“האומדן לפוטנציאל הכלכלי של הבריאות הדיגיטלית בישראל מוערך ב- 12 מיליארד שקל בשנה, ככל שנשכיל למצות אותו”

צחי ברוורמן מזכיר הממשלה הפיץ בין חברי הממשלה ‘הצעה שלא בישיבה’ של ראש הממשלה ושר הבריאות בנימין נתניהו בדבר “פטור חד פעמי ממכרז לראש מינהלת ‘פסיפס’ [המיזם הלאומי לרפואה מותאמת אישית] במשרד הבריאות”.

ההצעה הופצה ב- 29.5.2019 בהתאם לסעיף 19(ב) בתקנון לעבודת הממשלה והיא תקבל תוקף של החלטת ממשלה בתוך שבוע בהתאם להוראות סעיף זה.

“המינוי למישרה יהיה על בסיס תוצאות תהליך בחירה שכלל פירסום קול קורא באתרים של הארגונים השותפים ל’פסיפס’, ובחירת המועמד על-ידי וועדה בינמשרדית בהרכב מנכ”ל משרד הבריאות, יו”ר רשות החדשנות, יו”ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, ראש מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשיוויון חברתי, סגנית ראש אגף תקציבים באוצר ורע”ן אקדמיה במקרפ”ר – נציג משרד הביטחון.

“המועמד שנבחר בהליך האמור יתמנה לתקופה שלא תעלה על שנתיים, במהלכה יוקם ארגון חוץ-ממשלתי להפעלה של המיזם, אשר יפעל, ככל הנראה, במסגרת מיזם משותף להקמה של חברה לתועלת הציבור או עמותה”.

בין היתר נאמר בדברי ההסבר להצעת ההחלטה כי “[…] ישראל נהנית מיתרונות משמעותיים ביחס לעולם, הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בתיק קליני ממוחשב בקופות החולים המכיל את העבר הרפואי של תושבי ישראל לתקופה של יותר מעשרים שנה, מידע עומק עשיר בבתי-החולים, עושר גנטי של התושבים, יכולות ביו-אינפורמטיות וקהילה חזקה של חברות הזנק. אולם יתרונות אלו הם זמניים וניתן להעריך שאם ישראל לא תנצל יתרונות אלה בהקדם, הם יאבדו”.

“[…] ‘פסיפס’ הוא מיזם התנדבותי שחזונו הוא כי ‘ישראל תוביל את מהפיכת הרפואה המותאמת אישית למען בריאותם ורווחתם של הדורות הבאים, ותייצר תשתית מדעית חדשנים ומובילה לקידום המדע והמו”פ בתעשייה ובאקדמיה בתחום האמור, אשר תוביל לצמיחה כלכלית’.”

“פסיפס נועד להקים תשתית מידע לאומית (Big Data) למחקר, המבוססת על קהילה של עשרות ואולי אף מאות אלפי מתנדבים אשר יחתמו על הסכמתם לתרום דגימות ביולוגיות ולהנגיש מידע קליני, אדמיניסטרטיבי ואחר, לשימוש חוקרים ממערכת הבריאות, מהתעשייה ומהאקדמיה, לפיתוח פיתרונות בתחום הרפואה המותאמת אישית, הן לצורכי התמודדות על אתגרי מערכת הבריאות בשנים הקרובות וכן כאמצעי לצמיחה כלכלית בדומה לשוק הסייבר בישראל”.

“[…] מדינת ישראל עומדת בפני חלון הזדמנויות צר מאוד להקמתו של המיזם כאשר כל עיכוב מטיל צל כבד על היכולת להרים את האופרציה הנדרשת ולהצליח לנצל את הפוטנציאל העולמי של ישראל. ראשית, בארץ הולכות ומתפתחות יוזמות פרטיות, אשר לא צפויות למצות את יתרון הגודל הטמון בשילוב יכולות ומשאבים של גופים רבים בישראל ולא פחות חשוב מכך Data של הציבור, תחת קורת גג לאומית בעלת ראייה רחבה, הנהנית מאמצעי הגנה ראויים. בנוסף, היוזמות הפרטיות פוגעות בהיתכנות של הקמת גוף מרכזי. בעולם קורמים עור וגידים מיזמים לאומיים המתחרים בשוק הרפואה המותאמת אישית, מתחרים על החוקרים ועל התעשייה, ובמידה וישראל לא תצטרף בהקדם למדינות המובילות בתחום זה, ישראל תיוותר מאחור על אף יתרונותיה היחסיים”.

לאחר שאושרה החלטת ממשלה בנושא נחתם גם הסכם למימון וניהול המיזם בידי כל השותפים שהוזכרו לעיל בהיקף של 239 מיליון ₪ לחמש שנים.

הערת עורך Read IT Now: ידיעות קודמות שפורסמו באתר ובהן אזכורים על פרוייקט פסיפס: כאן, ו- כאן.