באישור החשכ”ל: התקשרות המשך בפטור ממכרז למינהל הרכש הממשלתי עם בזק מכוח מכרז מרכזי להקמת רשת תקשורת ממשלתית; היקף כספי: 53 מיליון ₪.

הגוף המפרסם: משרד האוצר/מינהל הרכש הממשלתי

שם הספק: בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ

מהות ההתקשרות: התקשרות המשך בפטור ממכרז למינהל הרכש הממשלתי עם בזק מכוח מכרז מרכזי להקמת רשת תקשורת ממשלתית [מכרז מממ 18-2005 – אספקת שירותי תקשורת נתונים עבור משרדי הממשלה]

התחלת ההתקשרות: 1 בדצמבר 2014; סיום ההתקשרות: 20 בנובמבר 2016

היקף כספי: 53 מיליון ₪ לעומת הערכה של וועדת מכרזים מרכזיים למחשוב וטכנולוגיה במשרד האוצר/החשכ”ל ל- 114 מיליון ש”ח

החלטה: אושר ע”י החשכ”ל בהמלצת וועדת הפטור המרכזית [הערה: נכון למועד פרסום הידיעה כאן, נוסח הפטור של וועדת הפטור המרכזית טרם פורסם באתר מינהל הרכש הממשלתי; לכשיפורסם תעודכן הידיעה כאן]

הערות: ב- 1 בדצמבר 2014 התקיימה ישיבה של וועדת מכרזים מרכזיים למחשוב וטכנולוגיה במשרד האוצר/החשכ”ל והמידע שלהלן מבוסס על הפרוטוקול שלה. הדברים שלהלן מתבססים על דבריו של בני בקשי מנהל הרשת הממשלתית במינהל הרכש הממשלתי במהלך הדיון:

+ עפ”י המלצת וועדת הפטור והחלטת החשבת הכללית הוחלט על מתן פטור מחוברת התקשרות במכרז לאספקת שירותי רשת תקשורת נתונים מול חברת בזק עד ליום 21.11.2014.

+ בתאריך 14.8.2014 החליט בית-המשפט המחוזי בירושלים לדחות את עתירת חברת הוט HOT אשר הוגשה עקב החלטת החשבת הכללית למתן פטור מחובת פרסום מכרז חדש. בפני בית-המשפט הוצגו, בין השאר, נימוקים מקצועיים התומכים בהחלטה שלא לפרסם מכרז חדש עד שתיווצר בהירות לגבי המהלכים הרגולטוריים של משרד התקשורת בתחום התקשורת הנייחת והשפעתם על המגזר העסקי. החלטת כב’ השופט יורם נועם נקבע בין היתר כי ההחלטה להאריך את ההתקשרות בפטור ממכרז על-מנת לגבש מכרז התואם את תנאי השוק תוך הטלת מגבלות מסוג בדיקת התקדמות תהליך הרפורמה במסגרת תרופת הפטור היא החלטה סבירה.

+ ככלל ניתן לקבוע כי במהלך השנה לא חל שינוי מהותי בתנאי השוק והמהלכים הרגולטוריים לא הגיעו לידי מימוש. כיוון שתהליכים אלו לא הסתיימו הבקשה היא ש- א. מינהל הרכש הממשלתי ימשיך במעקב מול משרד התקשורת בנושא שינויי הרגולציה בתחום. במהלך שנת 2015 ידווחו נציגי מינהל הרכש לוועדת המכרזים אודות התקדמות  מהלכים רגולטוריים וסטטוס בנושא; ב. במחצית השנייה של שנת 2015 ובהתאם להתפתחות הצפוייה בתחום הרגולציה ייערך מינהל הרכש להכנת מכרז חדש ויטמיע את השינויים הרגולטוריים שייקבעו (אם ייקבעו) ומתוך מגמה לפרסם את המכרז עד סוף שנת 2015.

התפתחות ושינויים במהלך השנה האחרונה

+ כמות השחקנים בשוק תקשורת הנתונים נותרה ללא שינוי. בשוק פועלות ארבע חברות עיקריות: בזק החברה הישראלית לתקשורת, הוט HOT, סלקום ופרטנר תקשורת.

+ חברת החשמל אשר סומנה כמפעיל פוטנציאלי חמישי טרם החלה בשיווק מוצריה לשוק העסקי והפרטי. עפ”י הצהרותיה בכוונתה להתחיל לפעול באספקת תשתית אופטית לכלל משקי-הבית בישראל באמצעות ספקי ISP. ברמת סבירות גבוהה ניתן לקבוע כי במידה ויפורסם מכרז של החשב הכללי בטווח הקצר – חברת החשמל לא תיגש למכרז זה.

