דיון של הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה בנושא “קשיים בקליטת סלולר בפריפריה”; במהלך הדיון ביקש יו”ר הוועדה מנציג משהת”ק להתקשר אליו והוכיח שאפילו במשכן הכנסת יש בעיות קליטה

הוועדה המיוחדת בכנסת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה קיימה (14.3.2023) דיון בנושא “קשיים בקליטת סלולר בפריפריה”.

בהודעה שפירסמה הוועדה לאחר הדיון נאמר כי בראשית הדיון אמר יו”ר הוועדה ח”כ אברהם בצלאל כי “במקומות רבים יש קשיים בקליטה הסלולרית, אני אישית נתקל בזה לא מעט בכבישים בהם אני נוסע ברחבי הארץ ולפעמים זה עניין של הצלת חיים. לפעמים יש קליטה של חברה מסוימת ושל אחרות לא וזה כובל את האנשים לחברה אחת ופוגע בתחרות. אני מתבייש שאנו נמצאים בשנת 2023 וכמעט אין עיר שאין בה בעיית קליטה כזו או אחרת”.

רוני חורי מנהל תחום פיקוח טכנולוגי, משרד התקשורת אמר בדיון כי “מדינת ישראל אימצה עשירית מהתקן הנהוג באירופה לכמות האנטנות. אנשים שם לא מתים ונהנים מפריסה סלולרית. בישראל הרבה מתלוננים שאין קליטה אבל אנחנו מחכים לאישורים מרשויות רבות, לפעמים שנים, כדי להקים אנטנות לשיפור הקליטה. בכל המדינה מקימים שכונות חדשות ולא דואגים לתשתית ומיקום לאנטנות”.

במהלך הדיון שיתף ח”כ בצלאל את חורי בכך שהוא עצמו חווה בעיות קליטה במשכן הכנסת ואף ביקש ממנו לנסות להתקשר לטלפון הנייד שלו. כשחורי נענה לבקשה התברר כי אכן, הטלפון של ח”כ בצלאל אינו זמין והשיחה הועברה לשירות הודעות.

ח”כ יוסף עטאונה אמר כי “בפריפריה ובמיוחד בחברה הערבית הבדואית בנגב ישנה בעיה משמעותית בקליטת הסלולר של כל החברות. אנשים מוצאים עצמם עוברים מספק לספק כדי לשדרג את השירות או למצוא מענה כל חברה שאתה פונה אליה טוענת שהיא נמצאת בכל מקום אבל במציאות לא קיים מענה. על משרד התקשורת לתת את הדעת בנושא ולספק מענה לבעייה”.

מ”מ ראש עיריית אלעד יהודה אבוטבול אמר בדיון בוועדה כי “בחלקים גדולים בעיר אלעד, שמוגדרת פריפריה חברתית במרכז הארץ, אין קליטה. יש צורך באישור מהראשות להקמת אנטנה סלולרית בשטח של רשות מקומית, אבל אף ראש רשות לא רוצה לתת אישור כזה כי יש הרבה חשש של תושבים מהצבת אנטנות. מצד שני אומרים שככל שיש יותר אנטנות יש פחות קרינה. צריך להבהיר את הנושא ולבצע הסברה, כדי שיהיה אפשר להגדיל את הפריסה בצורה בטוחה ושתביא לפריסה טובה יותר של קליטה סלולרית”.

בעקבות דבריו של ישראל רמתי חבר מועצת העיר בית שמש [“יש בעייה עם חוסר הבנה וידע בציבור מבחינת נזקים של אנטנות סלולריות. נכנסתי לגוגל וחיפשתי חומר כדי להנגיש אותו לציבור ולא מצאתי. כשרוצים להגיע לציבור רחב צריך פרסום רוחבי, להשקיע בזה תקציבים”], השיב רוני חורי כי “יש פרסומים של המשרד להגנת הסביבה ושל משרד התקשורת ובנוסף מתקיימים כנסי הסברה מקומיים, אני אישית השתתפתי בלא מעט כאלה שהתקיימו בשעות הערב לתושבי שכונות ברחבי הארץ”.

במהלך הדיון אמר גיא יום טוב, פורום החברות הסלולריות כי “אנו מודעים למקומות בהם ישנה בעיה של קליטה ומעוניינים בהגדלת הפריסה. ברגע שמשתפים איתנו פעולה אנו עושים את זה. רק לאחרונה הוקמו אנטנות ב- 6 אתרים בפריפריה בהם אשלים, ציפורי, ביתר עילית ועוד. ישנם מקומות נוספים שהם לקראת הקמה ויש שיח עם הרשויות כגון תל שבע, חורה, רהט, אבל יש מקומות שבהם אנו לא מצליחים – אנו מקיימים פגישות ושיחות וזה לא מתקדם. יש לנו אתרים שבהם נשרפו אנטנות כבר 3 פעמים. כל הקמה של אתר מחדש עומדת על עלות של כמיליון ש”ח, כלומר רק שני האתרים הללו זו עלות של 6 מיליון ש”ח. בנוסף ישנם עשרות מקרים בשנה של גניבות סולר, בטריות, כבלים, אנו מנסים להשיג סיוע של המשרד לביטחון לאומי ולא מצליחים”.

