בית-המשפט קיבל בקשתו של שחר ברכה [לשעבר, מ”מ ראש רשות התקשוב הממשלתי] לקיצור תקופת הצינון מהמגזר הציבורי כדי שיוכל להצטרף כשותף בחברת Deloitte [ידיעה מעודכנת]

ב- 16.11.2022 בבוקר דיווחתי כאן באתר כי “בית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים קיבל (15.11.2022) את בקשתו של שחר ברכה [לשעבר, מ”מ ראש רשות התקשוב הממשלתי] לקיצור תקופת הצינון שלו מהמגזר הציבורי כדי שיוכל  להצטרף כשותף בחברת Deloitte.

“ב- 14.2.2022, שחר ברכה הודיע על החלטתו לעזוב את התפקיד. זאת לאחר שלא נכלל ברשימת המועמדים הסופית לראש מערך הדיגיטל הלאומי, שיכלול את רשות התקשוב וישראל דיגיטלית.

“ביום 8 בנובמבר 2022 ניתנה החלטה של בית-המשפט בה נאמר בין היתר כי “לפי תקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה/סדרי דין בוועדה) ניתן להכריע בבקשה על יסוד החומר בכתב אם אף אחד מהצדדים לא ביקש להתייצב בפני הוועדה. המבקש [שחר ברכה] עתר לקיום דיון בוועדה, אם עמדתו המעודכנת לא תתקבל.

“לפי דעות כל חברי הוועדה, יש מקום, על יסוד החומר בכתב, לקבל את עמדתו המעודכנת של המבקש ומשעה שהנציבות לא ביקשה לקביים דיון (ככל שעמדתה לא תתקבל), החליטה הוועדה להכריע במחלוקת על בסיס החומר בכתב”.

= = = = = = = = = = = = = = =

להלן קטעים מתוך החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כוועדה למתן היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) [כבוד השופט אביגדור דורות ועורכי הדין דינה גן-עדן סרבי וישי אילן, חברים במותב] [ו”ע 37766-08-22]:

“המבקש הועסק בשירות המדינה מאז שנת 2017. בתחילה הועסק המבקש כמנהל חטיבת תכנון ואסטרטגיה ברשות התקשוב הממשלתית ומאז שנת 2019 מונה למ”מ ראש רשות התקשוב הממשלתי. בעת פרישתו משרתו של המבקש הייתה במתח דרגות 45-43 בדירוג המח”ר.

“אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקש נמנה עם דרג בכיר א’ בשירות המדינה וזאת בהתאם להנחיית היועמ”ש 1.1711 מיום 16.7.12 בנושא ‘גיבוש עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות הציבור’, אשר קובעת תקופת צינון של שנה לעובדים בדרגתו של המבקש.

“המבקש סיים עבודתו בשירות המדינה באופן פורמלי ביום 10.5.22. לפני כן, יצא המבקש לחופשה (ביום 21.2.22) לאחר שהודיע לממוניו על כוונתו לסיים את תפקידו בשירות המדינה.

“במסגרת הבקשה מבוקש לאשר למבקש לעבוד כשותף בתפקיד מנהל תחום פעילות הענן בדלויט ישראל. המבקש תיאר את נסיבות קבלת ההצעה, כאשר לאחר הודעתו הפומבית על כוונתו לפרוש משירות המדינה התקבלו אצלו ‘עשרות פניות של גופים שונים במשק’ וכי החברה הציעה לו הצעה קונקרטית אותה החליט לקבל. עוד מציין  המבקש כי ‘קבלת התפקיד תהא בכפוף להוראות חוק שירות הציבור…’.

“במסגרת בקשתו המקורית התבקשה הוועדה לאשר למבקש להתחיל ולעבוד במקום העבודה החדש החל מיום 1.11.22, שהם 8 חודשים ממועד יציאתו לחופשה ו- 6 חודשים ממועד פרישתו הרשמית ובכפוף להוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק.

“לאחר הגשת תגובת המשיבה, הגישו הצדדים השלמות טיעון שבמסגרתן, תיקנו הצדדים את עמדותיהם כך שבקשתו המעודכנת של המבקש היא כי תותר לו התחלת עבודה במשרה המבוקשת החל מיום 1.1.2023.

