“הדדיות בשימוש בתשתיות הפסיביות בשוק התקשורת הנייחת” – מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מרכז המחקר והמידע (ממ”מ) של הכנסת  פירסם ב- 4 בדצמבר מסמך חדש שהוגש לוועדת הכלכלה בכנסת לרגל הדיונים שלה על הפרק העוסק בתחום התקשורת לקראת אישור תקציב המדינה. המסמך, “הדדיות בשימוש בתשתיות הפסיביות בשוק התקשורת הנייחת – מסמך מעודכן”, נכתב ע”י הכלכלן איתמר מילרד  ואושר ע”י עמי צדיק מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי.

“מסמך זה נכתב לקראת דיוני ועדת הכלכלה בנושא פרק ח’, מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע”ז – 2016. המסמך עוסק בפרק ח’ סעיף 28(1) של הצעת החוק שעניינו הדדיות בשימוש בתשתיות הפסיביות בשוק התקשורת הנייחת  במסמך זה תיאור הצעת החוק, תיאור שוק התקשורת הנייחת וניתוח השפעת השינויים המוצעים”, נכתב בפתיחת המסמך. להלן כמה קטעים ממסמך המתפרסם כולו כאן.

המצב הקיים:

שוק התקשורת הנייחת מתבסס על תשתית של כבלים (אופטיים או מתכתיים)  המאפשרים העברת נתוני תקשורת (בזק) ממקום למקום. בשוק זה נמכרים מוצרים הדורשים פריסת תשתית פיסית משמעותית (בשונה מתקשורת סלולרית או לוויינית), כמו טלפוניה קווית וחיבור לרשת האינטרנט.

בשוק זה פועלות שתי חברות בעלות תשתית משמעותית, בזק והוט, המהוות דואופול בתחום התשתית, ומספר חברות ללא תשתית (סלקום, פרטנר וחברות קטנות נוספות).  כניסתן של החברות ללא תשתית לשוק התקשורת הנייחת התאפשרה בשל רפורמת השוק. רפורמה זו קבעה, בין השאר, כי חברות שאינן בעלות תשתית הסיטונאי בשנת 2014 יכולות לרכוש חלק מרוחב הפס של חברות בעלות תשתית (בזק והוט) ולמכור שירותי תקשורת (טלפוניה קווית ואינטרנט) לצרכנים. התשלום בעבור רוחב הפס נקבע על פי תעריפון של משרד התקשורת בעבור התשתית של חברת בזק בנובמבר 2014. עד עתה לא פורסם תעריפון דומה לשימוש בתשתיות של חברת הוט.

כמו כן, רפורמת השוק הסיטונאי קבעה כי חברות ללא תשתית (ביניהן סלקום ופרטנר)  יוכלו להשחיל כבלים מתכתיים (או סיבים אופטיים) משלהן בתשתית הפסיבית, כלומר התשתית הנייחת שאינה כוללת את הכבלים  או את הסיבים עצמם, אלא את הצינורות, הקופסאות והעמודים בהם עוברים הכבלים והסיבים האופטיים, של  חברות בזק והוט בעלות התשתית [ההדגשה – במקור].

בעבור שימוש בתשתית הפסיבית, החברות ללא התשתית ישלמו לבעל התשתית.  כך, התשתית הפסיבית שייכת למעשה לחברות התשתית והכבלים והסיבים האופטיים החדשים לחברות ללא תשתית. בשונה מקנייה של חלק מרוחב הפס, החברות ללא תשתית עדיין לא השחילו כבלי תקשורת בתשתית (למעט מספר חיבורים זניחים).

השימוש בתשתית של חברת בזק מתעכב בשל סוגיות שונות שעולות בין חברת בזק לבין החברות ללא התשתית, בעיות טכניות, משא ומתן ובעיות ביטחוניות, ומשרד התקשורת מנסה  לפתור קשיים אלה.

השימוש בתשתית של חברת הוט מתעכב בין השאר בשל עיכוב בקביעת התעריפים בעבור שימוש כזה. יש לציין כי חלק מהרפורמה בשוק הסיטונאי הוא מתן שימוש בשירות הטלפוניה של חברת בזק. חלק  זה של הרפורמה טרם יושם בפועל וממתין להחלטה של משרד התקשורת.

רפורמת השוק הסיטונאי: לאחר שהחברות לא הגיעו להסדרים, קבע משרד התקשורת בנובמבר 2014 מחירים לגבי שימוש בתשתית של חברת בזק, אשר נכנסו לתוקף בפברואר 2015 . לאחר קביעת המחירים, נכנסו החברות ללא תשתית לשוק והחלו להציע שירותי אינטרנט וטלפוניה מבוססת אינטרנט, בעיקר במסגרת חבילות על בסיס קניית רוחב פס מבזק.

יש לציין כי המחירים עבור שימוש בתשתית של חברת הוט עדיין לא נקבעו ובפועל החברות ללא תשתית אינן משתמשות בתשתית של חברת הוט.

בשונה מקניית חלק מרוחב הפס בעבור שירותי טלפוניה ותשתית אינטרנט, החברות ללא תשתית עדיין לא השחילו כבלי תקשורת בתשתית הקיימת.

