בית-המשפט אישר בקשת הסתלקות מוסכמת מתביעה (ובקשה לאשרה כתביעה ייצוגית) נגד פרטנר אך לא אישר גמול לתובעת ולבא כוחה

בית-משפט השלום בירושלים אישר בקשת הסתלקות מוסכמת מתביעה (ובקשה לאשרה כתביעה ייצוגית) נגד פרטנר תקשורת אך לא אישר גמול לתובעת אחווה מיכלין ולבא כוחה.

בהחלטת כבוד השופטת מרים קסלסי מבית-משפט השלום בי”ם מ- 17.3.2019 נאמר בין היתר [ת”צ 38482-08-17]:

■ “המבקשת מחזיקה בטלפון נייד, רכשה עבורה ועבור בני משפחה שלוש ‘חבילות חו”ל’ לגלישה סלולרית בעת שטיילו בארה”ב […] על-מנת לספק את השירות בארה”ב התקשרה המשיבה עם אחת מחברות הסלולר הגדולות בארה”ב, חברת T-Mobile.

■ “לטענת המבקשת, במדינות ובערים כמו מיין, רוד איילנד, קייפ קוד ובר הרבור, לא הייתה קליטה בדיעבד הסתבר לה כי חברת T-Mobile לא פעלה באיזורים אלו כי אם חברה אחרת [AT&T]”.

■ בגין כך התובעת הגישה תביעה אישית להשבת מלוא הסכום ששולם עבור שלוש החבילות שנמכרו (סכום של 199 ₪ עבור כל אחת מהחבילות), בצירוף בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית.

■ השופטת מציינת כי חברת פרטנר תקשורת “דחתה מכל וכל את טענות המבקשת וטענה כי חברת T-Mobile מספקת שירותים סלולריים בכל ארצות הברית. בניגוד לטענת המבקשת, אין כיסוי מושלם בכל נקודה ונקודה בעולם, כפי שלא מובטח כיסוי כזה גם בישראל, ומטבע הדברים באיזורים פחות מיושבים ובאתרי טבע – הקליטה פחותה. לא מדובר במקום אחד שתועד בשיחתה עם נציג המשיבה (מדינת מיין) וגם אז לא מן הנמנע שמרחק מה מאותה נקודה שבה חוותה היעדר קליטה, ניתן היה לקלוט”.

■ יום לפני הדיון שנקבע הגישו הצדדים בקשה לביטולו כיוון שהגיעו להסכמה עקרונית על הסתלקות המבקשת מהתביעה הייצוגית. תנאי ההסתלקות גובשו והוגשו לאישורו של בית-המשפט עשרה ימים לאחר מכן.

■ השופטת קובעת בהחלטתה כי “[…]  לאחר שעיינתי בבקשה לאישור התובענה ובבקשה המוסכמת להסתלקות, הגעתי למסקנה כי יש לאשר את בקשת ההסתלקות, למעט שכר הטירחה. שוכנעתי כי הסיכוי של המבקשת להוכיח את תביעתה, וקל וחומר את קיומה של קבוצה שניתן להגדירה ואשר נגרם לה נזק, קלושים. משכך, בקשת ההסתלקות שהובאה בפניי היא ראוייה ואני נעתרת לה”.

■ “[…] התובעת לא הציגה ראיות לכאורה המבססות את תביעתה, הראייה שביקשה להסתלק ממנה לאחר עיון בכתבי הטענות של המשיבה, ובנוסף לא נמצאה כל תועלת שצמחה למי מלקוחות המשיבה בעקבות הגשת הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. לפיכך אין מנוס אלא לראות בתביעה תביעת סרק שהסתלקות ממנה בוצעה ‘בדקה ה- 90’, יום לפני הדיון, על אף שניתן היה להגיע לאותה מסקנה לפחות ארבעה חודשים קודם לכן ואף טרם הגשת התביעה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית”.

■ “דחיית הבקשה לאישור שכר טירחת עורך דין  מקום שלא צמחה תועלת לציבור נעשתה במספר מקרים

■ “[…] סופו של דבר, הבקשה להסתלקות מאושרת למעט שכר הטירחה. אל לה לתובעת להצטער יתר על המידה. לולא היה נקבע דיון והייתה ניתנת החלטה על בסיס כתבי הטענות, סביר להניח שהבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית הייתה נדחית והיא אף הייתה מחוייבת בהוצאות”.

* לסיפוק סקרנות הקוראים אציין כי בבקשת ההסתלקות המוסכמת הייתה פרטנר מוכנה לשלם לתובעת ולבא כוחה שכר טירחה בסכום כולל של 17,500 ₪ שכאמור לא אושר בידי השופטת.