בית-המשפט קיבל תביעה של חברת סמארטנט נגד בזק והוציא צו מניעה האוסר על בזק “לעשות שימוש בסימן המסחר הרשום של התובעת (סמארטנט smarnet) או דומה לו”

בית-המשפט המחוזי בתל אביב קיבל בתחילת החודש תביעה של חברת סמארטנט נגד בזק והוציא צו מניעה האוסר על בזק “לעשות שימוש בסימן המסחר הרשום של התובעת (סמארטנט smarnet) או דומה לו”.

כבוד השופטת צילה צפת, סגנית הנשיא, כתבה בין היתר בפסק הדין [ת”א 8579-06-17] שניתן ב- 2.12.2019:

■ “תביעה לצו מניעה קבוע שהגישה חברת סמארטנט בע”מ בגדרה מבוקש לאסור על בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ לפרסם בכל דרך שהיא את שירותיה או חלק מהם תחת השם ‘סמארט-נט’ או כל שם דומה. לטענת התובעת, בזק פירסמה בשם סמארטנט שירות זהה לשמה של התובעת ולסימן המסחר הרשום שלה. בנוסף עתרה התובעת להיתר לפיצול סעדים לצורך אפשרות להגשת תביעה כספית נפרד.

■ “בד בבד עם הגשת התובענה, הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני, הזהה לסעד העיקרי המפורט לעיל. בהחלטה מיום 20.7.2017 ניתן צו מניעה זמני כפי שהתבקש. בחלוף פרק זמן ממועד מתן צו המניעה הזמני, חדלה בזק מלעשות שימוש בשם ‘סמארט-נט’, ובכלל כך פעלה להחלפת יישומון החברה בחנות היישומונים ולהסרת הפרסומית במדינות השונות. כמו כן נמנעה  מלחדש את הקמפיין שניהלה ומאז נותנת שירות זהה תחת השם ‘בי סייבר’. הנה כי כן כיום, לא קיים לבזק כל צורך קונקרטי לעשות שימוש דווקא בשם סמארטנט.

■ “להשלמת התמונה יצויין עוד כי בזק הגישה בקשות לרשם סימני המסחר במשרד המשפטים לרשום את הסימן “BEZEQ SmartNet” ואת הסימן “סמארט-נט”. בקשות אלו עודן תלויות ועומדות ומעוכבות עפ”י החלטת רשם סימני המסחר עד למתן פסק דין בתובענה דנא”.

■ תמצית טענות התובעת: התובעת נוסדה בשנת 2001 ועוסקת “בהקמת טכנולוגיות חכמות באינטרנט לרבות טכנולוגיית Wi-Fi, הקמת מערך תקשורת, מחשוב ואספקת שירותי אינטרנט אלחוטי [Hotspots] במקומות ציבוריים, לרבות במספר בתי-מלון, מסעדות בעלי שם ובתים פרטיים. התובעת טוענת כי היא צברה מוניטין ללא דופי ומעגל לקוחות נכבד, בארץ ובחו”ל. סימן המסחר של התובעת smartnet נרשם כסימן מסחרי רשום בפנסק סימני המסחר ביום 7.4.2011 עפ”י בקשה לרישום מיום 7.9.2009 אשר פורסמה ביום 30.12.2010.

“התובעת טוענת כי היא חברה מוכרת ומוערכת בשוק טכנולוגיות האינטרנט, בעלת מוניטין רב ולקוחות יוקרתיים. התובעת גם מוכרת היטב לנתבעת וראייה לכך היא שבשנת 2003 פנתה לתובעת חברת בזק בינלאומי בע”מ, חברה-בת של הנתבעת, ובחנה אפשרויות לשיתוף פעולה, שלא יצא אל הפועל. בשנת 2006 התקיימו מגעים נוספים בין התובעת לבין בזק בינלאומי לשם רכישת התובעת אולם אף אלו לא הבשילו לכדי עיסקה”. גם חברת אינטרנט גולד – קווי זהב קיימה מספר פגישות אפשריות לרכישת התובעת כשמנכ”לית קווי זהב דאז סטלה הנדלר (לימים, מנכ”לית בזק) השתתפה בפגישות הללו.

■ “ביום 15.5.2017, או בסמוך לכך, גילתה התובעת כי הנתבעת משיקה שירות חדש בשם ‘סמארט-נט’, שם זהה לשמה של התובעת ולסימן המסחרי הרשום שלה, המספק לפי הפירסומים, שירותי אינטרנט מוגנים לרשת הביתית. את השקתו של השירות ליווה קמפיין פרסומי רחב היקף, הכולל בין היתר שלטי חוצות ופרסומים בטלביזיה ובאינטרנט. התובעת טוענת כי מייד בסמוך לכך פנתה לבאי כוחה דאז על-מנת שיבחנו את העניין, אך אלו השתהו בתשובתם ורק בחלוף 10 ימים הודיעו כי לא יוכלו לטפל בעניין בשל ניגוד עניינים. או אז פנתה המבקשת לבא-כוחה הנוכחי שהגיש בשמה את התביעה דנן.

