תובענה ייצוגית נגד בזק: “לא מתקינה תשתית בזק ביישוב חוסנייה שבגליל המערבי ובכך מפרה את החובות החלות עליה (לגבי פריסה אוניברסלית) וגורמת נזק לתושבים”; היקף התביעה הקבוצתית: 10 מיליון ₪ [ידיעה מעודכנת – 26.2]

שלשום, רביעי, 24.2.2021, דיווחתי כי הוגשה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת על כך שהיא “לא מתקינה תשתית בזק ביישוב חוסנייה שבגליל המערבי ובכך מפרה את החובות החלות עליה וגורמת נזק לתושבים”. היקף התביעה הקבוצתית: 10 מיליון ₪.

התובע בתיק זה הוא חמד סואעד תושב חוסנייה שבגליל המערבי.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “התביעה הייצוגית עוסקת בעניין פשוט – הפרת החובה להניח תשתית בזק. הנתבעת היא חברת התקשורת המובילה בישראל. היא פועלת עפ”י רישיון שניתן לה, שמחייב אותה לספק את שירותיה לכל דורש, ללא תלות במיקום. גם דברי חקיקה מטילים על הנתבעת חובה זו. החובה מכונה ע”י העוסקים בתחום – פריסה אוניברסלית. בהתאם לה, הנתבעת מחוייבת לחבר את כל היישובים במדינת ישראל לתשתית בזק – תשתית נייחת, אשר, בין היתר, מקשרת את הלקוח לקווי טלפון ולרשת האינטרנט.

“הפריסה האוניברסלית  נועדה לקדם שיוויון, צדק חלוקתי, קירוב הפריפריה למרכז, ניידות חברתית, ושיפור איכות החיים בפריפריה. הנתבעת מפרה חובה זו, ומסכלת מטרות חשובות אלה.

“השימוש בשירותי תקשורת חיוני בהיבטים רבים של חיי האדם. הוא נדרש בקשר לרוב תחומי החיים – חינוך, בריאות, תעסוקה, קשרים חברתיים, צרכניות וכלכלה  ועוד. בימינו הדברים נכונים במיוחד בקשת לחיבור לאינטרנט.

“הנתק של היישוב  חוסנייה מהתשתיות יוצר פערים חברתיים ומרחיב פערים קיימים. תופעה זו מוכרת היטב בספרות ומכונה –פער דיגיטלי”.

לדברי כתב התביעה, “לפני שנים רבות תושבי היישוב פנו אל הנתבעת בבקשה לחברם לתשתית. הנתבעת לא נענתה לפניות”.

“[…] התושבים סובלים שנים רבות מהתנהלות הנתבעת. נגרמים להם נזקים כבדים. בשנה האחרונה הסבל התעצם. עם התפרצות מגיפת קורונה, ההסתמכות על האינטרנט לצורך קבלת שירותים רבים, גדלה משמעותית.

“יתרה מכך, רבים מהתושבים נדרשו לעבד מביתם. הם מתקשים לעשות זאת, עקב מחדלי הנתבעת בקשר לפריסת התשתית. תלמידי בית-ספר וסטודנטים מתקשים במיוחד משום שלימודים מבוצעים באמצעות האינטרנט. מחדלי הנתבעת מסבים להם פגיעה קשה בזכות הבסיסית לחינוך והשכלה. כתוצרה מכך נוצר פער בין בני היישוב לבין תלמידים וסטודנטים ממקומות אחרים. המצב הנוכחי מעצים את נזקי בני היישוב ובנותיו, במובנים רבים מאוד. התושבים גם סובלים מפגיעה בשירותים הרפואיים. כיום שירותים רפואיים נסמכים על האינטרנט”.

כתב התביעה מפרט את חובותיה של חברת בזק על-פי דין ומסכם זאת באומרו כי “הנה, הנתבעת מחוייבת לספק את שירותיה לכל דורש, בכל מקום במדינת ישראל. לחובה זו חשיבות חברתית מהמעלה הראשונה”.

“היישוב חוסנייה ומחדלי הנתבעת בחיבורו לתשתית בזק”

היישוב חוסנייה בגליל המערבי המהווה חלק מהמועצה האיזורית משגב. היישוב קיים עוד לפני קום המדינה אך הוכר רק בשנת 1996. “באותן שנים הוא לא היה מחובר לתשתיות בסיסיות”. רק לאחר ההכרה הרשמית ביישוב, הונחו חלק מהתשתיות.

