ביהמ”ש קיבל בקשת המנהל המיוחד של וועדת הרבנים לענייני תקשורת; הוציא צו מניעה זמני נגד 13 חברות

בית-המשפט המחוזי בירושלים, העוסק בנושא וועדת הרבנים לענייני תקשורת (בפירוק), קיבל את בקשתו של עו”ד רונן מטרי, המנהל המיוחד לעמותה [באמצעות בא כוחו עו”ד יוסי בן נפתלי] והוציא צו מניעה ל- 13 חברות שונות.

המשיבות בבקשת המנהל המיוחד לעמותה הן: סלולר בזול [נמחקה מהבקשה]; סופר פון; סים פלוס; דידי פון; מרכז הסלולר; אלקטרופון; ספיקר פון בע”מ; מאסטר פון; שוקי פון בע”מ ; אוריאל מובייל; המגן; שלום עליכם; חדאד טק בע”מ; טונר בי נקסט בע”מ [כולם ע”י ב”כ עו”ד זיו אנג’ל].

כבוד השופט אביגדור דורות המטפל בתיק זה כתב בין היתר בהחלטתו: “ביום 13 ביולי 2022 ניתנה החלטתי [החלטה בבקשה 32], לפיה ‘נקבע בזאת כי המשיבה לא תעשה כל שימוש בחותמת המופיעה בסעיף 7 דלעיל או בכל סימן דומה על מכשירי טלפון סלולריים, ללא אישור מראש של המנהל המיוחד ו/או מי מטעמו’.

“הוי אומר: הכרעתי כי הסימן המסחרי הינו סימן מסחרי השייך לעמותה.

“ביום 15.12.2022 הגיש המנהל המיוחד בקשה למתן הוראות נוספות, כנגד המשיבים, במסגרתה עתר לקבל סעד האוסר על המשיבים לעשות שימוש בסימן המסחרי השייך לעמותה, כפי שנקבע בהחלטה בבקשה 32.

“ביום 12.3.2023 הגישו המשיבים בקשה לדחייה על הסף לפיה, אין זו הדרך הנכונה ואין זה ההליך הנאות לבקשת הסעד, שכן אין ההכרעה בבקשה למתן הוראות, משום צורך לביצוע יעיל של תפקיד המנהל המיוחד; כי אין זיקה ברורה לבקשה למתן הסעד לבין פירוק או הבראת העמותה; כי הבקשה מחייבת בירור עובדתי אשר אינו מתאים במסגרת הליך הפירוק אלא בהליך של תביעה בפסים רגילים”.

בתגובת המנהל המיוחד לעמותה מיום 25 באפריל 2023 הוא טען בין היתר כי “[…] המכשירים אותם מוכרים המשיבים כלל לא קיבלו את אישור וועדת הרבנים. קרי, המשיבים מוכרים מכשירים שעליהם מוטבעת חותמת מזוייפת או תוך הטעייה צרכנית כי המכשיר משווק באישור וועדת הרבנים”.

“ביום 16.5.2023 התקיים דיון בנוכחות הצדדים בסופו הצדדים הגיעו להסכמה כי הבקשה לסילוק על הסף תימחק ולהסכמה הדיונית ניתן תוקף של החלטה. נוכח הסכמת הצדדים, המשיבים נדרשו להגיב לבקשה למתן צו מניעה זמני שיעמוד בתוקפו עד להכרעה במחלוקת”.

“לטענת המנהל המיוחד, על כל מכשיר טלפון המקבל את ‘כשרות’ העמותה, מוטבע סימן מיוחד (הולוגרמה) אשר מהווה ‘חותמת’ כשרות של העמותה. המדובר בלוגו שעוצב ופותח ע”י העמותה ומזוהה עם פעילותה. המנהל המיוחד טען כי בטרם פורקה העמותה, נעשה ניסיון לרשום את הסימן כסימן מסחר, אך בשל הליך הפירוק ואופי הבקשה, עניין זה טרם הושלם.

“למרות האמור, המנהל המיוחד טען כי מדובר בסימן ייחודי אשר מוכר וידוע היטב בקרב הציבור החרדי כסימן המזוהה באופן בלעדי עם וועדת הרבנים וכי שימוש בלתי מורשה מהווה הטעייה של ציבור הלקוחות. ציבור הלקוחות מודע לכך כי מכשיר טלפון המסומן בחותמת העמותה, מהווה ראייה לכך כי הטלפון עומד בסטנדרטים מחמירים המקובלים על וועדת הרבנים”.

