הוגשה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים נגד שר התקשורת, מנכ”לית משרדו ונגד משהת”ק

לבית-המשפט העליון הוגשה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים [בג”ץ  7503/21] שהגישו קרויז תקשורת ו- ימות המשיח נגד מנכ”לית משרד התקשורת לירן אבישר בן-חורין, שר התקשורת ד”ר יועז הנדל ונגד משרד התקשורת [ע”י פרקליטות המדינה]. העתירה הוגשה באמצעות עו”ד נריה הראה.

“העותרות הן חברות פרטיות העוסקות העוסקת בהקמה, בהפעלה ובתחזוקה עבור לקוחותיהן של מערכות מידע קולי טלפוניות מסוג  Interactive Voice Response, IVR. מערכות אלה מאפשרות האזנה למידע קולי מוקלט או ממוחשב,  באמצעות חיוג לאחד ממספרי הטלפון בהם הן מופעלות”.

“[…] קווי מידע קולי הם קווי טלפון רגילים בתעריף רגיל המיועדים בעיקר לשיחות נכנסות. בקווי מידע קולי עושים שימוש בעיקר בני המגזר החרדי, אשר נמנעים מלהשתמש ברשת האינטרנט, במחשבים,  בטלוויזיה וברדיו. לאנשים אלה אשר אינם עושים שימוש במידע אינטרנטי, טלוויזיוני או רדיופוני – משמשים קווי המידע הקולי הטלפוני כתחליף, והם מהווים צינור חמצן יחיד,  חשוב וחיוני למידע כללי, משפחתי וקהילתי”.

“בקווים אלה קיימים תכנים רבי ערך לציבורים אלה,  בדומה לערך שקיים לאינטרנט בקרב הציבור הכללי. כך, למשל,  קיימים קווי מידע קולי משפחתיים, דוגמת “ווצאפון” וכדומה, המהווים תחליף לאפליקציית WhatsApp, קווים של בתי-ספר המאפשרים למידה מרחוק שלא דרך האינטרנט, וכן קווים המספקים מידע בתחומי הדת,  הרווחה, החינוך, המסחר, החדשות ועוד”.

“העותרות מפעילות עשרות אלפי קווים שונים. לכל אחד מהם מספר טלפון ייחודי, המוכר למשתמשים בו, ומשמש את בני הציבור החרדי לקבלת המידע מהסוג המבוקש. קווים אלה מופעלים במספרי טלפון רגילים, בהתאם להסכמים שבין העותרות לבין חברות תקשורת בעלות רישיונות מפ”א (מפעיל פנים ארצי), דהיינו קווי טלפון נייחים. הפעלת קווי  טלפון אלה מוסדרת ברישיונות חברות התקשורת בפרק ייעודי ברישיונות”.

“כפי שעולה מהחלטת משרד התקשורת בשימוע הקודם, משרד התקשורת מכיר בחשיבות קווי המידע הקולי לציבור החרדי, ובהיותם האלטרנטיבה העיקרית למידע זמין ומהיר לציבור זה”.

“חשיבות קווי המידע הקולי עלתה במיוחד בעת האחרונה, בתקופת משבר הקורונה, כאשר לציבור הכללי הייתה אלטרנטיבה לקבלת מידע ולימוד מרחוק – האינטרנט, בעוד שהציבור החרדי נותר ללא מענה. בהתאם לכך, הוביל משרד החינוך מהלך להקמת קווי מידע קולי שישמשו בתי ספר ללמידה מרחוק כך שתתאפשר גם בציבור החרדי למידה מבלי להפר את הגבלות הקורונה”.

“בשורה תחתונה, מדובר בקווים בהם משתמשים קרוב למיליון איש, והם הקשר העיקרי של רוב המגזר החרדי אל העולם החיצון ובתוך קהילותיהם – דהיינו מדובר בשירות חיוני עבור הציבור החרדי במדינת ישראל”.

בכתב העתירה נאמר כי “מוגשת בזה עתירה למתן צו על-תנאי המופנה אל המשיבים ומורה להם ליתן טעם כדלקמן:

א. מדוע לא ייעצרו הליכי השימוע בעניין שינוי משטר התעריפים הקבוע בתקנות התקשורת (בזק ושידורים)(תשלומים בעד קישור-גומלין) ולא יתוקנו התקנות כמוצע בטיוטת התקנות,  עד לפרסום השימוע באופן ראוי בקרב הנפגעים ממנו,  ספקי וצרכני המידע הקולי באמצעי התקשורת המותאמים לציבור החרדי, תוך מתן הזדמנות נאותה עבורם להביע את התנגדותם.