“עד מועד הגשת בקשה זו, עשרים וחמש שנים לאחר ההכרה ביישוב, הוא אינו מחובר לתשתית בזק. התושבים אינם יכולים להתקין קווי טלפון בבתיהם ואף לא להתחבר לרשת האינטרנט. הנתבעת אינה טורחת למלא אחר חובת הפריסה האוניברסלית.

“במהלך השנים התושבים פנו וביקשו להתחבר לתשתית בזק”, טוען התובע. עפ”י מידע הידוע לו, בשנת 2005 הוועד המקומי של היישוב פנה אל החברה. זו דרשה בתגובה מהוועד לאסוף חתימות של תושבים ש”יעידו על ביקוש לשירותים (דרישה שלא היה לה מקום). הוועד אסף חתימות ושלח אותן לנתבעת. לא ניתן מענה […] במשך השנים בוצעו פניות נוספות אל הנתבעת, בקשר לחיבור היישוב לתשתית. פניות אלה לא נענו”.

לדברי התובע, ביום 16.4.2020 פנה ח”כ ד”ר אמטאנס שחאדה במכתב דחוף אל שרי התקשורת והחינוך בשל הצורך הדחוף בתשתית תקשורת לאור קורונה והצורך בלימודים מרחוק. למרות זאת היישוב לא חובר לתשתית בזק.

הפניות אל משרד התקשורת בנושא

■ ב- 25.12.2019 פנה התובע אל משרד התקשורת וביקש לקבל “כל תוכנית שהוגשה ע”י הנתבעת או מי מטעמה ביחס לחיבור היישוב לתשתית וכל פנייה או תכתובת של משרד התקשורת עם הנתבעת בקשר ליישוב.

■ תשובה על פנייה זו התקבלה ביום 28.6.2020 מטעם הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד התקשורת מוניר קזמל. הממונה אמר כי נמצא מסמך אחד – סיכום פגישה של נציגי משרד התקשורת עם מנכ”ל חברת בזק (מיום 4.12.2019). “מסיכום הפגישה עולה כי הנתבעת מנסה לצאת ידי חובתה, על-ידי התקנת רשת אלחוטית מסוג גלים מילימטריים”. עפ”י מסמך זה מנכ”ל בזק ביקש מהמשרד כי פריסת גלים מילימטריים בחוסנייה תיחשב לחברה במסגרת הפריסה האוניברסלית. מנהל אגף בכיר רישוי השיב למנכ”ל בזק, עפ”י אותו מסמך, כי “לחברה יש חובת פריסה אוניברסלית על בסיס תשתיות נייחות. לכן קיימת חובת פריסה במקומות בהם אין תשתית. מתוקף כך החברה נדרשת לפרוס תשתיות ביישוב חוסנייה. החברה יכולה לפרוס רשת אלחוטית אבל זה לא ייחשב כפריסה אוניברסלית, בהתאם להחלטת החברה ניתן לפנות לוועדה

המייעצת לפריסה אוניברסלית ולבקש לאפשר חריגות”.

■ על בסיס המידע שהתקבל ממשרד התקשורת פנה התובע ב- 28 ביוני 2020 לקבלת

מידע נוסף מהמשרד “אודות בקשה שהוגשה ע”י הנתבעת (אם הוגשה) לוועדת החריגים ואודות בקשת הנתבעת לפרוס מערכת גלים מילימטריים”. בתשובת הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד התקשורת על הפנייה הנוספת נאמר בין השאר כי “בבדיקה עם גורמים נוספים במשרד הוברר כי לא הייתה פנייה אל הוועדה המייעצת, ולא נמצא מסמך פנייה אחר מלפני מועד הגשת בקשת המידע שלך”.

■ “תשובה זו העלתה אצל התובע חשד כי קיימים מסמכים נוספים. על כן ביום 3 בספטמבר 2020 הוא הגיש בקשה נוספת לקבל כל תכתובת או תוכנית שהנתבעת הגישה בקשר לחיבור היישוב לתשתית בזק.

