ביהמ”ש לא קיבל את עמדת נש”מ ולא אישר בקשת פרופ’ אבי שמחון [לשעבר היועץ הכלכלי של בנימין נתניהו] לגבי משך תקופת הצינון שלו

בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כוועדה למתן היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) פירסם החלטה לגבי בקשתו של פרופ’ אבי שמחון לקיצור משך תקופת הצינון שלו.

בהחלטה שניתנה ביום 12 באפריל 2022 ופורסמה יומיים לאחר מכן כותב בין היתר  יו”ר ההרכב כבוד השופט אביגדור דורות (ועימו בהרכב עורכי הדין שמעון דולן וישי אילן) [ו”ע 22577-03-22, אבי שמחון נגד נציבות שירות המדינה]:

“המבקש כיהן מאז שנת 2016 בתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה וכן כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה.

“המבקש מונה לתפקידו ביום 3.1.2016  במסגרת החלטת ממשלה מספר 925.

“המבקש פרש משירות המדינה ביום 4.1.2022. בטרם פרישתו,  יצא המבקש לחופשה

לקראת סיום התפקיד כבר ביום 5.7.2021  ושהה בחופשה עד ליום 4.10.2021.

“מיום סיום חופשתו ועד מועד פרישתו שהה המבקש ב”תקופת הסתגלות”. פרישתו משירות המדינה נעשתה לאחר הבחירות ועם החלפת הממשלה.

“במסגרת הבקשה, מבוקש לאשר למבקש לכהן כדירקטור חיצוני בחברת מור גמל ופנסיה בע”מ, וזאת החל מיום  5.3.2022 ללא הגבלות נוספות ובכפוף להוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק.  יש לציין בקשר לכך כי המבקש, עובר לתחילת תפקידו בשירות המדינה עבד בחברות מקבוצת מור.

“יצויין בהקשר זה כי הבקשה דנן הוגשה ביום 10.3.2022  כאשר מועד תחילת הכהונה המבוקשת הינו 5.3.2022”.

במסגרת בקשתו כבר פרופ’ שמחון בין היתר כי “[…] בתחילת חודש דצמבר 2021 (בעת ששהיתי כבר בתקופת הסתגלות) קיבלתי הצעה לשוב ולכהן בקבוצת מור – בחברת מור גמל ופנסיה”. בהמשך נאמר בהחלטת בית-המשפט כי “[…]  כאמור, במסגרת הבקשה מבוקש לאשר למבקש להתחיל ולעבוד בקרן ללא מגבלות נוספות, דהיינו, שמונה חודשים ממועד יציאתו לחופשה, חמישה חודשים ממועד יציאתו לתקופת ההסתגלות וכחודשיים לאחר פרישתו משירות המדינה”.

בהמשך ההחלטה מובאות ה”מוסכמות”:

“ראשית, אין כל ספק כי המבקש נמנה עם הדרג הבכיר ביותר בשירות המדינה ואין בין הצדדים מחלוקת בקשר לכך.

“שנית, הצדדים אינם חלוקים כי למבקש היו ממשקים עם הקרן במהלך כהונתו כיו”ר המועצה הלאומית לכלכלה וכיועצו הכלכלי של ראש הממשלה וכי היה מוסמך ליתן המלצות ולקבל החלטות בעניינה.

“שלישית, אין בין הצדדים מחלוקת כי המבקש עשה שימוש בסמכותו והעניק זכויות לקרן, יחד עם גופים מוסדיים נוספים,  במסגרת תפקידו ובמהלך משבר הקורונה. כמו כן, הצדדים אינם חלוקים כי במסגרת תפקידו היה המבקש בעל פוטנציאל להמליץ על מתן זכויות לקרן. בקשר לכך יוער כי הצדדים אינם חלוקים כי המימשק האחרון הממשי שהתקיים בין המבקש לקרן היה במהלך משבר הקורונה בשנת 2020 ומאז חלפו למעלה משנתיים.

“שלישית, בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה מספר 1.1711  שעניינה ‘גיבוש עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות המדינה’,  תקופת הצינון החלה על המבקש הינה שנה ממועד פרישתו מעבודתו בשירות המדינה.