ב.  מדוע לא ימסרו המשיבים את כלל המידע והמסמכים שעמדו בבסיס השימוע החדש, לצורך מענה ראוי לשימוע (בכלל זה: חוות דעת כלכלית קודמת, פרוטוקולים וסיכומי פגישות, ונתונים עובדתיים).

ג. מדוע לאחר עצירת השימוע הנוכחי ובטרם פרסום שימוע מתוקן כדין, לא תינתן לעותרות זכות שימוע מקדים בעל-פה, כפי שניתנה לשחקנים אחרים בשוק התקשורת, בטרם פורסם השימוע החדש”.

העותרות מציינות כי כיוון שתשובת מנכ”לית משרד התקשורת, הדוחה את בקשתן, “ניתנה רק ביום חמישי,4.11.2021, והואיל ולפיכך השימוע החדש נסגר לתשובות היום, 7.11.2021  [יום הגשת העתירה לעליון] והואיל וסיכויי העתירה גבוהים ומאידך לא ייגרם כל נזק כתוצאה ממתן צו ביניים המותיר אסדרה קיימת מזה 20 שנים – מתבקש בית המשפט הנכבד להוציא מלפניו צו ארעי וצו ביניים דחוף,  שיאסור על המשיבים לדון ולקבל החלטות בשימוע החדש,  עד לאחר שהמשיבות יפרסמו כראוי את דבר השימוע בקרב הנפגעים ממנו,  ספקי וצרכני המידע הקולי,  ימסרו את כלל המידע והמסמכים שעמדו בבסיס השימוע החדש, כך שיתאפשר לנפגעים להגיב לרגולציה המתוכננת”.

לדברי העותרות, “עניינה של עתירה זו הוא בהליך פרסום פגום,  לקוי וחסר,  של השימוע החדש, שלא בקרב נפגעיו העיקריים, מבלי למסור מידע ומסמכים רלוונטיים לצורך מענה לשימוע, והכל בניגוד להתחייבות המדינה לבג”ץ בעתירות קודמות שהוגשו בנושא דומה בשימוע קודם שתכליתו זהה – מניעת תשלום דמי קישור הגומלין לקווי מידע קולי לציבור החרדי, או חיוב אספקתם לציבור בתשלום נוסף למנויים.

“לאחר שנודע לעותרת 2 [חברת ימות המשיח] אודות השימוע החדש היא פנתה למשרד התקשורת בבקשה לפרסום ראוי ומחודש של דבר השימוע,  כך שיבהיר את השפעתו הצפויה על כלל הציבור ועל הציבור החרדי בפרט. בנוסף, פנתה העותרת 2 בבקשה לקבלת מידע ומסמכים נוספים, תוך מתן ארכה למענה לשימוע.

“רק ביום חמישי, 4.11.2021, השיב משרד התקשורת, באמצעות המנכ”לית, לפניות  אלה של העותרת, ודחה את בקשתה.

“העותרות והציבור החרדי הם הנפגעים העיקריים מהשימוע. שלילת זכותן של העותרות לקבל נתונים, ופרסום מטעה אודות השימוע לציבור החרדי – היא למעשה אי מתן זכות שימוע.

“מסיבה זו מתבקש בית-המשפט הנכבד להתערב בהחלטות משרד התקשורת בעניין השימוע כבר כעת. משהיום הוא המועד האחרון לתגובה לשימוע,  מוגשת עתירה זו שתכליתה לחייב את המשיבים לפרסם כראוי את השימוע בטרם ייסגר השימוע לתגובות הציבור”.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות כך גם במקור].

* את השימוע של משרד התקשורת בנושא זה ניתן למצוא כאן.

** ביום הגשת העתירה, 7 בנובמבר 2021, ניתנה ההחלטה הבאה של כבוד השופטת יעל וילנר: “לא ראיתי ליתן צו ארעי, בין היתר לנוכח השיהוי בהגשת העתירה. המשיבים יגישו תשובה לבקשה לצו ביניים בתוך 14 ימים ותגובה מקדמית לעתירה בתוך 60 ימים”.