בבג”ץ נמחקו היום (9.5) שתי עתירות הנוגעות לערוץ 20

הרכב זהה של שופטי בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק דחה היום שתי עתירות נפרדות הקשורות לשידורי ערוץ 20. על ההחלטות חתומים כבוד השופטים עוזי פוגלמן, ג’ורג’ קרא ודוד מינץ.

העתירה הראשונה (בג”ץ 5771/17), עתירה למתן צו על תנאי, היא של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל והתנועה המסורתית נגד המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין, משרד התקשורת וחברת ערוץ ישראלי יהודי בע”מ.

בפסק הדין אומרים השופטים: “עניינה של העתירה בבקשת העותרות כי המשיבה 1 [המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין] תורה למשיבה 3 [ערוץ 20] לחדול מהדרת העותרות משידורי ערוץ מורשת (להלן: הערוץ); כי יוטל על הערוץ עיצום כספי; וכי יינתנו סעדים נוספים הנוגעים לביטול רישיון הערוץ אם לא יחדל מהדרת העותרות.

“המשיבים 2-1 [המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין ומשרד התקשורת] הודיעו בתגובה כי הם פועלים בגדר סמכותם, ולאחר הגשת העתירה הטילו על הערוץ עיצום כספי, וכן הורו לו להעביר מסמכים המפרטים את הייצוג שניתן לזרמים שאינם אורתודוכסיים.

“ביום 19.2.2018, התקבל בכנסת חוק הרשות השניה לטלביזיה ורדיו (תיקון מס’ 44), התשע”ח – 2018, ס”ח 2695 שבעקבותיו ביקש הערוץ לקבל רישיון “זעיר ייעודי” כהגדרתו בתיקון, והודיע כי יחל את שידוריו כבעל רישיון מותנה לשידורי טלביזיה לפי סעיף 71ט(א) לחוק הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו, התש”ן – 1990. בקשתו למתן רישיון מותנה אושרה על ידי מועצת הרשות השנייה.

“לפנינו בקשה לתיקון עתירה ובה מבוקש להוסיף את מועצת הרשות השנייה כמשיבה לעתירה, וכן להוסיף סעדים המכוונים לרשות זו.

“המשיבים סבורים כי מדובר בעתירה חדשה המופנית נגד משיבה חדשה וכי מתבקש בה סעד חדש; לפיכך נטען כי העתירה הקודמת הפכה לבלתי אקטואלית.

“לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים מצאנו כי הפעלת סמכויות כפועל יוצא של השינוי החקיקתי והרגולטורי חורגת ממסגרת עתירה זו ומצריכה הגשת עתירה חדשה ככל שתהיה לכך עילה. זאת לאחר מיצוי הליכים מתאים לפני מועצת הרשות השנייה (ואין די בפנייה אחת בכתב בלבד), על-מנת לאפשר לאחרונה לגבש את עמדתה בסוגיות העומדות לדיון, כפי שהן מוצגות על ידי העותרת.

“העתירה במתכונתה הנוכחית נמחקת אפוא. טענות הצדדים שמורות להם. אין צו להוצאות”.

העתירה השנייה (בג”ץ 7092/17), עתירה למתן צו על תנאי, היא של חברת ערוץ ישראלי יהודי בע”מ והיא הוגשה נגד המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין, משרד התקשורת, התנועה ליהדות מתקדמת בישראל והתנועה המסורתית.

בפסק דינם כותבים השופטים: “בעקבות שיח ושיג בין הצדדים הוסכם כי העותרת תפנה טענותיה המכוונת להטלת העיצום הכספי בעתירה לבית-המשפט לעניינים מינהליים, וזאת בהינתן סעד חלופי שם.

“במסגרת אותו הליך שמורות לה טענותיה כי ההחלטה בנושא זה פגומה בשל היעדרה של מדיניות. למותר לציין כי טענות הצדדים האחרים שמורות גם כן.

“ככל שמדובר בטענות למדיניות הצופה פני עתיד, הרי שנוכח השינוי החקיקתי והרגולטורי שהוא פועל יוצא של חוק הרשות השנייה לטלביזיה ורדיו (תיקון מס’ 44), התשע”ח – 2018, ס”ח 2695, רשאית העותרת לפנות הן למועצת הרשות השנייה, הן למועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, כל אחת בתחומה.

“בכפוף לאמור, העתירה נמחקת ללא צו להוצאות”.