המחוזי י”ם דחה בקשת עיתונאים לפרסום קטעי הוידיאו והאודיו המוקרנים/מושמעים בתיק נגד בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ’ וארנון מוזס

“בסיכומו של דבר, גובר האינטרס של ניהול משפט תקין והגנה על זכויות הנאשמים על-פני עיקרון פומביות הדיון”. כך נאמר בהחלטה של בית-המשפט המחוזי שניתנה ביום הזיכרון (14.4.2021) בהיעדר הצדדים. יצויין כי הבקשות הוגשו לפני תחילת שמיעת הראיות בתיק זה.

מותב בית-המשפט המחוזי בירושלים (הדן בתיק נגד בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ’ וארנון מוזס) דחה שתי בקשות של גיא פלג וחדשות 12 [חב’ החדשות הישראלית] להיתר פרסום של קטעי הוידיאו והאודיו שיוקרנו או יושמעו בדיוני ההוכחות + להורות לפרקליטות להעביר לעיתונאים מידי יום את העתקי קטעי הוידיאו והאודיו שהוקרנו או הושמעו באותו יום במסגרת דיוני ההוכחות.

בהחלטתם כותבים כבוד השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם בין היתר: “המבקשים, בטיעוניהם כפי שעלו בבקשה ובתגובה לטיעוני המשיבים, מבססים טענתם על ‘עיקרון פומביות הדיון’. לטענתם, ‘המשפט נושא התיק שבנדון הוא אחד המשפטים בעלי העניין הציבורי הרב ביותר מאז קום המדינה…’ ובשל כך הוא אף בעל אופי תקדימי […] בבקשה מתייחסים המבקשים לעניין הציבורי במשפט, ולמגבלות כניסת קהל לאולם הדיונים. לטענתם, ‘מתן היתר הפרסום המבוקש יאפשר למבקשים, ככלי תקשורת ועיתונאים, להוות מעין ‘מגבר-שמע’ ו/מגבר-ראייה’ לציבור הרחב”.

פרקליטיו של ראש הממשלה טענו בתגובה בין היתר כי “[…] הבקשה ‘היא למעשה בקשה מפורשת לקיים מעין משפט מקביל לזה המתקיים בבית-המשפט הנכבד – גם בזירה התקשורתית. זאת אין להתיר’; כי שידור הקטעים עלול להשפיע בצורה פסולה על הציבור ועל עדים שטרם העידו במשפט; וקיים חשש שהקטעים שיוצגו ‘ייצרו תמונת מצב החוטאת למציאות המוצגת בדיונים’ בהיותה ‘מקוטעת, סלקטיבית, חלקית ומטעה’. נטען  כי שידור כאמור ‘משמעו זיהום דרמטי של ההליך המשפטי’ […] ‘התרת פרסום התיעוד החזותי של נחקרים תוביל ל’אפקט מצנן’ ביחס לנחקרים עתידיים, שיימנעו משיתוף פעולה עם הליכי החקירה עקב החשיפה האפשרית שלהם בתקשורת”.

בהכרעתם אומרים השופטים בין השאר כי “לאחר עיון בטיעוני ב”כ הצדדים, מקובלת עלינו עמדת ב”כ הנאשמים כי יש לדחות את הבקשה”.

“[…] לא למותר להדגיש כי ההליך מצוי בראשיתו וצפויים להעיד בו עדים רבים. החשש האמור מתחדד נוכח אופיו של תיעוד חזותי או קולי, שיש בו ‘תוספת צבע’.

עוד אומרים השופטים כי “לשיקולים אלה מצטרפים שיקולים נוספים הנוגעים לכבודם ופרטיותם של עדים וחשודים”.

“[…] בהתחשב בכך שאין מניעה לפרסם תמליל של הדברים המושמעים באולם בי-המשפט, קשה לראות באיסור לפרסם קטעים מוקלטים משום פגיעה משמעותית בעיקרון פומביות הדיון”.

“אשר על כן – שתי הבקשות נדחות”.