החלטה חדשה של העליון בנושא הארכת מעצרים של נאשמים בפרשת ‘טלגראס’

בבית-המשפט העליון ניתנה (5.10.2020)  החלטה של כבוד השופט ג’ורג’ קרא לגבי הארכות מעצר בפרשת ‘טלגראס‘ [בש”פ 6618/20 ובש”פ 6621/20].

מדובר בשתי בקשות להארכת מעצר רביעית בפיקוח אלקטרוני מעבר לתשעה חודשים לגבי חמישה משמונה נאשמים (רק ארבעה מהם הוזכרו בשמותיהם בהחלטה והיתר – ‘פלונים’) לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ”ו – 1996 בשני תיקים פליליים (בתפ”ח 42209-04-19 ובתפ”ח 42587-04-19) של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד.

בהחלטה נאמר בין היתר: “ביום 18.4.2019 הוגשו כתבי אישום כנגד המשיבים. בתמצית, ייאמר כי עסקינן בנאשמים המעורבים בפרשה המכונה “טלגראס”, שעניינה פלטפורמה לסחר, הפצה, תיווך וייעוץ בסמים מסוכנים, בהיקפים נרחבים, אשר הוקמה בחודש מרץ 2017 על גבי רשת ה”טלגרם” – מערכת להעברת מסרים מיידים ומוצפנים באינטרנט – ופעלה, כך על-פי האישום, במתכונת היררכית ומאורגנת של ארגון פשיעה. בגין המעשים האמורים הגישה המבקשת שני כתבי אישום: האחד, נגד מי שעל-פי המיוחס נמנו על “דרג הניהול הבכיר” של הארגון (הוא כתב האישום מושא הבקשה בבש”פ 6618/20); והשני, נגד נאשמים בתפקידים זוטרים יותר בהיררכיה הארגונית אשר היו אחראים לניהול השוטף של הפלטפורמה, לצד מתכנתים ושליחים (הוא כתב האישום מושא הבקשה בבש”פ 6621/20). למשיבים מיוחסים, כל אחד על-פי חלקו ובתקופות רלוונטיות שונות, עבירות שעיקרן תיווך וסחר בסמים, הדחת קטינים לסמים והלבנת הון. בחלק מהמקרים מדובר בריבוי עבירות, ובנוגע לתקופות מסוימות נטען כי העבירות בוצעו במסגרת פעילות בארגון פשיעה כאמור (לחלק מהמשיבים מיוחסים עבירות נוספות, הכל כמפורט בכתבי האישום)”.

בהמשך ההחלטה נאמר כי “בבקשות טענה המבקשת כי המשיבים פעלו באופן שיטתי, במסגרת של ארגון פשיעה, לתיווך בעסקאות סמים מסוכנים שהיקפן נאמד במאות מיליוני שקלים, ובו הועסקו אלפי סוחרי סמים והודחו קטינים לסמים. המבקשת מציינת כי לכל המשיבים היה תפקיד משמעותי בארגון. לפיכך, לטענת המבקשת, יש בכך כדי להעיד על מסוכנותם הרבה, המחייבת את המשך מעצרם. המבקשת מדגישה כי על אף מסוכנותם, בהתאם לאמות המידה שהתווה בית-משפט זה ולאור חלוף הזמן, צומצמה הפגיעה במשיבים באמצעות מעצר בפיקוח אלקטרוני. עוד טענה המבקשת, כי בשל מורכבות הפרשה, ריבוי הנאשמים בה והיקף חומרי החקירה, התקדמות ההליכים העיקריים בעניינם של המשיבים היא כמצופה מתיקים בסדר גודל שכזה”.

“[…] בדיון לפניי, באת כוח המבקשת חזרה על עיקר טענותיה בבקשות והדגישה כי כל המשיבים המתנגדים לבקשות מצויים בחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני, אשר כוללת חלונות התאווררות של פעמיים-שלוש בשבוע לשעתיים; לחלקם ניתנה אפשרות לשימוש באינטרנט תחת פיקוח; וחלקם אף מורשים לצאת לטיפולים, לתפילות ולליווי ילדיהם. לשיטתה, תנאים אלה עומדים ברף המידתיות המתבקש. עוד ציינה באת כוח המבקשת, כי לחלק מהמשיבים ניתנת אפשרות למצוא עבודה באמצעות שימוש בתוכנות וידאו באינטרנט וכי אם תתקבלנה בקשות ליציאה לעבודה היא תבחן זאת בחיוב, כפי שעשתה ביחס ליתר הנאשמים בפרשה; שכן לשיטתה, מקומות עבודה עם פיקוח מפחיתים מן המסוכנות. לבסוף, באת כוח המבקשת התנגדה לטענה כי לא מתקיימת מסוכנות במשיבים והפנתה בעניין זה הן לקביעות בהחלטות קודמות לעניין מעורבותם של המשיבים במעשים הפליליים והן לתסקירי שירות המבחן אשר לא המליצו על ביטול הפיקוח האלקטרוני”.

בהכרעת השופט נקבע בין היתר כי “לאחר עיון בבקשות [המדינה], שמיעת טיעוניי הצדדים ובחינת נסיבותיו האישיות של כל אחד מהמשיבים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להתקבל”.

“[…] בענייננו, דומה כי אין חולק על העובדה שהגשת כתבי אישום בגין עבירות תיווך וסחר בסמים מקימות כנגד המשיבים את חזקת המסוכנות הסטטוטורית. אכן, חלוף הזמן במעצר לצד אותות וסימנים של הישמרות לכללים ואי-הפרה של תנאי המעצר בפיקוח, עשויים להקהות מן המסוכנות. אולם בכך לא סגי. נסיבות העבירות המיוחסות למשיבים – פעילות באמצעים טכנולוגים מתקדמים במסגרת של ארגון פשיעה – וכן קיומן של ראיות לכאורה בדבר פועלם של המשיבים כ”ראשי ענפים” שונים בארגון – יש בהן לא רק כדי ללמד על המסוכנות הנשקפת מהם לציבור, אלא גם על תחכומם הרב היוצר חשש מפני שיבוש הליכי משפט והתחמקות מאימת הדין. במקרים מסוג זה, של תחכום עברייני רב, לא רק כיחידה ארגונית, אלא גם מצד כל אחד מהנאשמים בפני עצמו, נוצר חשש שמא ימצאו דרכים חדשות ויצירתיות לפעול באופן עברייני; במצב שכזה, עילת המסוכנות ועילת השיבוש של מהלך המשפט שלובות זו בזו”.

“[…] כפי שהיטיבו להגדיר זאת הצדדים, בענייננו מדובר ב”מגה תיק”. זוהי פרשה סבוכה, הכוללת כתבי אישום מסועפים המונים עשרות עמודים ומספר רב של עדים וחומרי חקירה. אמת המידה לבחינת קצב התקדמותו של המשפט בתיק מורכב ומסועף, כמו זה, שונה מאמת המידה לבחינת קצב התקדמותם של הליכים אחרים. נראה כי המותבים השונים עושים מאמצים ממשיים לשמיעת ההליך בקצב ראוי ויעיל. גם אם עדים רבים טרם העידו וההליך אינו צפוי להסתיים עד לסיום מועד הארכת המעצר, אין בכך כדי להוביל “אוטומטית” לשחרור ממעצר, במיוחד כשמדובר אך בהארכת מעצר רביעית בתיק כה מסועף”.

“[…] סוף דבר, הבקשות מתקבלות. אני מורה על הארכת מעצרם בפיקוח אלקטרוני בתשעים ימים החל מיום 12.10.2020, או עד מתן פסק דין בבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד”.