי קיים צורך באיזון בין הוצאות ציבוריות להרחבת היצע העובדים ובין הוצאות ציבוריות והטבות מס להגדלת ההשקעות במגזר (שמשמעותה הגדלת הביקוש לעובדים).  כיום, היצע עובדים נמוך וביקושים גדולים לעובדים מובילים לעלייה בשכר וכרסום בתחרותיות הענף, הסטת השקעות לחו”ל ונחיתות של חברות seed בגיוס עובדים מול ענקיות ההיי-טק המקומיות ומרכזי מו”פ של חברות בינלאומיות.

“[…] מצב זה בא לידי ביטוי בפערי שכר ופריון גבוהים בין ענפי הכלכלה השונים. מגזר ההיי-טק יכול להוות כלי לצמצום הפערים הגבוהים, שכן הקניית חינוך וידע מהווים דרך עיקרית לצמצום פערים חברתיים ולאפשר ניעות חברתית. אולם, הנתונים מלמדים כי כיום, בשל פערים שנוצרים במערכת החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה, מגזר היי-טק מביא להרחבת פערים חברתיים בישראל, כאשר רוב היזמים והעובדים במגזר הם מהעשירונים הגבוהים יחסית, והתערבות הממשלה מובילה להעצמת המגמה.

“[…] מהדברים במסמך ניתן לסכם כי ישנם מספר כלי מדינות להרחבת משקל המועסקים במגזר ההיי-טק ולהפיכתו לכלי לצמצום פערים חברתיים-כלכלים ויצירת ניעות חברתית”.