■ “לטענת התובעת, בזק בחרה את השם סמארט-נט ביודעין, על אף שידעה שלתובעת זכויות בשם זה על כל המשתמע מכך, ובכך עשתה שימוש בסימן מסחר רשום של התובעת, עבור טובין דומה, פעולה אשר עלולה לגרום נזק לתובעת”.

■ עיקר טענות הנתבעת: חברת בזק טענה כי יש לדחות את התביעה ממספר סיבות וביניהן ש”השירות של הנתבעת אינו דומה לזה של התובעת, וקהל היעד, אליהם פונות החברות, אף הוא שונה”, שסימני המסחר של שתי החברות שונים “בתכלית”, וכי “מתן צו המניעה ייצור מונופול לטובת התובעת על מילה גנרית שהשימוש בה פתוח לכל ואשר אינו זכאי להגנה”.

■ “בהקשר למנכ”לית בזק לשעבר טענה בזק כי “[…] גברת הנדלר לא הייתה מעורבת בבחירת שם השירות ולכן שירבוב שמה מהווה הוצאת דיבה ולשון הרע, כך גם אין בפגישות שהתקיימו כעשור לפני הגשת התביעה, ככל שהתקיימו, עת גב’ הנדלר שימשה בתפקיד אחר ובחברה אחרת, כדי להעיד על יושרתה”.

בזק טענה גם כי “התביעה לוקה בשיהוי כבד, שכן התובעת הגישה את התביעה בחלוף למעלה משלושה שבועות מיום שנודע לה אודות ההפרה הנטענת, והיא אף דוחה את טענת התובעת כאילו פנתה אליה בנדון”.

■ דיון והכרעה: “לאחר עיון בטענות הצדדים ובתצהירים, בהוראות החוק ובהלכה הפסוקה”, ולאחר שמיעת חקירות המצהירים”, כותבת השופטת צילה צפת בפסק הדין, “הגעתי לידי מסקנה כי דין התביעה להתקבל”.

השופטת בוחנת בהחלטתה בפירוט רב את סוגיית סימן המסחר במקרה הנוכחי נשוא התביעה, וזאת עפ”י שלושה מבחנים הקבועים בפסיקה (המבחן המשולש)[“מבחן המראה והצליל”; “מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות”; “מבחן יתר נסיבות העניין”]

■ “[…] מכל האמור, גם כלל נסיבות העניין מצביעות על כך שהנתבעת הפרה את זכותה הייחודית של התובעת על סימנה המסחרי […] טענת בזק כי השם סמארטנט וכך גם סימן המסחר שלה, הינו גנרי ואינו זכאי להגנה עפ”י דיני סימני מסחר אינה מקובלת עלי.

■ “[…] בהינתן כל האמור, הגעתי לידי מסקנה כי הנתבעת הפרה את הגנת התובעת לו היא זכאית מכוח דיני סימני המסחר. סבורני כי באמור לעיל כדי להורות על צו מניעה כפי שהתבקש על-ידי התובעת, הוא הסעד המבוקש בתביעה שלפניי ועל כן אינני נדרשת לטענות נוספות שהעלתה התובעת ואשר רלבנטיות יותר לעניין קיומו וגובהו של הנזק, טענות כגון גניבת עין, גזל והתעשרות שלא כדין, אשר ממילא ייבחנו במסגרת תביעה כספית ככל שתוגש כזו”.

■ בהסתמך על קביעתה בהחלטה בעניין צו המניעה הזמני דחתה השופטת את טענתה של חברת בזק כי התביעה לוקה בשיהוי כבד.

■ השופטת גם קיבלה את בקשת התובעת לפצל את סעדיה, “כך שבמסגרת התביעה דנן תוכרע רק שאלת צו המניעה, ובמסגרת תביעה נפרדת תעתור לקבלת פיצוי בגין נזקיה […] לאחר עיון בטענות הצדדים ובהלכה הפסוקה הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל וכי יש להתיר את פיצול הסעדים”.

■ “סוף דבר: לאור כל האמור התביעה מתקבלת. ניתן צו מניעה האוסר על הנתבעת לעשות שימוש בסימן המסחר הרשום של התובעת (סמארטנט smartnet) או דומה לו”. השופטת הורתה על השבת הפיקדון של התובעת בעת שהגישה את תביעתה לבית-המשפט. כמו כן הורתה כי בזק תישא בהוצאות ושכר טירחת באי כוח התובעת בסך 40,950 ₪.