בסיכום הדיון אמר יו”ר הוועדה כי הוועדה תקיים דיון המשך, וביקש לקבל בו עדכון על התקדמות התהליכים להקמת אנטנות במוקדים שהוזכרו בדיון, בהם כביש 443, 16, 90 ועוד. בנוסף, ביקש לקבל בישיבת ההמשך מידע אודות ההסברה שנעשית היום לציבור בנושא פריסת אנטנות סלולריות ואמר “אם צריך נביא בחקיקה ווידוא שכל רחוב או בניין יהיה עם קליטה סלולרית מיטבית לפני קבלת טופס 4. אם לא נתקדם נמצא עצמנו עוד 5 שנים באותו המצב”.

= = = = = = = = = = =

לרגל הדיון פירסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ”מ) מסמך עדכון בנושא תשתית תקשורת סלולרית בישראל [כתיבה: אלירן זרד | אישור: יובל וורגן].

“מסמך עדכון זה נכתב לבקשת הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה, והוא נועד להציג תמונת מצב תמציתית על תשתיות התקשורת הסלולרית בישראל.

“בשל לוח הזמנים הקצר שנקבע לכתיבת מסמך זה הוא כאמור לא כולל בקשות מידע למשרדי הממשלה ולכן אין בידינו מידע על הנתונים שיש בידי המשרד כיום בנוגע לכיסוי שמספקות רשתות התקשורת הסלולרית, אף שהמשרד פעל לקדם נושא זה”.

“מסמך קודם שנכתב בשנת 2018 הראה מגמת צמצום של מספר האנטנות הסלולריות לאורך השנים, משיא של כמעט 10,000 בשנת 2014 לקצת פחות מ- 8,000 בשנת 2018.

“מגמה זו נבעה בעיקר מתהליך של שיתוף תשתיות בין רשתות הסלולר, שנעשה בעידוד משרד התקשורת.

“על פי הנתונים העדכניים, מספר האנטנות כיום כמעט ולא השתנה מאז שנת 2018 לכ- 7,900 אנטנות.

“כיום רואה המשרד צורך בקידום הקמה של אנטנות חדשות על מנת לענות על הביקוש הגובר בהתמדה בתקשורת וצריכת מידע ברשת הסלולרית.

“על-פי הנתונים העדכניים, קיימות כיום בישראל שלוש תשתיות רשת סלולרית, פלאפון, סלקום ו- PHI (תשתית משותפת לחברות הוט ופרטנר), כאשר לכל אחת מהן כשליש מכמות האנטנות בארץ. כמעט כל האנטנות תואמות דור 3 וברובן המוחלט תואמות דור רביעי (93%) אך רק מיעוטן תואם דור חמישי (18%).

“כיסוי סלולרי – במסגרת המסמך משנת 2018 ציין משרד התקשורת כי אין בידיו נתונים עצמאיים לגבי רמת הכיסוי הסלולרי שמספקות החברות, מלבד הנתונים שעליהם מדווחות החברות עצמן, שלטענתו עמדו בתנאים שהוגדרו להן ברישיונן. גם כיום, כפי הנראה, לא נעשתה בדיקה רשמית ובלתי תלויה של רמת הכיסוי של רשת התקשורת הסלולרית ברמה ארצית.

“על-פי נתונים שמפרסם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
(Organisation for Economic Co-operation and Development, OECD), בישראל רמת הכיסוי של הרשת הסלולרית בדור 4 מגיעה לכ- 97% אך לא ברור מה מקור נתון זה. ממוצע המדינות ה- OECD במדד זה הוא 98.2% כיסוי.

“בשנים האחרונות פועל משרד התקשורת במטרה לקדם פריסה של אנטנות ולהרחיב את הרשת הסלולרית, בדגש על דור חמישי.

“בין המהלכים שקודמו כחלק ממאמץ זה:

+ תיקונים בחקיקה ובאסדרה בנושאי תכנון ובנייה, במטרה להקל על הקמת אנטנות;

+ הגדלת דרישות הכיסוי שלהן נדרשות חברות הסלולר ל- 99% מהאוכלוסייה ו- 95%  משטח המדינה;

+ יצירת תקן חדש, אחיד ומפורט של דיווח, שיאפשר יצירת מפות GIS שישקפו באופן מדויק את הכיסוי הסלולרי;

+ נכנסה לפעילות מערכת חדשה של מדידה עצמאית של המשרד, Drive Test, הבוחנת את הכיסוי הסלולרי באזורים שונים. על בסיס בדיקות אלה נשלחו דו”חות פיקוח לחברות;

+ בפברואר 2023 התקבלה החלטת ממשלה במסגרתה הוחלט על הקמת צוות בין-משרדי שמטרתו לבחון את הצעדים הנדרשים על מנת לקדם פרישה של רשתות תקשורת סלולרית, בדגש על טכנולוגיית דור 5.