ביהמ”ש דחה תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית): “אין הצדקה מיוחדת לקבוע שבעלים של רכבי פלאג אין ישלמו אגרת רישיון מופחתת באופן משמעותי מיתר בעלי הרכבים שרכבם מונע ע”י בנזין”

בית-המשפט המחוזי בתל אביב בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים דחה לאחרונה תביעה ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית נגד רשות הרישוי וקבע כי אין לחייב בעלים של רכבי פלאג אין בתשלום אגרת רישוי מופחתת לעומת בעלי רכבים שרכבם מונע ע”י בנזין.

כבוד השופטת אביגיל כהן, סגנית הנשיא, כתבה בין היתר בפסק דינה [ת”צ 38005-08-19]: 

“לפניי בקשה לאישור תובענה כייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות. השאלה שבמחלוקת היא האם רשות הרישוי [משרד התחבורה] צריכה לגבות אגרת רישוי רכב בנוגע לרכב מסוג ‘פלאג אין’ בהתאם לסעיף 2 בחלק ג’ לתוספת הראשונה לתקנות התעבורה, התשכ”א – 1961, כפי שטוענת המשיבה (סכום של כ- 4,700 ₪) או בהתאם לסעיף 3 בחלק ג’ לתוספת הראשונה לתקנות התעבורה, כפי שטוענת המבקשת (סכום של כ- 380 ₪)”. המבקשת ציינה בתביעתה כי היא בעלים של רכב חשמלי.

השופטת מציינת כי “בתיק לא נשמעו ראיות בהסכמה. גובשה הסכמה בנוגע למהותו של רכב פלאג אין” וזאת בישיבה שנערכה בחודש פברואר 2021. “רכב ‘פלאג אין’ פירושו רכב בעל מנוע חשמלי המופעל ע”י סוללה נטענת באמצעות חיבור לרשת חשמל, כלומר – בעל יכולת להטענה חיצונית. בנוסף, רכב מסוג זה מכיל גם מנוע בעירה פנימית המופעל ע”י בנזין. יודגש: ניתן לעשות ברכב מסוג זה שימוש ללא הפעלה של מנוע בנזין, כלומר – יכול להיות מונע ע”מ מנוע חשמלי בלבד.

באשר לתשובת רשות הרישוי נאמר בפסק הדין כי “המשיבה משתמשת במונח ‘רכבים היברידיים’ – אלו רכבים בעלי מנוע בנזין (או מנוע דיזל) ומנוע חשמלי. בכלל זה היא כוללת גם רכבים בעלי יכולת הטענה חיצונית ‘פלאג אין’.”

בהחלטתה שלא לקבל את התביעה כתבה השופטת בין השאר כי “[…] אין מחלוקת על כן, שרכב ‘פלאג אין’ יכול להיות מופעל ע”י מנוע חשמלי בלבד ולהיטען ישירות מרשת החשמל, ובנוסף אפשר גם להפעיל את הרכב באמצעות מנוע בנזין. במילים אחרות, רכב ‘פלאג אין’ יכול להיות מופעל גם ע”י חשמל וגם כמו רכב ‘רגיל’ – ע”י מנוע בנזין.

“[…] לא ניתן לומר שרכב ‘פלאג אין’ הוא רכב חשמלי המופעל ע”י מנוע בנזין. רכב ‘פלאג אין’ הוא בהחלט רכב חשמלי שמופעל גם בהיעדר שימוש במנוע בנזין.

“אם כך, מבחינת לשון החוק קיימת מניעה לראות ברכב ‘פלאג אין’ כנופל בהגדרת – רכב חשמלי המופעל ע”י מנוע בנזין”.

עוד מציינת השופטת בפסק דינה כי “מדברי חברי וועדת הכספים [בכנסת] מיום 1.8.1989 עולה כי קטגוריה של רכב חשמלי לא הייתה קיימת בעבר וכאשר אושר ייבוא של רכב חשמלי, אזי עלה הצורך לקבוע אגרת רישום ורישוי לרכב מסוג זה.

“עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי מדברי חברי וועדת הכספים עולה כי הנתונים שעמדו אותה העת בפני הוועדה הם של רכב שכנראה לא ינוע במערכת הכבישים הרגילה, רכב שמקומות הנסיעה בו מוגבלים (מפעלים או מקומות שיקבע המפקח על התחבורה ברישיון הרכב). נראה כי שיקולים אלה הובילו את הוועדה להוספת ‘רכב חשמלי’ לרכבים בגינם נקבע תשלום רישיון רכב מופחת. מדובר ברכב שהמחוקק לא ראה בו רכב ‘רגיל’ כי אם רכב שונה שהאיפיונים יוצאי הדופן שלו מצדיקים תשלום מופחת.

“רכב ‘פלאג אין’ יכול לנסוע גם באופן ‘רגיל’ כאשר מפעילים את מנוע הבנזין. מדובר ברכב שהוא גם חשמלי אך יכול לתפקד גם כרכב ‘רגיל’ הנוסע על בנזין.

“בנסיבות  אלה, אין הצדקה מיוחדת לקבוע כי בעלים של רכבי ‘פלאג אין’ ישלמו ארגת רישיון רכב מופחתת באופן משמעותי מיתר בעלי הרכבים שרכבם מונע ע”י בנזין, שעה שלשון התקנה לא מתיישבת עם טענות המבקשת”.

בסיום פסק הדין קבעה השופטת כי דין בקשת אישור התביעה כתובענה ייצוגית להידחות כמו גם התביעה האישית. היא מציינת כי לא קיבלה את פרשנות רשות הרישוי לגבי החוק “והבקשה העמידה לדיון שאלה משפטית ממוקדת שהייתה ראוייה לבחינה, ההליך נוהל באופן ענייני וממצה ולא הצריך שמיעת הוכחות, מצאתי לנכון שלא לחייב בהוצאות”.

■ ידיעה על הגשת התביעה פורסמה כאן באתר ביום 23.8.2019. [הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מופיעות כך במקור].