“בכוונת הרשות להגנת הפרטיות להוסיף ולעמוד על המשמר בכל הנוגע לשימוש המפלגות במידע אישי על בוחרים במסגרת הבחירות לכנסת, ובכלל זה שימוש ביישומונים ועיבוד מידע שמקורו בפנקס הבוחרים”

ב- 30 באוקטובר 2022 דחה יו”ר וועדת הבחירות המרכזית כבוד השופט יצחק עמית עתירה [תב”כ 38/25] שהגיש עו”ד שחר בן מאיר נגד בנימין נתניהו, הליכוד תנועה לאומית ליברלית, אלקטור תוכנה בע”מ, המפקח על הבחירות במשרד הפנים, הרשות להגנת הפרטיות (במשרד המשפטים) והיועצת המשפטית לממשלה [הערת העורך: ריכוז ידיעות המתייחסות לאלקטור ואשר התפרסמו באתר זה ניתן למצוא כאן].

בהחלטה נאמר בין היתר כי “בעתירה שלפניי מבקש העותר כי אוציא תחת ידי צו המורה למשיבים 1–3, בין היתר, למחוק ולהשמיד כל מידע שהוא מידע מקורי של פנקס הבוחרים או עיבוד שלו, שבו עושים משיבים אלו שימוש במסגרת מערכת הבחירות, ולהימנע משימוש במידע מהסוג האמור”.

“[…] לטענת העותר, המשיבה 2 [הליכוד] עושה שימוש, בניגוד לדין, ביישומונים של המשיבה 3 [אלקטור] במסגרת מערכת הבחירות. נסביר לקורא כי תוכנת “אלקטור” היא תוכנה לניהול יום הבחירות, שכוללת אפליקציה (יישומון) שפעילי המפלגה יכולים להוריד, לסמן בה ביום הבחירות את המצביעים שכבר הגיעו להצביע, ומכך להסיק מי טרם הגיע להצביע. בדרך זו המפלגה מנתחת את המידע, ככל הנראה בצירוף מידע נוסף המצוי בידיה, וממריצה את הבוחרים הפוטנציאליים של המפלגה להגיע לקלפי”.

“לטענת העותר, במערכות הבחירות הקודמות משקיפים מטעם הליכוד בקלפיות ברחבי הארץ עשו שימוש באפליקציה שכללה את מידע הפנקס (או גישה אליו), והזינו באמצעותה את פרטיהם של אזרחים שהגיעו לקלפיות. פעולה זו אפשרה לליכוד ליצור מאגר מידע של מי שהיה רשום בפנקס הבוחרים אך לא הגיע להצביע.

“לדברי העותר, במערכת הבחירות הנוכחית הליכוד עושה שימוש במאגר המידע המדובר כחלק מ”מבצע מדלת לדלת”, שבו הליכוד פועלת כדי להגיע אל אנשים שלפי רישומיה לא טרחו לצאת להצביע בבחירות הקודמות. כאמור, לטענת העותר מדובר במידע מן הפנקס ומידע שעוּבּד על בסיסו כבר במערכות בחירות קודמות, ולכן מדובר בשימוש המנוגד לדין, שכן היה על הליכוד ואלקטור להשמיד את המידע בסמוך לאחר מערכות הבחירות הקודמות, כנדרש על פי כתב ההתחייבות. כתימוכין לטענתו העובדתית באשר להתנהלות הליכוד צירף העותר, בין היתר, התבטאויות של גורמים הקשורים לליכוד בנושא זה. לדבריו, יש בראיות אלה כדי להעביר את הנטל לכתפי המשיבים 1–3 להוכיח העדר שימוש במידע האמור”.

” המשיבים 1–2 טוענים כי דין העתירה להידחות, הן על הסף הן לגופה. ראשית, במישור העובדתי, המשיבים מכחישים את טענת העותר ומבהירים כי הליכוד ביערה את פנקס הבוחרים שקיבלה במערכת הבחירות הקודמת ואת כל עיבודיו, ואינה מחזיקה ברשימה של בעלי הזכות לבחור שלא הצביעו אז”.

“[…] אלקטור, שהגישה תגובה קצרה באמצעות המנכ”ל שלה, טוענת כי היא חברת תוכנה שמספקת פלטפורמה לניהול ותו לא. לדבריה, העתירה נגדה משולה לעתירה נגד מערכת Word או Excel של חברת מיקרוסופט בטענה שנכתב בהן משהו בלתי חוקי. אלקטור מוסיפה כי היא מבערת את כל המידע בצורה שאינה ניתנת לשחזור (אף לא בידיה) בסוף כל מערכת בחירות, ומגישה את המערכת ללקוח הקצה (במקרה דנן – לליכוד) כשהיא “עירומה וריקה מתוכן”. עוד התייחסה אלקטור בתגובתה לאמצעי ההגנה והאבטחה שלה”.

השופט קבע כי “דין העתירה להידחות, הן מטעמים של עילות סף, הן בהעדר עילה לגופם של דברים, מאחר שלא הונחה תשתית לביסוס הנטען בעתירה” ופירט נימוקיו להחלטה. בין היתר צויין בנימוקים כי “אם נקבל את טענת המשיבים כי המפלגות כולן מבססות את ניהול יום הבחירות שלהן על אפליקציות כגון אלקטור, הרי שקבלת העתירה במתכונתה הנוכחית, כאשר אנו נמצאים יומיים לפני יום הבחירות, עלולה להעמיד את ניהול יום הבחירות של המפלגות כולן בחסר. דומה ששילוב של טענת השיהוי ואי צירוף המשיבים הרלוונטיים מאיין את היכולת לברר את העתירה כנדרש”.