“המבקש טוען כי עיקר פעילותו בחברה תהיה בסקטור העסקי והוא מתחייב שלא להיות מעורב בפרויקטים מול הרשות במשך תקופה של שנה ממועד יציאתו לחופשה. דהיינו, עד לחודש פברואר 2023.

“המבקש הסביר במסגרת הבקשה את נסיבות פרישתו משירות המדינה כך (סעיף 4 לבקשה): ‘המבקש עבד בשירות המדינה במשך 5 שנים, מתוכן שימש כ-3 שנים כממלא מקום ראש רשות התקשוב הממשלתי, והלכה למעשה שימש בפועל כראש הרשות. לקראת תום שירותו הוקם מערך הדיגיטל הלאומי שהלכה למעשה יצר שינוי במבנה ההנהלה של רשות התקשוב ובאפשרויות של המבקש לקידום בשנים הקרובות. משכך, החליט המבקש לפרוש מהשירות הציבורי’.

“מתגובת המשיבה [נציבות שירות המדינה] שהוגשה ביום 28.8.2022, עולה כי המשיבה הסכימה שהמבקש יוכל לעבור ולעבוד במשרה המבוקשת לאחר צינון של 10 חודשים ממועד פרישתו משירות המדינה ובכפוף להוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק, תוך שאין לשקול לקולא את תקופת החופשה בה שהה המבקש וזאת לאור העובדה שעדיין נותרו לו סמכויות כמ”מ הרשות בתקופה זו. כאמור לעיל, בהמשך לעמדתה המקורית, הגישה המשיבה השלמת טיעון שבמסגרתה הסכימה להסתפק ב- 9 חודשים ממועד פרישתו משירות המדינה, קרי, שהמבקש יוכל להתחיל ולעבוד בחברה ביום 9.2.2023.

“עמדת המשיבה היא, כי לאור תכלית החוק ובהתבסס על הנתונים האמורים במקרה דנן, יש לקבוע כי תקופת הצינון תעמוד על תשעה חודשים לפחות ממועד פרישתו של המבקש מהרשות. לטענת המשיבה, תקופת צינון ראויה זו תמנע חשש לפגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי, אף בדרך של מראית עין.

“הצדדים מסכימים כי בין המבקש לבין מקום העבודה התקיימו ממשקים מסוימים במסגרת עבודתו, ממשקים שאף התקיימו בשנתיים האחרונות, ביניהם שימש המבקש כחבר בוועדת רכש וכן כמורשה חתימה לביצוע הזמנות רכש מהחברה.

“הצדדים גם מסכימים כי ביום 6.3.22 קיבלה הממשלה החלטה על מינויה של הגב’ שירה לב עמי לראש מערך הדיגיטל, וכניסתה בפועל לתפקיד הייתה ביום 1.4.2022. בהמשך לכך, נותרה בידי המבקש רק סמכות כמורשה חתימה עד ליום 29.5.2022, אך במסגרת סמכות זו לא נעשו תשלומים לחברה או למי מטעמה.

“[…] לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות, אנו סבורים כי תקופת הצינון הראויה במקרה דנן היא כעמדתו המעודכנת של המבקש, וכי בהמשך לכך יש להעמידה על פרק זמן של 8 חודשים ממועד הפרישה בפועל (10.5.2022). לאחר השלמות הטיעון מטעם הצדדים המחלוקת בין הצדדים עומדת על קצת יותר מחודש ימים בלבד. בנסיבות המקרה, אנו סבורים כי ניתן לבוא לקראת המבקש ולקבל את עמדתו המעודכנת, זאת, בין היתר, לאור פער הזמנים הקצר שבמחלוקת. זאת על אף העובדה שהמבקש המשיך והחזיק בסמכויות כמורשה חתימה לאחר מינויה של הגב’ בן עמי, אך לא עשה בו שימוש הנוגע לחברה. בהמשך לכך אנו קובעים כי המבקש יהיה רשאי לעבוד בחברה, בתפקיד המבוקש החל מ-1.1.23.

“לתוצאה האמורה אנו מגיעים גם לנוכח שילובם של אלה:

+ המגמה להשיג את התכליות שביסוד החוק מבלי לפגוע במבקשי ההיתרים יתר על המידה.