המשיבים הצביעו בתשובתם על מספר טעמים לפיהם דין הבקשה להידחות ובהם: “המנהל המיוחד לא הצליח להראות כי בידי המשיבים סחורה מזוייפת כלשהי; הניסיון של העמותה לרשות את הסימן המסחרי נדחה בעבר ללא כל ערעור, על כן הבקשה למעשה מהווה ניסיון לאיין את החלטת רשם סימני המסחר […] העמותה השתהתה זמן רב בבקשתה, ובכך למעשה זנחה את השימוש בו […] מעיון ברשם סימני המסחר התגלה, למרות שהעמותה הסתירה זאת, כי העמותה ניסתה ניסיון נוסף, בשנת 2020, לרשום את הסימן, וכי גם ניסיון זה נכשל. על כן אין בידי העמותה זכות קנוייה להגביל את המשיבים מהשימוש בסימן”.

בהחלטת השופט נאמר כי הוא מקבל את בקשתו של המנהל המיוחד של העמותה שבפירוק.

“[…] בענייננו הסתבר שהעמותה היא זו שלראשונה הגתה את הרעיון של מכשירי טלפון כשרים והביאה רעיון זה לכדי מימוש בפועל בדמותו ובצלמו של הלוגו – המכונה ‘חותמת כשרות’ – של הוועדה לענייני תקשורת.

“העמותה חתמה עם גופי תקשורת עוד בשנת 2005 על הסכמים בדבר ייחוד מספרים כשרים – הקומה הכשרה, וכבר החל אז השימוש בלוגו שהיא עיצבה ויצרה. בהסכמים של העמותה עם חברות התקשורת הותנה עימן כי עליהן לסמן את המכשירים הנמכרים והמשווקים על-ידן עם חותמת כשרות – כפי הלוגו, וכי עניין זה  הובהר אף לקהל הצרכנים החרדי שחפץ בטלפון כשר, כי על המכשיר יוטבע סימן הלוגו של העמותה.

“השתכנעתי כי הטענה שהסימן המסחרי הוא סימן ואזהרה לרוכש מכשיר טלפון נייד כי המכשיר קיבל את כשרות העמותה מתיישב עם מטרות העמותה הקמתה וייסודה”.

“[…] כל מטרת הכשרות היא שלמכשירי הטלפון לא תוכל להיות גישה לתכנים מסויימים ובכלל זה יכולת הגלישה באינטרנט. אולם המשיבים משווקים ומוכרים מכשירים שבהם ישנה היכולת ל’פרוץ’ את המכשיר או לעקוף את ההגנה ולהתקין תוכנות או אפשרות גלישה באינטרנט, התנהלות החוטאת למטרה של טלפונים כשרים.

“אין מחלוקת כי המשיבים לא קיבלו אישור מהעמותה להשתמש בלוגו (שאינו שייך להם כלל ועיקר)”.

“[…] למשיבים שמורה מלוא הזכות לבוא בדין ודברים עם גוף כשרותי אחר או ליתן כשרות בעצמם על מכשירי הטלפון שמוכרים בחנותם – מבלי לעשות שימוש בלוגו של העמותה, תוך שימוש בסימן אחר, שאינו זהה או דומה לסימן שבמחלוקת”.

“[…] לטעמי, המבחן בענייננו הוא: ‘מי הוא זה שמפיח בסימן אות חיים’?! – לדידי התשובה על כך היא פשוטה: העמותה היא זו שמפיחה בסימן חיים. על כן גם מטעם זה כף המאזניים נוטה לטובת העמותה”.

“[…] על כן, בשלב זה ניתן לקבוע כי הוכחה לכאורה זכות התביעה של העמותה”.

עפ”י החלטת השופט מיום 18 ביולי 2023, המשיבים יישאו בהוצאות הבקשה וישלמו למנהל המיוחד, הוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בסכום כולל של 13,000 ₪.

* ידיעה קודמת בנושא – כאן.

 ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■

תביעה של טלזר 019 נגד 6 חברות תקשורת לגבי “הקומה הכשרה”

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה ב- 21.6.2023 תביעה [תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת”א)] של חברת התקשורת טלזר 019 שירותי תקשורת בינלאומיים נגד החברות פלאפון תקשורת, סלקום ישראל, פרטנר תקשורת, גולן טלקום, הוט מובייל ולב אנאטל.

הנוסח המלא של כתב התביעה לא פורסם אולם באתר News1 דווח כי התביעה היא בטענה למניעת מעבר מנויי סלולר ב’קומה הכשרה‘.

לפי דיווח זה, החברה טוענת שמתחרותיה מונעות את הניוד בנימוק שיש צורך בפיקוח חרדי ספציפי על הקומה הכשרה – בעוד לשיטתה אין לכך בסיס חוקי.

טרם נקבע מועד לדיון קדם ראשון.

 ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■ ■