בתוך פחות מחודש: העליון מבטל תוצאות של שני מכרזים (חח”י ומשרד העבודה)

“בצד זאת, במבט הצופה פני עתיד, לא מיותר להדגיש כי המקרה דנן שב ומדגים את החשיבות היתרה הנודעת לניסוח בהיר ומוקפד של מכרזים. בית-משפט זה חזר וציין לא אחת כי “שומה על עורך המכרז לנסח את תנאיו כך שיהיו ‘בהירים כשמש’, ולא תידרש כל ‘פרשנות יצירתית’ מצד המציע הפוטנציאלי על מנת שיוכל להבין את תנאי המכרז לאשורם ולפעול בהתאם”.

“הדברים חשובים, הן מהיבט האינטרס הציבורי שהמכרז נועד לשרת והן מהיבט השוויון וההגינות כלפי המשתתפים במכרז. ניתן לצפות כי עורכי המכרזים יעשו כל שלאל ידם כדי לבחון את אופן ניסוחם של המכרזים מבעוד מועד.

“אולם, במישור המעשי, במקרה דנן אין לומר שהקשיים שהתעוררו בכל הנוגע לדרך ניסוחו של המכרז ולאופן הגשת המסמכים בו עלו כדי פגמים מהותיים שהיה בהם להצדיק את פסילת הצעתה של המערערת. ממילא אף לא הייתה הצדקה להתערבות בשיקול דעתה של ועדת המכרזים”.

כך כתבה כבוד השופטת דפנה ברק-ארז בהצטרפה לדעתו של שופט אחר שכתב את פסק הדין [עע”מ  7514/21] ושפורסם ב- 14.3.2022.

בית-המשט העליון, בשתי החלטות נפרדות בתקופה של פחות מחודש ימים, החליט לבטל החלטות של וועדת מכרזים והורה על דיון מחודש בהליכי המכרזים:

+ עע”מ 6149/21, נכונית בע”מ נ. חברת החשמל לישראל בע”מ.

+ עע”מ  7514/21, שמאור מוקד הבטחון הישראלי בע”מ נגד משרד הרווחה והשירותים החברתיים ונגד ג’י וואן טכנולוגיות מיגון. בפסק הדין הזה כתב בין היתר כבוד השופט עפר גרוסקופף:

“נפתח, איפוא, במושכלות יסודות של דיני המכרזים. כידוע, הליכי המכרז המתבצעים על ידי הרשות המנהלית המוסמכת כפופים לביקורת שיפוטית. כך לעניין עמידת מציעים בתנאי הסף שנקבעו במכרז, וכך לעניין החלטת ועדת המכרזים בדבר בחירת הזוכה. יחד עם זאת, נוכח חזקת התקינות המנהלית ויישומה בדיני המכרזים, כלל הוא כי התערבות בית-המשפט בהליכי המכרז תיעשה בזהירות המתחייבת.

“נקודת המוצא בעניין זה היא כי בית-המשפט אינו משמש כמעין “ועדת מכרזים עליונה” ואינו מחליף את שיקול דעתה המקצועי של ועדת המכרזים בשיקול דעתו שלו, כאשר רק סטייה מהותית מעקרונות יסוד של דיני המכרזים כפי שנקבעו בחקיקה ובפסיקה תצדיק התערבות שיפוטית. לאמור, בית-המשפט נדרש לבחון האם החלטתה של ועדת המכרזים התקבלה כדין, בסמכות ומשיקולים ענייניים, והאם מצויה היא במתחם הסבירות.

“[…] עוד יוזכר כי ועדת המכרזים, ככל רשות מנהלית, כפופה לכללי המשפט המנהלי. עליה להפעיל את שיקול דעתה בתום לב ובהגינות, וכן לפעול ביושר, בשוויון, ללא משוא פנים או שרירות, תוך ששקלה את מלוא השיקולים הרלוונטיים לעניין ואיזנה בין האינטרסים השונים. בתוך כך, על ועדת המכרזים לקבל את החלטותיה על בסיס תשתית ראייתית נאותה, מהימנה ומבוררת, בהתאם לאמות המידה הראייתיות הנוהגות במשפט המנהלי, ובכלל זה כלל הראייה המנהלית”.

“[…] סוף דבר: אם תישמע דעתי, אציע לחברותיי לקבל את הערעור, כך שפסק דינו של בית-המשפט קמא יבוטל והחלטת ועדת המכרזים המורה על הכרזת המערערת כזוכה תיוותר על כנה. עוד אציע כי ההוצאות שהושתו בפסק הדין של בית-המשפט קמא יבוטלו, ותחת זאת המשיבה תישא בהוצאות המערערת והמשרד בסכום של 15,000 ש”ח עבור כל אחד (סך הכול 30,000 ש”ח).”