הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד סלקום בשם כל לקוחותיה ש”רכשו ממנה ציוד בעיסקאות אשראי ושנגבתה מהם ו/או נרשמה לחובתם ריבית עתידית לאחר שהנתבעת העמידה לפירעון מיידי את עיסקת האשראי”

לבית-המשפט המחוזי בירושלים הוגשה ב- 26 באפריל 2018 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת סלקום ישראל בע”מ בשם כל לקוחותיה ש”רכשו ממנה ציוד בעיסקאות אשראי ושנגבתה מהם ו/או נרשמה לחובתם ריבית עתידית לאחר שהנתבעת העמידה לפירעון מיידי את עיסקת האשראי”.

התובע בתביעה זו הוא אלכסנדר מורדכייב. בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “בחודש 11/2013 רכש התובע מהנתבע שלושה מכשירי טלפון סלולרי מסוג סמסונג גלקסי S3 עבור אשתו ובניו. השימוש אותו עשו התובע ובני משפחתו בטלפונים, היה בעיקרו אישי ו/או ביתי ו/או משפחתי”.

במעמד הרכישה הוסכם כי התובע ישלם עבור המכשירים ב- 36 תשלומים חודשיים שווים. לגבי אחד המכשירים הודיעה נציגת סלקום לתובע כי הריבית האפקטיבית לעיסקה היא בשיעור של 30.55%.

“משך כעשרה חודשים שילם התובע את התשלומים עבור המכשירים והציוד האחר כסידרם. לאחר מכן, בשל קשיי נזילות, פסק מלשלמם והנתבעת חייבה אותו בבת אחת, בכל יתרת שווי עיסקות האשראי, כולל הריבית – כאילו התובע ניצל את מלוא תקופת האשראי כאילו שילם את תמורת העיסקה במספר התשלומים המקורי. בהמשך פתחה חברת סלקום תיק הוצאה לפועל נגד התובע.

“… הנה כי כן, במועד בו מתחילה הנתבעת בהליכי גבייה של עיסקת האשראי, היא מחייבת את לקוחותיה לא רק ביתרת שווי הציוד שנרכש, אלא גם במלוא תשלומי הריבית העתידית, כאילו ניצלו את מלוא תקופת האשראי וכאילו התאפשרה פריסת תשלומים במלואה, למרות שלא כך הוא – ללקוחות לא מתאפשר לנצל את תקופת האשראי ולא מתאפשר להם לשלם במספר התשלומים המקורי.

מהמועד בו היא מחייבת את לקוחותיה ביתרת שווייה המלא של עיסקת האשראי, היא גם מוסיפה על כך ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לחוק.

“הנתבעת נקטה כלפי התובע באמצעי גבייה תקיפים. כאשר היה בדרכו לטיפול רפואי בחו”ל, עוכבה יציאתו בשל החוב ולא התאפשר לו לצאת מן הארץ עד שלא ישלם את כל סכום תיק ההוצאה לפועל הפתוח. בלית ברירה, שילם התובע את כל סכום החוב הנטען.

“… לפרקטיקה זו של הנתבעת אין כל הצדקה וכמוסבר להלן היא גם מנוגדת לדין. שיעור הריבית לו התחייבה הנתבעת בעיסקאות אשראי ואותו הציגה בפני לקוחותיה תואם את מימושן של עיסקאות אשראי עד תומן. כאשר מקצרת התובעת את תקופת האשראי שהיא מעניקה ללקוחותיה ולא מאפשרת להם את מספר התשלומים המקורי, אין כל הצדקה לגבות את מלוא הריבית העתידית. התוצאה הבררה היא, במקרה זה, שלקוחות הנתבעת משלמים ריבית גבוהה יותר מזה שהנתבעת התחייבה לו – כיוון ששיעור הריבית תואם 36 תשלומים, ובפועל, הנתבעת דורשת תשלום מלא לאחר מספר תשלומים נמוך יותר.

“… מחוות דעתו של המומחה עולה כי עבור התובע, תוצאת פרקטיקה פסולה זו היא ששילם ריבית אסטרונומית בשיעור של 64.39%, במקום ריבית של 30.55%, לה התחייבה הנתבעת. תוצאה זו – של תשלום ריבית גבוהה מהמוסכם, מתרחשת בכל מקרה של קיצור עיסקת האשראי, גם בחודשים ספורים בלבד … המומחה גם עמד על כך שמדובר בהתנהלות חריגה בעולם האשראי.

“… חשוב גם לזכור כי הנתבעת ממשיכה ופועלת בצורה נפסדת כמתואר לעיל גם בימים אלה ממש, ועוד עתידה להמשיך ולגרום ללקוחותיה לנזקים ולהתעשר על חשבונם, בכל חודש בו היא גובה ריבית עתידית שלא כדין“.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד רם גורודיסקי.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות כאן בידיעה מופיעות באופן זהה בטקסט המקורי בכתב התביעה].