“בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת תופעה בשירות המדינה, בה עובד מקליט עובד אחר כאשר הוא צד לשיחה”

“בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת תופעה בשירות המדינה, בה עובד מקליט עובד אחר כאשר הוא צד לשיחה. תופעה זו יוצרת מצב בו עובדים לא יכולים לדבר באופן חופשי ופתוח במקום העבודה ובתוך כך גורמת לחוסר אמון בין העובדים, פוגעת במרקם יחסי העבודה ועלולה אף לפגום במערך התקין של שירות המדינה”.

כך אומר פרופ’ דניאל הרשקוביץ נציב שירות המדינה (נש”מ) בהודעה מס’ פב/4, “איסור הקלטה בשירות המדינה”.

עוד אומר הנציב בהודעתו כי “איסור הקלטה בין עובדי מדינה נדון זה מכבר בהליכים שונים בפני בתי-המשפט, אשר קבעו כי הקלטה בסתר של עובד מדינה היא פסולה, לא ראויה ועולה לכדי התנהגות שאינה הולמת את עובד המדינה.

“לאור זאת, התעורר הצורך להגדיר בתקשי”ר את גבולות האיסור על עובד מדינה להקליט את עמיתו לעבודה, ולהבהיר כי הקלטה שבוצעה שלא בהתאם להוראות התקשי”ר עשויה להוות עבירת משמעת.

“הוראה זו נועדה לאזן בין שני אינטרסים חשובים: מחד, לאפשר שיח חופשי ופתוח בין עובדים מבלי שיידרשו לברור את דבריהם שמא ישמשו כראיה נגדם בהליך כזה או אחר ומאידך, לאפשר ביצוע הקלטות לצורך תיעוד דיונים רשמיים או לצורך הגשת תלונה או חשיפת עבירות.

“מובהר, כי אין באמור בתיקון זה כדי לגרוע מהאפשרות הקיימת ממילא להגבלת הכנסת מכשירי הקלטה או טלפונים ניידים לחללים סגורים שאינם ברשות הרבים”.

להודעת הנציב צורף המידע הרלבנטי מתוך “פרק 43 – המשך פרק 42 – איסורים וחובות המוטלים על העובדים” העוסק באיסור ההקלטות. בין השאר נאמר כי “[…] עובד מדינה לא יקליט עובד מדינה אחר, בין אם נתקיימו ביניהם יחסי כפיפות ובין אם לאו, אלא בהסכמת העובד המוקלט לכך, או בהתקיים אחת הנסיבות המנויות בפרק משנה זה.

“האיסור הקבוע לא יחול אם לעובד המקליט היה בסיס סביר להניח כי ההקלטה מוצדקת משום שמתקיימת לפחות אחת מהנסיבות הרלוונטיות להלן: לצורך חשיפת התנהגות פוגענית ביחסי עבודה, או לצורך הגשת תלונה; לצורך חשיפת עבירות או פגיעה בטוהר המידות”.