הוגשה עתירה לבג”ץ נגד המל”ל לגבי ההקמה המתוכננת של חוות שרתים ע”י חברת סרבפארם תש”י בני ציון

לבית-המשפט העליון בשיבתו כבית-משפט גבוה לצדק הוגשה עתירה של אבנר חדד לגבי ההקמה המתוכננת של חוות שרתים במושב. “העותר הוא תושב המושב בני ציון המתגורר במושב עם בני משפחתו משנת 2009  וביתו מצוי בסמיכות למתקן השרתים נשוא עתירה זו”. העתירה הוגשה באמצעות עו”ד עמי הולנדר.

העתירה מופנית כלפי המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, החשב הכללי במשרד האוצר רו”ח יהלי רוטנברג, הועדה המקומית לתכנון ובניה חוף השרון [קיבוץ שפיים], אגודה שיתופית בני ציון [משיבה פורמלית] וסרבפארם תש”י בני ציון שותפות מוגבלת.

ב- 30.3.2022 הורתה כבוד השופטת יעל וילנר כי “המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה תוך 60 יום”.

בעתירה התבקש ביהמ”ש העליון להורות למל”ל “מדוע לא ידון המל”ל בהשלכות הביטחוניות, הבטיחותיות והסביבתיות, אשר צפויות להתקיים אם יתאפשר שימוש עתידי במבנה (בשטח של כ- 9,100 מ”ר), המיועד לשמש כמתקן לאחסון של שרתים,  הנבנה כיום  בסמוך ובצמידות לבתי מגורים בישובים בני ציון, בצרה וחרוצים, תוך מתן משקל ראוי לסיכון הפוטנציאלי לחייהם ובריאותם של התושבים בישובי חוב”ב והסביבה, הנלווה לשימוש במבנה כמתקן שרתים,  בשל היותו בעל חשיבות ביטחונית – לאומית,  תוך בחינה ראויה של חלופות המאיינות (ולמצער מצמצמות) את הסיכונים הנלווים להצבת מתקן השרתים באזור מגורים.

“להורות למל”ל לקבוע כללים לאסדרה – בכל הנוגע להיבטי ביטחון ובטיחות – בעת תכנון של מבנים מהסוג האמור, שנועדו לשמש כמתקנים לאחסנת שרתים, המבוקשים להיבנות בסמיכות לבתי מגורים, באופן שיחייב את ועדות התכנון והבנייה, המוסמכות למתן היתרים למבנים, בעת מתן היתר להקמת מתקני אחסון שרתים בלב אזורי מגורים בכלל, ובהתייחס למשיבה 3 לגבי מתקן השרתים נשוא עתירה זו בפרט.

“צו על תנאי אשר יאסור על איכלוס המבנה, המוקם בלב ישובי חוב”ב,  במושב בני ציון (בצמידות לישובים בצרה וחרוצים), מלשמש כמתקן שרתים, עד לאחר התקנת כללי האסדרה, הנדרשים להיבחן בעת מתן היתר איכלוס על מנת להבטיח את שקלולם של היבטי הביטחון והבטיחות במתקן השרתים האמור”.

בית-המשפט העליון התבקש לקבוע דיון בהקדם, משום ש” […]  החלטת הועדה המקומית נשענה על תשתית עובדתית חסרה, שלא שיקללה את היבטי הביטחון, המהווים רכיב מהותי לצורך היתר לשימוש במבנה כמתקן שרתים. מאחר ומדובר בהחלטה של מוסד התכנון המצוי בשלב הנמוך ביותר בהיררכיה של  מוסדות התכנון, ההחלטה בוצעה בלי בחינה ראויה של המשמעות האסטרטגית – הביטחונית – הבטיחותית, ומשום כך היא מהווה תקדים ופתח לקבלת החלטות דומות, הנובעות מאינטרסים כלכליים מקומיים צרים, מבלי שגורם בטחוני בכיר, בעל סמכות ברמה הלאומית, יפקח על התכנון ועל מתן היתר למבנה,  לאחר בחינת ההשלכות הביטחוניות – הלאומיות והבטיחותיות הנלוות לשימוש במבנה”.