■ בתגובה נשלח לתובע העתק מכתב מיום 6.5.2020 ששלח נציג המשרד אל מנכ”ל חברת בזק. “המכתב עוסק בבקשה של הנתבעת למשרד התקשורת, שהוגשה לאחר שהוועדות המקומיות של היישוב חוסנייה ושני יישובים נוספים פנו אליה. הנתבעת ביקשה אישור לספק שירותי אינטרנט באמצעות תשתית אלחוטית ליישוב חוסנייה ולעוד שני יישובים, כאמנה וחורה. במענה לפנייה זו, ניתן לנתבעת אישור זמני, לתקופה של שיה חודשים, להתקין מערכת זו. נציג משרד התקשורת עמד גם בהזדמנות זו על החובה להתקין תשתית נייחת”.

■ ביום 3 בינואר 2021 נמסרו לתובע מסמכים נוספים ממשרד התקשורת – תכתובת בין נציג הנתבעת ומנהל תחום רישוי אלחוטי במשרד התקשורת ביחס לחיבור היישוב לתשתית אלחוטית; בקשת המועצה האזורית לחיבור היישוב לתשתית אלחוטית; בקשת הוועד המקומי לחיבור היישוב אלחוטית.

■ “מהמסמכים עולה כי המועצה האיזורית והוועד המקומי ביקשו לחבר את היישוב במהירות האפשרית לתשתית אלחוטית. לפי מיטב ידיעת התובע, בקשה זו נבעה מכך שהנתבעת התנגדה לביצוע חיבור קווי. נציג הנתבעת פנה למשרד התקשורת, ביחס לחיבור היישוב לתשתית אלחוטית, נציג משרד התקשורת השיב כי ‘טרם פורסמה מדיניות משרד התקשורת בעניין עבודה עם ציוד PTMP בתחום ה- V. אי לכך, לא ניתן לספק שירותי מלאים ובוודאי שלא על-בסיס הציוד אותו אתה מציג. במידה ואתה מעוניין לבצע ניסוי טכני או שיווקי, אני ואנשי המשרד נעמוד לרשותך”.

התובע טוען כי “עולה מכך כי הנתבעת פעלה לבצע ניסוי טכני או שיווקי, על-בסיס תקשורת אלחוטית. היא עשתה מעט מידי ומאוחר מידי. הדבר אינו גורע מהחובה להתקין תשתית מלאה”.

בזק “לא מספקת את השירות לתושבי היישוב חוסנייה בשל מקום מגוריהם, זוהי הפלייה המנוגדת לחוק” 

מאוחר יותר בכתב התביעה נאמר כי ככלל חברת בזק מספקת שירותי תקשורת שהם שירות ציבורי אלא ש”היא לא מספקת את השירות לתושבי היישוב חוסנייה בשל מקום מגוריהם, זוהי הפלייה המנוגדת לחוק”.

לפי כתב הטענות, “הנתבעת עשתה מעשה שבעל רישיון סביר וכשיר לא היה עושה באותן נסיבות (הפרה ש תנאי הרישיון) וכן לא עשתה מעשה שבעל רישיון סביר וכשיר היה עושה באותן הנסיבות (חיבור היישוב לתשתית בהתאם לחובה ברישיון). הנתבעת לא השתמשה במיומנות, ולא נקטה מידת זהירות, שבעל רישיון סביר היה משתמש או נוקט בהן באותן נסיבות. על כן, היא התרשלה”.

בסיכום התביעה נאמר כי לתובע “קשה  להעריך את סכום הנזק הכולל שנגרם לחברי הקבוצה. עם זאת, ברור כי מדובר בסכומים מהותיים. מאות תושבים סבלו מהנתק מתשתית בזק. התובע מעריך כי מדובר במיליוני שקלים חדשים, ואף יותר מכך”.

“[…] שנים ארוכות הנתבעת הפרה, וממשיכה להפר, את חובתה לחבר את היישוב חוסנייה לתשתית בזק. היא פגעה בתושבים, וממשיכה לפגוע בהם, באופן קשה ביותר. למרבה הצער, הרשויות המוסמכות לא דאגו כי הנתבעת תקיים חובות כה בסיסיות המוטלות עליה. לצורך זה נדרשת תביעה ייצוגית, הליך כזה גם ישיג הרתעה מתאימה”.

[הערה: הידיעה עודכנה ביום שישי 26.2.2021 בצהריים].