+ אין מחלוקת כי למבקש היו ממשקי עבודה משמעותיים עם החברה.

+ העובדה כי לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.17.11, נקודת המוצא לגבי עובדים בדרג של המבקש (דרג בכיר א’) היא תקופת צינון של שנה.

+ במקרה דנן נדרשות גם שמירה על טוהר המידות ועל מראית העין בקשר לכך וגם הפרדה ראויה בין תפקידו הבכיר של המבקש בשירות המדינה (דרג בכיר א’) לבין העיסוקים בעולם האזרחי-עסקי וזהירות מפני פגיעה בתדמית של המדינה ושל השירות הציבורי בישראל. כפועל יוצא מכך, נדרשת תקופת צינון ראויה לאחר הפרישה.

+ נסיבות הפרישה של המבקש משירות המדינה וקבלת הצעת העבודה מהווים שיקול לקולא וזאת לאור העובדה כי פניות התקבלו אצלו רק לאחר הודעתו הרשמית על פרישתו משירות המדינה וכי החברה הסכימה להעסיקו בכפוף להוראות החוק כך שהיה ידוע לצדדים כי בהתאם להמלצות היועמ”ש, תקופת הצינון של המבקש בדרגתו הבכירה, עומדת על שנה. “העובדה שבין הצדדים מחלוקת מצומצמת (של כחודש בלבד) בקשר למועד הצינון הראוי, מביאה למסקנה כי יש במקרים שכאלה לשקול להקל עם מבקשי ההיתרים.

+ הצהרת המבקש כי הוא מודע להוראות סעיפים 2 ו- 3 לחוק ומתחייב למלא אחריהן.

“מכלול הנסיבות מביא למסקנה כי הטלת מגבלות חמורות מאלה שנקבעו צפוייה לגרום לכך שהמבקש יפגע במידה שאינה מתיישבת עם האיזונים הנדרשים במקרים כגון דא.

“לנוכח כל המצוין, אנו סבורים כי קביעה כאמור – המאפשרת תחילת העבודה החדשה כעבור שמונה חודשים ממועד הפרישה הרשמי – לא מעלה חשש לפוטנציאל של פגיעה או למראית עין של פגיעה בטוהר המידות ובתדמית השירות הציבורי.

“בהינתן כל האמור, המבקש יהיה רשאי לעבוד בתפקיד במקום העבודה החל מיום 1.1.2023, בכפוף למגבלות החלות עליו מכוח סעיפים 2 ו- 3 לחוק”.

= = = = = = = = = = = = = = =

כפי שדיווחתי בידיעה הקודמת, שחר ברכה כיהן כמ”מ ראש רשות התקשוב הממשלתי החל ממאי 2019. הוא הצטרף לרשות התקשוב הממשלתי ב- 2017 כמנהל חטיבת תכנון ואסטרטגיה והוביל תחת אחריותו את פיתוח וקידום תפיסת הענן הממשלתי, קידום חזון Ask Once , מימשל פתוח והנגשת מאגרי מידע לציבורי, יצירת הנחיות וסטנדרטים, קידום ההון האנושי בתחומי הטכנולוגיה, כתיבת אסטרטגית התקשוב של ממשלת ישראל וקידום שימוש ומינוף טכנולוגיות מתקדמות באגפי טכנולוגיות דיגיטליות ומידע.

בטרם הגיע לרשות התקשוב הממשלתי שימש במספר תפקידי הנהלה במשרד המשפטים ובהם כמנהל הפיתוח וכמנהל חטיבת ה- IT  ובמספר תפקידי ניהול בחברות תוכנה והייטק וצמח מתוך תפקידי פיתוח תוכנה.

שחר ברכה הוא בעל תואר  BA במינהל עסקים ו- MBA במינהל עסקים בהתמחות במימון ובנקאות. בוגר קורס ניהול בכיר למנמרי”ם של הטכניון, תוכנית המנהלים לבכירים בשירות הציבורי של קרן וקסנר, אוניברסיטת הרווארד והסמכת דירקטורים בחברות ממשלתיות, להב, אוניברסיטת ת”א.

= = = = = = = = = = = = = = =