+ ברמה הרגולטורית, עפ”י הצהרתו, משרד התקשורת צפוי במהלך שנה זו להשלים את תהליך גיבוש רפורמת השוק הסיטונאי. ההערכה היא כי במדיה ותחל הרפורמה השנה (כלומר ב- 2014) עד יישום מלא יידרשו לפחות 12 חודשים לצורך התארגנות של השוק והספקים.

+ בשוק העסקי קיימת תחרות בין הספקים הפוטנציאליים. יחד עם זאת, גופים גדולים בעלי מאפיינים דומים לאלה של משרדי הממשלה בכל הקשור לגודל וצרכי אבטחה (כמו צה”ל, שירותי בריאות כללית, בנק הפועלים, בנק לאומי ועוד) בחרו שלא לפרסם מכרז ולהמשיך ההתקשרות מול חברת בזק לתקופות קצרות של 24 חודשים.

+ מבחינת מינהל הרכש, למרות שטרם הושלמה הרגולציה בכל הקשור לתקשורת הנייחת, פורסם מכרז לשירותי מב”א (מפעיל פנים ארצי) הכולל תשתית והעברת שיחות של כלל המשרדים. לעניין זה ועל-פי שיקול דעת מקצועי הוחלט כן לפרסם מכרז למרות שהשוק לא משוכלל תוך לקיחת סיכון מחושב לגבי פוטנציאל התועלת ממכרז זה.

+ בשונה מתחום המפ”א בו ניתן להפעיל שירות באמצעות יותר מזוכה אחד היות והציר הוא נקודתי, בתחום תקשורת נתונים יש קושי לעשות זאת (למעט סוגיית קווי גיבוי) וזאת בשל משנה שהוא רשתי. לכן יש קושי להכליל בתחום זה שני ספקים.

נימוקים להמלצה להארכת הפטור

+ חשוב לציין כי שירותי רשת התקשורת הממשלתית הם שירותים קריטיים לרציפות עבודת משרדי הממשלה. יציבות השירותים, המשכיותם ואיכותם – משמעותיות ומהוות תווך יחיד בכל הנדרש להעברת המידע ממערכות המחשוב של הממשלה לאזרחים ולכלל הפעילויות בתחום. לפיכך אין לקחת כל סיכון לגבי השירותים הללו. על כן יש לוודא שמכרז מתפרסם רק לאחר הבשלת התנאים הרגולטוריים וכשיש מספיק ספקים הבשלים לספק את מגוון הדרישות של משרדי הממשלה.

+ בכל הקשור לשירותים קיימים 2 סיכונים עיקריים במידה ויפורסם מכרז בטווח המיידי: א. רק ספק אחד יגיש הצעה (בזק החברה הישראלית לתקשורת) כיוון שהוא היחיד העומד בכל דרישות המכרז. בתרחיש זה של מכרז ללא תחרות אמיתית צפוי כי התעריפים יהיו גבוהים מהתעריפים הקיימים. ב. במכרז יזכה ספק שיתחייב לעמוד בתנאי המכרז אך בפועל לא יהיה ערוך להעניק שירותים ברמה הנדרשת. גם לתרחיש זה משמעויות כלכליות ותפעוליות כאשר צפוי שהמשרדים יצטרכו לרכוש שירותים לגיבוי ואבטחת שירות מהספק שלא זכה במכרז (חברת בזק). גם בתרחיש זה ההוצאה המשרדית בגין שירותי המכרז תהיה גבוהה מהמצב הקיים.

+ כיום, וככל הידוע לנציגי מינהל הרכש הממשלתי, אין כמות גדולה של ספקים המסוגלים לעמוד בדרישות מכרז ממשלתי כה מורכב ואין ספק זולת חברת בזק המסוגל להציע קווי נתונים על גבי תשתית פיזית אופטית לכלל האתרים הממשלתיים. הדרישה לתשתית פיזית היא מנדטורית בכל הקשור לאיכות השירות ולדרישות אבטחת מידע שהוגדרו ע”י הרשות הממלכתית לאבטחת מידע (רא”מ) בשב”כ.

+ דרך נוספת של הרגולטור לאפשר תחרות בשוק זה היא הכנסת ספק נוסף זולת חברת בזק. תהליך של כניסת ספק נוסף (חברת החשמל) נמצא בימים אלו בעיצומו ולפיכך אין להסתמך עליו כמתחרה פוטנציאל לבזק בכל הקשור לשירותים הניתנים למגזר העסקי במהלך 12 החודשים הקרובים ברמה הארצית.