בית-משפט מחוזי אישר בקשת הסתלקות מאישור תובענה ייצוגית נגד פרטנר לאחר שהעליון פירסם החלטה ש”צימצמה מאוד את עילת הבקשה לאישור”

בית-המשפט המחוזי בחיפה אישר לאחרונה בקשת הסתלקות מאישור תובענה ייצוגית נגד חברת פרטנר תקשורת בע”מ. התובעים בתביעה זו [ת”צ 873-03-17] הם אלחנן תגר ומרדכי מלאכי.

כבוד השופט מנחם רניאל כותב בהחלטתו בתיק זה: “לבקשת המבקש ובהסכמת המשיבה, אני מתיר למבקש ולבא כוחות להסתלק מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ודוחה את תביעתו האישית ללא צו להוצאות. כאמור בסעיף 16 (ג) לחוק, אין בהסתלקות כדי לפגוע בהמשך בירור הבקשה לאישור, אך לאור החלטת בית-המשפט העליון בערעור על החלטה לגילוי מסמכים, שצימצמה מאוד את עילת הבקשה לאישור, איני מוצא טעם בפירסום הודעה לשם מציאת מבקש אחר במקום המבקש המסתלק. על כן, בנסיבות פרקטיות אלה, שבהן לא נותר מבקש שימשיך בבירור הבקשה, אני מוחק את הבקשה לאישור”.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

ב- 4 במארס 2017 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה: לבית-המשפט המחוזי חיפה הוגשה ב- 28.2.2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת פרטנר תקשורת. התובעים הם אלחנן תגר ומרדכי מלאכי.

בתביעה נאמר כי “עניינה של התביעה ושל בקשה זו לאשרה כייצוגית הינו בשירות חלקי ולקוי באיזורים שונים בארץ. הדבר בא לידי ביטוי בחוסר אפשרות להוציא או לקבל שיחות או בניתוקים של שיחות בתדירות גבוהה ובשיעור בלתי סביר, העולה משמעותית על השיעור המותר ברישיון ההפעלה של המשיבה” [שקיבלה ממשרד התקשורת].

“המשיבה מודעת לקיומה של הבעה אולם לא עושה דבר – או למצער לא עושה די – על-מנת לשפר את השירות”.

“מטרתו של הליך זה היא ראשית – להביא לשיפור השירות, כך שיעמוד בסטנדרטים הנדרשים על-פי רישיונה של המשיבה, ושנית – מתן פיצוי לנפגעים מהתופעה”.

התובע הראשון, המתגורר בבני ברק נתקל זמן ממושך “בקושי להוציא  שיחות וכן בניתוקים רבים של שיחות”. במספר מקרים הוא נאלץ להמתין “עד ש’יתפוס’ קו. המתנה כזו יכולה לארוך דקה, או מספר דקות וקרה גם כי הגיעה לרבע שעה”.

משיחות שערך התובע הראשון עם מכרים רבים, “הבין כי הקשיים אותם הוא חווה אינם נחלתו הבלעדית או בעייה שמקורה בתקלה במכשיר הטלפון שלו, אלא שקשיים אלה נובעים מכיסוי לקוי של הרשת בה הוא מנוי, שנמצאת בבעלות המשיבה”.

הבעיות קורות בעירו בני ברק וכן באיזורים מסויימים של ירושלים “בהם ריכוז של אוכלוסייה חרדית”. לדבריו, “התופעה התגברה וכי בשנה האחרונה תופעה זו בולטת במיוחד”.

התובע השני, המתגורר בביתר עילית נמצא מתוקף עבודתו מידי יום בירושלים בעיקר בשכונות גאולה, מקור ברוך ורוממה שם הוא נתקל בבעייה זו לה היה עד גם בעיר בני ברק. בשל קשיי הקליטה ובשל הצורך להיות זמין, הוא רכש קו נוסף מחברה אחרת לפני שנה.

“המבקשים התקשרו מספר פעמים למוקד השירות הטכני של המשיבה על-מנת לברר את פשר השירות הלקוי בו הם נתקלים. שיחות אלה אישרו להם, כי המשיבה מודעת היטב לקיומה של הבעייה, אך אינה פועלת לשם מתן פיתרון, וגם לא ממש עתידה לתת פיתרון מתאים לאותם איזורים בהם כיסוי בעייתי”.

יצויין כי בד בבד להגשת התביעה מוגשת גם דרישה לחברת פרטנר תקשורת “לחשוף את הדו”חות המתאימים אודות ביצועי המערכת על-מנת ללמוד באילו איזורים איכות השירות אינה מגיעה לרמה הנדרשת”.