עמדת נציבות שירות המדינה (נש”מ): “עמדת המשיבה היא, כי לאור תכלית החוק ובהתבסס על הנתונים האמורים במקרה דנן, יש מקום למתן היתר למבקש להתחיל את עבודתו בקרן לאחר תקופה של שמונה חודשים מיציאתו לחופשה וחמישה חודשים ממועד יציאתו לתקופת הסתגלות. בנסיבות אלה טוענת המשיבה כי לא יהיה משום חשש לפגיעה בטוהר המידות, אף לא על דרך של מראית עין בעיני הציבור, אם תקוצר תקופת הצינון בהתאם לעמדתה.  עמדה זו של המשיבה מהווה, הלכה למעשה, הסכמה לבקשה”.

התנגדות התנועה למען איכות השלטון בישראל: “ביום 29.3.2022 הגישה התנועה למען איכות השלטון בישראל התנגדות” לבקשת הקיצור”.

“במסגרת זו הביעה התנועה למען איכות השלטון בישראל את התנגדותה לבקשת הצינון. לטענתה, יש מקום כי ההתנגדות תובא לפני הוועדה עצמה וזאת לאור בכירותו של המבקש בשירות הציבורי.

“על אף החלטות קודמות של וועדות צינון שעסקו בבקשות מעין אלו, וקבעו כי אין מקום לצירוף או להגשת התנגדויות לפני הוועדה […] איפשרנו למשיבה להגיש תגובתה לבקשת מבקשת ההצטרפות”.

דיון והכרעה: בהכרעת בית-המשפט נאמר בין השאר כי “[…] במקרה דנן מדובר במי שכיהן במשך כחמש שנים (מאז שנת 2016)  בתפקיד ראש המועצה הלאומית לכלכלה וכן כיועצו הכלכלי של ראש הממשלה. מדובר במישרה רמת דרג שמידת השפעתה על כלל תחומי הכלכלה גבוהה מאד ובמיוחד בתחום עיסוקה של הקרן,  הגם שאין מדובר בליבת עבודתו של המבקש במסגרת כהונתו בשירות המדינה.

“במסגרת מה שהוגש לוועדה עלה כי במסגרת תפקידו פנה המבקש למנכ”ל הקרן והתייעץ עמו בקשר למצב הכלכלי בעקבות משבר הקורונה וכן כי פנו אליו עשרות אנשי עסקים, מתחומים שונים, בקשר לפעולותיה הרצויות של המדינה בקשר לכך. דבר זה  מביא למסקנה כי עסקינן במי שכיהן במשרה שנגעה לתחומים רבים ומידת השפעתו וסמכויותיו הייתה רבה. בהערת אגב יצויין כי  פניית המבקש למנכ”ל הקרן הייתה מיוזמת המבקש,  להבדיל משיחותיו של המבקש עם אנשי העסקים האחרים, אשר יזמו את השיחות עם המבקש.

“[…] לאחר שקילת המכלול, הגענו למסקנה כי אין להסתפק במה שהמשיבה מסכימה לו ולכן המבקש יוכל להיכנס לתפקיד שבו מדובר לא לפני 4.10.2022. אנו סבורים כי תקופת הצינון הראויה במקרה דנן היינה 12 חודשים מלאים ממועד יציאתו של המבקש לתקופת ההסתגלות משירות המדינה (4.10.2021). בהמשך לכך אנו קובעים כי המבקש יהיה רשאי לעבוד בקרן החל מיום 4.10.2022.

“[…] הטלת מגבלות חמורות מאלה שנקבעו צפויות לגרום לכך שהמבקש ייפגע באופן כלכלי בצורה שאינה מתיישבת עם האיזונים הנדרשים במקרים כגון דא.

“העובדה שהמבקש סיים את תפקידו בשירות המדינה לאור החלפת הממשלה אינן מהוות שיקול להקלה בקשר לתקופת הצינון.

“[…] במכלול הנסיבות, התקופה שהמשיבה מסכימה לה אינה מחייבת את הוועדה. כאן המקום לציין ולהדגיש כי הוועדה מוסמכת לקבוע תקופת צינון ארוכה מזו שהמשיבה מסכימה לה ובמקרה דנן אף מתאים שתפעל כך.

“סוף דבר:  לנוכח כל המצויין, אנו סבורים כי קביעה כאמור – המאפשרת תחילת העבודה החדשה כעבור שנה ממועד יציאתו של המבקש לתקופת הסתגלות משירות המדינה – לא מעלה חשש לפוטנציאל של פגיעה או למראית עין של פגיעה בטוהר המידות ובתדמית השירות הציבורי”.

[הערה: ההדגשה בידיעה זו מופיעה כך בהחלטה המקורית].