“[…] אף אני אצעד בדרכם של קודמיי ואותיר הכרעה זו לעתיד לבוא. עם זאת, אזכיר את הערתו של השופט הנדל בסוף החלטתו בתב”כ 23/14 ,שם ציין כי בכוונתו לשקול הקמת ‘ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס של בית-המשפט העליון, שתבחן לעומק נושאים בדיני הבחירות המקיימים ממשק עם דיני הגנת הפרטיות על כל ענפיה, לרבות חשאיות הבחירות, תוך התייחסות גם לפיתוחים הטכנולוגיים שהפכו דומיננטיים במערכות הבחירות בשנים האחרונות’. ככל שידיעתי מגעת, ועדה שכזו לא הוקמה, וייתכן כי הגיעה השעה לכך.

“לבסוף, אין ליו”ר ועדת הבחירות המרכזית אלא מה שלפניו, אך אני נכון להניח כי לא כל הנסתרות נגלו והובאו לפניי. כשלעצמי, איני מוציא מכלל אפשרות כי על אף החקיקה ולמרות פעולות ההסברה והאכיפה של הרשות להגנת הפרטיות, יש רשימות המוסיפות על פנקס הבוחרים רבדים-רבדים של מידע נוסף על בעלי זכות הבחירה, החל ממספרי הטלפון שלהם, דרך כתובות הדואר האלקטרוני, כלה בקשרי משפחה ואף מידע על נטייתם הפוליטית, ועוד. אף איני מוציא מכלל אפשרות כי דברים שהתרחשו במדינות הים הגיעו או יגיעו גם אלינו, כמו בקשה מהאנשים המתקינים את האפליקציה למסור לא רק פרטים מלאים שלהם (כמו כתובת, מספר טלפון וכתובת מייל), אלא גם לתת גישה לאנשי הקשר של בעל המכשיר, מה שמאפשר כמובן לאסוף כמויות אדירות של מידע על צדדים שלישיים ללא הסכמתם. לכן, וכדי להסיר ספקות, אחזור ואזכיר את המובן מאליו: השימוש במידע מן הפנקס מוגבל למטרות שלשמן נמסר הפנקס, והוא כפוף להתחייבויות שנטלו על עצמן המפלגות, הן לגבי אופן השימוש, הן לגבי ביעור החומרים בסמוך לאחר הבחירות ובהתאם לדין. על הרשימות השונות גם לנקוט את האמצעים הנדרשים כדי למנוע דליפת מידע מפנקס הבוחרים. כפי שהוזכר עוד, שימוש במידע פנקס שלא כדין הוא עבירה פלילית שבצידה עונש מאסר או קנס. טוב תעשינה המפלגות השונות אם תיתנה דעתן על הדברים”.

= = = = = = = = = = = = =

לצד ההחלטה פורסם גם מכתבו של גלעד סממה ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים בתגובה לשופט עמית תחת הכותרת: שימוש המפלגות באפליקציות המרכזות נתוני בוחרים בתקופת הבחירות.

במכתב כותב סממה בין היתר כי “בפתח הדברים אציין כי הרשות מייחסת חשיבות רבה לסוגיית השימוש של מפלגות ביישומונים שנועדו לאסוף מידע אישי רגיש על תמיכתו של אדם במפלגה כזו או אחרת, בפרט כשמידע זה מוצלב ומטויב מול המידע שבפנקס הבוחרים, אשר מועבר למפלגות מכוח סעיף 39 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ”ט – 1969, מידי מערכת בחירות.

“בראייתה של הרשות, איסוף מידע זה – בפרט אם הוא נעשה ללא הסכמת נושא המידע – טומן בחובו פוטנציאל לפגיעה קשה וחמורה בפרטיותו של אדם. משכך, פעלה הרשות רבות בנושא זה לאורך מערכות הבחירות האחרונות”.

“[…] עוד אציין כי באתר הרשות הוקם לאחרונה עמוד ייעודי הכולל מידע רב לציבור בנושא היבטי פרטיות במערכת הבחירות. העמוד מאפשר הגשת תלונה ממוקדת לרשות בסוגיות הנוגעות לשימוש במידע אישי במערכת הבחירות, באמצעות טופס מקוון ייעודי לעניין זה. בתוך כך כולל העמוד שאלות ותשובות רבות שהרשות מפרסמת לציבור בנוגע לשימוש המפלגות בפנקס הבוחרים, בנוגע לפניות של המפלגות לאזרחים במסרונים ובדיוור ישיר, ובנוגע לחובות אבטחת המידע החלות על המפלגות. העמוד כולל גם את ההנחיות השונות שהרשות פרסמה למפלגות עצמן, כפי שפורטו לעיל”.

“לבסוף, ובהמשך להנחיות שפורסמה על ידה, קיימה הרשות ביום 19.9.2022 כנס מיוחד עבור נציגי המפלגות, אשר התמקד בדגשי אבטחת המידע והגנת הפרטיות בעת שימוש המפלגות במידע אישי, לרבות מידע שהתקבל באמצעות יישומונים ומידע שמקורו בפנקס הבוחרים. בין הדוברים בכנסת נכלל גם המשנה ליועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית. יצוין, כי הרשות קיימה כנסים דומים גם ערב הבחירות לכנסת ה- 24 ,ובכל מערכות הבחירות האחרונות.

“לסיום אציין, כי בכוונת הרשות להוסיף ולעמוד על המשמר בכל הנוגע לשימוש המפלגות במידע אישי על בוחרים במסגרת הבחירות לכנסת, ובכלל זה שימוש ביישומונים ועיבוד מידע שמקורו בפנקס הבוחרים. בתוך כך הרשות תוסיף לפרסם הנחיות בנושא, לקיים כנסי הסברה והדרכות, וככל שתידרש לכך, גם להפעיל את סמכויות האכיפה המוקנות לה”.

= = = = = = = = = = = = =