קווים כשרים: בכתב התביעה נאמר עוד כי היו בשנת 2013 בארץ כ- 600,000 בעלי קווים כשרים והתובעים מעריכים כי כ- 450,000 מתוכם הם קווים פעילים. התובעים מעריכים כי שיעור המנויים העושים שימוש בקווים כשרים אצל הנתבעת עומד על 27% [כמו השיעור של פרטנר מכלל שוק הסלולר הארצי], כלומר: כ- 121,500 מנויים. בבני ברק לבדה ישנם כ- 180,000 תושבים. אם 27% הם לקוחותיה של פרטנר, אזי מדובר בקרוב ל- 50,000 מנויים.

בתביעה מוסבר כי “בפני בית-משפט נכבד זה [המחוזי חיפה] תלוי ועומד תיק שעוסק בסוגיות דומות כנגד חברת סלקום (…) זו הסיבה כי בקשה זו מוגשת בבית-המשפט הנכבד, ובמקביל להגשתה גם מוגשת בקשה לפי סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות להעברת הדיון בתיק זה (או ליתר דיוק: לניתובו) למותב הדן בבקשה נגד סלקום, כבוד השופט ד”ר מנחם רניאל”. התובעים מיוצגים ע”י עו”ד אסף שילה.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

כאמור, הנושא הגיע גם לבית-המשפט העליון בעקבות בקשת רשות ערעור שהגישה חברת פרטנר נגד שני המבקשים בבקשה המקורית. כבוד השופטת ענת ברון פירסמה ב- 16.4.2018 פסק דין בתיק [רע”א  8649/17] ולהלן מספר קטעים מההחלטה:

■ “בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 24.10.2017 (כבוד השופט מ’ רניאל) שהורתה למבקשת, חברת פרטנר תקשורת בע”מ, לגלות מסמכים שנתבקשו במסגרת הליך בקשה לאישור תובענה כייצוגית.

■ “לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתשובה לה ובתגובה לתשובה, מצאתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה – וזאת חרף התנגדות המשיבים. כמו כן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור.

■ “מתוך המאפיינים והתכליות של ההליך הייצוגי, נגזרים השיקולים שעל בית-המשפט לבחון בעת הדיון בבקשה לגילוי מסמכים המוגשת במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית. מחד גיסא, גילוי מסמכים נועד לגשר על פערי הכוחות המשמעותיים ופערי המידע המובנים ששוררים בין הצדדים להליך … מנגד, קיים חשש כי הליכי גילוי המסמכים יהפכו ל”מסע דיג” להשלמת תשתית עובדתית חסרה ויאפשרו שימוש לרעה במנגנון התובענה הייצוגית … בהינתן האינטרסים השונים שתוארו, הלכה היא שכאשר עסקינן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, הזכות לגילוי מסמכים מצומצמת יחסית בהשוואה להיקף הזכות בהליכים אזרחיים אחרים.

■ “ככלל, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות בעניין סדרי דין. לגביהן מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב, והדברים יפים אף ביחס להחלטות בעניין גילוי מסמכים. משכך, רק במקרים חריגים – שבהם הוברר כי ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין – תיטה ערכאת הערעור לשנות ממנה … סבורתני כי מקרה זה מצוי בגדרי אותם מקרים חריגים, כך במיוחד לנוכח ההשפעה של החלטת הגילוי על סיכוייו של ההליך ודרך ניהולו.

■ “הליכים ייצוגיים נועדו לשרת מצב דברים שבו נגרם למבקש עוול אישי והוא מבקש להגיש תובענה בשם קבוצה של אנשים שלכל אחד מהם נגרם עוול אישי דומה לשלו. ואילו במקרה דנן המשיבים לא הראו שנגרם להם איזשהו עוול שמהווה הפרה של הוראות הרישיון. מעיון בבקשת האישור, דומה כי המשיבים מבקשים “לגזור” את העוול שנגרם להם מהעוול הרוחבי שלכאורה פרטנר הסבה לכלל מנוייה כתוצאה מההפרה הנטענת של הוראות הרישיון. ואולם, לא הובאה ולו ראשית ראיה לכך שפרטנר אמנם חורגת מאמות המידה שנקבעו ברישיון שניתן לה. משכך, בקשת הגילוי מבקשת למעשה להצמיח למשיבים עילה נגד פרטנר ולא רק לבסס אותה; והיפוך נטלים כזה אין לאפשר.

■ “על כל פנים, וזה העיקר, אין לאפשר גילוי מסמכים מקום שבו לא הועמדה תשתית ראייתית ראשונית בדבר התקיימות תנאי סעיף 8(א) לחוק. המסמכים שעל גילויים הורה בית-המשפט המחוזי – תוצאות הבדיקות ויומן הבדיקות – נועדו להקים את התשתית הראייתית שלא הונחה כלל ביחס לטענות המשיבים להפרת הוראות הרישיון. משכך, לא היה מקום להיעתר לבקשת הגילוי ודין החלטת הגילוי להתבטל. סוף דבר: התוצאה היא שהערעור מתקבל והחלטת הגילוי מיום 24.10.2017 מבוטלת. המשיבים ישאו בהוצאות פרטנר בסך 8,000 ש”ח.”