הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד סלקום ישראל בנושא גביית כסף עבור כרטיסי SIM

18:23 03.02.2018

קטגוריות: טלקום/וויירלס/מובייל משפט

תגים:

לבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד הוגשה ב- 17 בינואר 2018 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת סלקום ישראל בנושא גביית כסף עבור כרטיסי SIM.

התובע בתביעה זו הוא חיים אייזנבאך. בתביעה נאמר בין היתר כי התובע היה לקוח של חברת סלקום (ושקיבל ממנה שני כרטיסי סים עם הצטרפותו), בחר להתנתק ממנה ולהתנייד לחברת סלולר אחרת ובשלב מאוחר יותר החליט לחזור ולהיות מנוי שלה.

באוגוסט 2017 ביקש כאמור התובע לחזור ולהיות מנוי של סלקום והשתמש בכרטיסי הסים “שרכש ו/או קיבל בעבר מהנתבעת ואשר היו בידו ובבעלותו לשםתפעול המנוי שברשותו ואף נותר עם אותם מספרי מנוי”.

בכתב התביעה נאמר כי חשבונו של התובע חוייב בשתי דרישות תשלום של 9.90 ₪ (לכל חיוב), “עבור רכישת 2 כרטיסי סים חדשים”. לדברי התובע, “דרישות תשלום אלו וגבייתן נעשית בניגוד לדין וקיימת הטעייה בוטה של התובע בכך שמוצג לו מצג ע”י הנתבעת לפיו סכומים אלו נגבים כביכול בדין”.

בכתב התביעה מאוזכרת הודעה לעיתונות של דובר משרד התקשורת מיום 16.1.2017ובה פירוט תיקונים צרכניים ברישיונות חברות הסלולר. לדברי התבוע, “בין התיקונים, ישנה התייחסות ברורה והבהרה לאמור בסעיף הנ”ל בהתייחס לרישיון התובעת לגבי כך שהנתבעת בעלת הרישיון אינה רשאית לגבות מהמנוי ‘דמי כרטיס חכם’ (‘סים’) כאשר יש ברשותו כרטיס חכם שנופק לו בעבר על ידי אותה נתבעת”.

התובע מציין כי “… חוק התקשורת הוא חוק קוגנטי אשר ממילא הוראותיו חולשות על כל הסכמי ההתקשרות של חברות הסלולר עם לקוחותיהם וממילא הוראותיו גוברות על כל הסכם שנערך, אם נערך, בין הנתבעת לתובע והסותר את הוראות החוק והדין”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד צביאל מוסקוביץ’ ואליעזר שוורץ.

■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

ב- 16.9.2017 פירסמתי את הידיעה הבאה כאן באתר לגבי תביעה אחרת שהוגשה ע”י אותם באי כוח כמו במקרה הנוכחי:

לבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד הוגשה ב- 14 באוגוסט 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת הוט מובייל: לקוחותיה שבחרו להתנייד לחברה אחרת נדרשים לשלם 40 ₪ בגין כל כרטיס חכם SIM שלא מוחזר לחברה וכן בגין כל כרטיס סים שלא אמור להיות מוחזר לחברה. התובע במקרה זה הוא ישראל פריי.

“בקשה זו באה מתוך מטרה להביא תועלת לציבור ולרפא התנהגות פסולה ונפסדת של המשיבה, אשר פועלת בין השאר בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, חוק התקשורת ובניגוד להוראות הרישיון הכללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט”ן) שקיבלה ממשרד התקשורת הוראות ייעודיות של משרד התקשורת, ומטעה ביודעין ובאופן מהותי, ותוך יצירת מצגי שווא, את לקוחותיה שרכשו ממנה מנוי סלולרי ואשר לאחר מכן  בחרו לנייד את המנוי הסלולרי שלהם לחברה אחרת. למרבה הצער, ובניגוד לכל דין, המשיבה גובה סכום, ככל הידוע של כ- 40 ₪, בגין כל כרטיס חכם [סים (SIM)], שלא מוחזר לחברה וכן בגין כל כרטיס סים שלא אמור לחזור לחברה“.

“התנהלות זו של המשיבה הינה במטרה להטעות את הציבור ולגבות מציבור לקוחותיה, הנוטשים את שירותיה, על דרך של גבייה בלתי הוגנת ושלא כדין, סכומי כסף שכלל לא היו אמורים להיגבות, וכל זאת במטרה להעשיר את קופת החברה על כבם של הלקוחות התמימים”.

התביעה, בדומה למספר תביעות נוספות בנושא זה שהוגשו לאחרונה, מאזכרת בין היתר את ההודעה לעיתונות שפירסם דובר משרד התקשורת יחיאל שבי ב- 16 בינואר 2017 שכותרתה “סבב נוסף של תיקונים צרכניים ברישיונות חברות הסלולר; תיקונים צרכניים חדשים יגבירו את הבהירות והשקיפות בחוזים” ובכותרת-המשנה שלה צוטט מנכ”ל משרד התקשורת שלמה פילבר [כיום – בנבצרות] כאומר: ” ההתנהלות בין חברות הסלולר לציבור חייבת להיות שקופה ופשוטה והיא מחייבת מעקב מתמיד של משרד התקשורת, דבר שהוביל לתיקונים הצרכניים הללו”.

בין היתר נאמר באותה הודעה לעיתונות כי

כרטיס חכם (SIM) החברה לא תוכל לגבות ממנוי תשלום עבור כרטיס חכם שנופק לו על ידי החברה בעבר ונותק.  כמו כן,  החברה רשאית לגבות את התשלום מהמנוי עבור הכרטיס החכם רק כתשלום חד-פעמי במסגרת חשבון הטלפון הראשון העוקב למועד מסירת או שליחת הכרטיס החכם,  והיא לא תהיה רשאית לדרוש את החזרתו לחברה”.

התובע אומר בתביעתו כי היה מנוי בעבר  בחברת הוט מובייל עם שני קווים בגינם קיבל שני כרטיסי סים. ב- 23.5.2017 נייד את קווי הסלולר שברשותו לחברת סלולר מתחרה אחרת. “המבקש לא החזיר את כרטיסי הסים משום שכלל לא היה מודע לכך שמחובתו להחזיר לה את כרטיסי הסים עם סיום התקשרותו עם המשיבה וזאת משום שמעולם לא קיבל חוזה עם סעיף המחייב אותו להשיב את כרטיסי ה- סים ומעולם לא נאמר לו זאת על-ידי מי מנציגי המשיבה”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד צביאל מוסקוביץ’ ואליעזר שוורץ.

[הערה: כל ההדגשות – במקור].