יש לציין כי שירות הטלפוניה שאינו מבוסס אינטרנט, אשר היה אמור להיות מסופק החל ממאי 2015, לא ניתן והחברות המתחרות אינן מציעות אותו כיום.

בסוף שנת 2015 היו לחברת בזק כ- 2.2 מיליון לקוחות, כאשר לכ- 2.1 מיליון לקוחות מתוכם היה קו אינטרנט, ולכ- 244 אלף מתוכם היה קו אינטרנט בסיטונאות (כלומר, של חברות אחרות אשר משתמשות בתשתית של חברת בזק).

בסוף שנת 2015 היו לחברת הוט כמיליון לקוחות, כאשר כ- 692,000 מתוכם היה מנוי לגישה לאינטרנט, לכ- 616,000 מתוכם היה טלפון של חברת הוט, ולכ- 526,000 מהם (מכל הלקוחות) היה גם מנוי  לאינטרנט וגם לטלפון.

נתח השוק של חברת בזק בתחום הטלפוניה הקווית בקרב לקוחות פרטיים הוא 70% וכי נתח השוק שלה בקרב לקוחות עסקיים, גבוה עוד יותר ועומד על 77%.

למתן אפשרות להסדר הדדיות בין כל החברות יש יתרונות וחסרונות מבחינת הרחבת התשתית הקיימת:

יתרונות:

* מתיחת כבלים וסיבים אופטיים חדשים: שימוש בתשתית פסיבית קיימת מאפשרת למתוח סיבי תקשורת חדשים בעלות נמוכה יחסית לעומת עלות של מתיחת סיבי תקשורת תוך הקמת תשתית פסיבית חדשה. הצעת החוק מאפשרת לחברת הוט ולמיזם הסיבים להרחיב משמעותית את פריסת הכבלים שלהם באמצעות שימוש בתשתיות חברת בזק.

* חיסכון משקי: ישנו חיסכון משקי בהשחלת כבלים וסיבים בתשתית פסיבית קיימת, על פני הקמת תשתית חדשה בעלות גבוה.

* תמיכה בחיבור יישובי הפריפריה לתשתיות תקשורת מתקדמות: כיום חברת הוט אינה עומדת בדרישות לפריסה אוניברסלית. שימוש בתשתיות קיימות עשוי להקל על החברה לעמוד בדרישות הפריסה שלה. כלומר,  למשקי בית רבים יותר, בעיקר בפריפריה, תהיה גישה למתחרה נוסף. יש לציין כי חברת הוט בכל מקרה מחוייבת לעמוד בדרישות אלה, גם אם הצעת החוק לא תתקבל.

* הסרת חסם כניסה: האפשרות התכנונית, הסביבתית והכלכלית לבצע פרויקט פריסת סיבים, הכולל חפירות של תשתית פאסיבית, מורכבת מאוד. השחלת סיבים בתשתית קיימת של כל החברות עשויה לאפשר כניסה של מתחרים נוספים לשוק.

חסרונות:

* התמקדות באזורים רווחיים: החברות בשוק עשויות להעדיף להתמקד בערים וביישובים בהם כבר יש תשתית פסיבית רחבה שניתן להתחבר אליה, ולהימנע מלהשקיע במקומות בהם אין כלל תשתית. עם זאת, יש לציין כי חובות הפריסה האוניברסלית מחייבות את חברות בזק והוט, ברגע שיחלו בפריסת תשתיות תקשורת מתקדמות בנקודה מסוימת, הן יחויבו לפרוס אותן בכל חלקי הארץ.

* הקמת תשתית חדשה: כיום, בשכונות חדשות וביישובים חדשים חלק מההצדקה הכלכלית של חברה לפתח מערכת תשתית מתקדמת ורחבה הוא הבלעדיות על התשתית. מכיוון שלאחר הקמת התשתית, החברה מחויבת לאפשר נגישות למתחרותיה הרי השקעות אלו אינן בהכרח משתלמות.

* יתירות: שימוש בתשתית פאסיבית של ספק יחיד עשוי למנוע הקמת תשתיות של כמה ספקים אשר תאפשר יתירות גבוהה למערכה, קרי חלופה במקרה של כשל בתשתית.

האפשרות של חברת הוט להשתמש בתשתית הקיימת של חברת בזק, עשויה לצמצם חלק מעבודות ההקמה, שהיו נדרשות במקרה שלא ניתן היה להשתמש בתשתית הפסיבית. לעומת זאת, שימוש בתשתית קיימת עשוי להביא למספר גבוה יותר של ניתוקים, אם בשל עבודת הבנייה על גבי תשתית קיימת ואם בשל העומס על התשתית הקיימת.

יש לציין כי מרכז השלטון המקומי בישראל תומך בהאחדת תשתיות של חברות התשתית. לעמדתם יש לאפשר לכל החברות להשתמש בתשתית זו של זו. עוד גורס מרכז השלטון המקומי כי האינטרס הציבורי בנושא האחדת התשתיות הוא מובהק, שכן מדובר בפתרון נכון ויעיל המאפשר שימוש במשאבים קיימים על פני ביצוע חפירות הגורמות מטרד משמעותי לציבור הרחב”.