בישראל של 2019 עדיין יש מי שצריך לחכות לקו טלפון של בזק

מאחמיד פאטמה לא מבקשת הרבה. כל מה שהיא רוצה זה טלפון קווי של בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ. אלא לאחר מספר שנים ושני הליכים משפטיים, נראה שקו הטלפון של בזק לא יגיע בקרוב.

לאחרונה התפרסמה החלטה של כבוד השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים מבית-משפט השלום בקריות בתביעה [ת”א 14349-06-18] שהגישה הגברת מאחמיד נגד בזק.

וכך נאמר בין היתר בהחלטת השופטת:

“לפניי בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית-המשפט ולהורות למשיבה לחבר את בית המבקשת לקו טלפון בזק.

“במסגרת הבקשה, טענה המבקשת כי על אף הסכמות אליהן הגיעו הצדדים בדיון שהתקיים לפני בית-משפט זה ביום 5.3.2017 במסגרת ת”א 26066-02-17 ואשר ניתן להן תוקף של החלטה שיפוטית, המשיבה מתעלמת ומתנערת מההסכמות ולא דואגת לחבר את בית המבקשת לקו בזק. זאת אף כי המבקשת עמדה בחלקה בהסכמות ושילמה את החוב כלפי המשיבה ושלחה למשיבה אישור על היתר בנייה כפי שנתבקש.

“לגירסת המבקשת, היא נתבקשת על-ידי המשיבה לצרף טופס 4, וזאת אף שדרישה זו לא הייתה חלק מההסכמות. לטענתה, אין בידה להשיג את הטופס האמור ודרישה זו הינה תירוץ וניסיון להתנער מחובתה של המשיבה ליתן למבקשת שירותי טלפון, בגלל העלויות הכרוכות  בהתקנת הקו. חרף פניות מצד המבקשת למשיבה ועל אף חלוף הזמן, המשיבה לא מילאה אחר ההסכמות ומתייחסת אליהן, לטענת המבקשת, כהמלצה בלתי מחייבת.

“לנוכח האמור המבקשת עותרת להתערבותו של בית-המשפט ומתן הוראה לחייב את המשיבה לחבר אותה לקו הטלפון, תוך חיובה בהוצאות לדוגמה”.

השופטת מציינת כי חברת בזק בחרה להגיש את תגובתה לכתב התביעה החדש דווקא במסגרת התיק המקורי [התביעה הראשונה מיוני 2017 ולא התביעה מיוני 2018].

בזק אישרה בתגובתה כי הועבר אליה היתר בנייה אולם “לגירסתה מדובר בהיתר בנייה חלקי בלבד שאיננו מספק ואינו מותנה. המשיבה טענה כי פעלה ללא לאות לבחינת האפשרויות הטכניות לחיבורה של המבקשת לקו הטלפון”.

בין היתר טענה בזק כי במסגרת התנאים הנדרשים – בהתאם להסכמות הצדדים – הייתה המבקשת צריכה להמציא טופס 4 מאת הוועדה המקומית לתכנון ובניה. בזק הוסיפה כי “[…] נכון לאותם ימים מתבצעות בסמוך לנכס עבודות משמעותיות להקמת כבישים ורק לאחר קבלת הטופס האמור ניתן יהיה לבצע תכנון ראשוני ולפנות לגורמים השונים לצורך קבלת אישור להתקנת התשתיות המתאימות”. לטענת החברה, חיבורה של המבקשת לקו בלא הטפסים הנדרשים יהיה בניגוד לחוק התכנון והבנייה.

עוד טענה בזק כי ביתה של התובעת מצוי בסמוך לצומת ג’למה והוא בית בודד שאינו נמצא בתחומי יישוב מסויים, דבר אשר יש להתחשב בו במכלול השיקולים.

“לגופו של עניין טענה המשיבה [בזק] כי בית-המשפט לא הורה למשיבה לחבר את הבית לרשת הטלפון, זאת בניגוד לטענת המבקשת. המשיבה היפנתה לטיעוניה לפניי לפיהם לא ניתן להזמין קו טלפון באמצעות צווים שיפוטיים והיא איננה יכולה לתת כל התחייבות לעניין מועד ההתקנה, זולת התנאים הנדרשים להתחלת הליכי חיבור הקו”.

בהכרעתה קובעת השופטת כי דין הבקשה להידחות. היא מביאה בהחלטתה את הסכמות הצדדים בדיון בתביעה הקודמת שהתקיים בפניה ב- 5.3.2017 ומציינת כי “[…] ההסכמות לעיל מלמדות כי לא ניתנה כל הוראה אופרטיבית, ספציפית, אשר איננה משתמשת לשתי פנים/מסויימת, המחייבת את המשיבה לחבר את ביתה של המבקשת לקו בזק, ללא כל תנאי וללא כל סייג”.

באותו דיון הבהירה בזק את הבעייתיות בחיבורה המיידי של המבקשת לקו טלפון וזאת בשל הימצאות המבנה בו היא מתגוררת במרחק רב מתשתיות קיימות, הצורך בתכנון הנדסי, תיאום עם הרשויות המקומיות וגורמי הביטחון, העלויות הנדרשות ועוד.

השופטת הדגישה בהכרעתה כי “[…] לא ניתן לעקוף, במסגרת בקשה זו את הליכי התכנון הקבועים בחוק”. [הערה: ההדגשה – במקור].

עם זאת השופטת גם מציינת כי “[…] משנאמרו הדברים לעיל, אציין כי יש להצר על כך שלא ניתן לעת הזאת למלא בקשתה של המבקשת באופן מיידי וטיעוניה ומצוקתה של המבקשת לא נעלמו מעיני בית-המשפט. זכותה של המבקשת להתחבר לקו טלפון, בהתאם לסעיף 4ו לחוק התקשורת (בזק ושידורים). זוהי גם חובתה של המשיבה בהתאם לרישיון כללי ל’בזק’, החברה הישראלית לתקשורת בע”מ למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים כללי מפ”א (מפעיל פנים ארצי) […] אשר ניתן לה על-ידי השר […]”.

בסיום החלטתה כותבת השופטת: “לאחר שבחנתי את נסיבותיה האישיות של המבקשת, ובהתחשב בטענות הצדדים אשר הובאו לפניי בדיון, לא מצאתי מקום להורות על חיוב בהוצאות לטובת המשיבה [בזק] בגין ההליך דנן”.