“על רקע זה, ובשל הזמן הקצר, והעובדה כי מבנה מתקן השרתים מצוי בשלב בנייה, יש להעמיד את הדין והאסדרה על מכונם, בטרם יושקעו ההוצאות הנדרשות להשלמת המבנה האמור.  יודגש כי אין מדובר בהחלטה תכנונית מקצועית גרידא, שהיא בתחום נחלתם של מוסדות התכנון, ושבהן ימנע בית-המשפט מלהתערב, כל עוד לא נפל פגם חמור בהתנהלות. במקרה הנדון מדובר בסוגיה הכרוכה בסכנה פוטנציאלית מוחשית לחיי אדם, בשל ההיבטים הביטחוניים – הלאומיים, וכן הבטיחותיים,  שיקול שלא נלקח בחשבון בדיוני הועדה המקומית ו/או המשרד להגנת הסביבה;  וודאי שלא ניתן לו המשקל הראוי בעת ההחלטה הבלתי מבוססת לאשר את היתר הבנייה בועדת השניים בועדה המקומית”.

“[…] הקמת מבנה מתקן השרתים, הינה  פועל יוצא של מכרז שביצע המשיב 2 – החשב הכללי במשרד האוצר, מכרז נימבוס מאפריל 2021. ככל הידוע לעותר, מכרז הנימבוס מצוי כיום בהליך משפטי תלוי ועומד, במסגרת של הליך ערעור המתברר בבית-המשפט העליון,  והמתנהל בדלתיים סגורות; ובשל האמור אין לעותר ידיעה לגבי הסוגיה שבמחלוקת ביחס למכרז האמור המתבררת בהליך הערעור” [בהמשך נאמר: “הצעת התאגיד הבינלאומי אורקל נדחתה על ידי משרד האוצר, ואורקל הגישה עתירה מנהלית לבית-המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. לאחר שבית-המשפט המחוזי דחה את עתירת אורקל בראשית אוקטובר 2021, הגישה  אורקל בנובמבר 2021 ערעור לבית המשפט העליון.  ככל הידוע לעותר הערעור של אורקל, לגבי דחיית הצעתה במכרז הנימבוס, מצוי כיום כאמור בהליך משפטי תלוי ועומד בבית-המשפט העליון,  המתנהל בדלתיים סגורות, ובשל האמור אין לעותר ידיעה לגבי הסוגיה שבמחלוקת ביחס למכרז האמור”].

בהמשך העתירה נאמר בין השאר כי “[…] על הקמת המבנה נשוא העתירה נודע לעותר רק ביום 14.7.2021  לאחר שהתחילו להתבצע עבודות התשתית בקרקע. העותר, ותושבים אחרים, החלו בבירור לגבי התוכנית ולגבי ההשלכות של הצבתו של מתקן השרתים בצמוד לבתי המגורים. בין היתר ולשם כך הוזמנה חוות דעת של אלוף (בדימוס)  גיורא איילנד”.

עוד מציין העותר כי “ביום 24.1.2022 הייתה אמורה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת להתכנס לצורך דיון בהיבטים הביטחוניים של מתקני שרתים, בהתייחס למכרז הנימבוס; וכן בהתייחס למתקן השרתים בבני ציון (נשוא עתירה זו).  הדיון האמור נדחה בשל העובדה שמכרז הנימבוס מצוי כאמור בהליך משפטי תלוי ועומד. לעותר אין ידיעה לגבי המועד החלופי שבו תכונס ועדת החוץ והביטחון לדיון בנושא האמור“.

עו”ד עמי הולנדר, ב”כ העותר, פנה בשלוש הזדמנויות שונות בכתב אל ראש המל”ל ואל שירות הביטחון הכללי (שב”כ) בנושא זה. מהמל”ל לא השיבו על הפניות הללו ואילו “שירות הביטחון הכללי,  אשר כותב למכתב למל”ל כאמור,  השיב שנושא מתקן השרתים אינו מצוי באחריות השב”כ. פנייה אל משרד הביטחון נענתה כי הנושא אינו בטיפולם. [הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מופיעות כך בטקסט המקורי].

הערות עורך Read IT Now:

+ כאן בקישור זה ניתן למצוא את כל הידיעות שפירסמתי בעבר לגבי פרוייקט “נימבוס”.

+ כפי שניתן לראות בקישור זה, Read IT Now היה האתר הראשון בארץ שדיווח (בנפרד) על הגשת העתירות המינהליות של החברות מיקרוסופט ואורקל נגד הזוכות במכרז מטעם החשכ”ל/מינהל הרכש הממשלתי.

+ ב- 21 בינואר 2022 פירסמתי ידיעה לגבי הדיון המתוכנן (שלושה ימים לאחר מכן) בוועדת חו”ב בכנסת לגבי פרוייקט “נימבוס”; יומיים מאורח יותר פירסמתי את העדכון הבא: ” 23.1.2022 – עדכון: באתר הכנסת נרשם היום כי הישיבה המתוכננת של ועדת חו”ב בנושא פרוייקט מחשוב הענן הממשלתי ‘נימבוס’ מחר – בוטלה מסיבה כלשהי”.