איש משטרה הורשע בשש עבירות של שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד: השתמש במערכות המידע המשטרתיות במסגרת סכסוך עם אשתו (באותה העת)

משטרת ישראל פירסמה ב- 29 בספטמבר 2020 לקט פסקי דין של בית-הדין המשמעתי של המשטרה במהלך הרבע השלישי של שנת 2020. להלן פרטי אחד מהמקרים הללו [תיק בית הדין למשמעת ביד”ם 13-20] והוא מתייחס לשוטר שהיה 35 שנים בשירות:

בגזר הדין נאמר בין היתר הנאשם בדרגת רס”ב שימש בתפקידו האחרון כמש”ק בשכונת [מושחר] בירושלים והוא הורשע עפ”י הודאתו בשש עבירות של שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד.

במסגרת עובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם והורשע צויין כי  “לנאשם ניתנו, לצורך מילוי תפקידו,  סמכות והרשאות גישה למערכות המידע של משטרת ישראל לרבות למערכת ‘שירת הסירנה’.

“במועדים הרלבנטיים לכתב האישום היה הנאשם נשוי אך בין בני הזוג היה סכסוך, נוהלו ביניהם הליכים משפטיים שונים והוגשו תלונות. במסגרת הסכסוך חשד הנאשם כי אשתו מצויה בקשר עם גבר אחר. חשדו התעורר, בין היתר, לאור ריבוי התקשרויות בין מספר הטלפון שלה לבין מספר טלפון אחר ובאמצעות שימוש באפליקציה TRUECALLER גילה הנאשם את שמו של בעל המספר”.

במועדים שונים במהלך שנת 2018, הנאשם ערך שש בדיקות שונות לגבי אותו אדם בו חשד, “בכל פעם באמצעות הרצת שאילתא במערכת ‘שירת הסירנה’, בהן בדק את מספר הרכב שלו,  כתובתו, קשריו המשפחתיים וכניסותיו ויציאותיו מהארץ.

“כל זאת עשה הנאשם תוך שימוש לרעה בהרשאות שניתנו לו לצורך מילוי תפקידו, שלא לצורך מילוי תפקיד ותוך פגיעה בפרטיות”.

התובע אמר בין היתר כי “[…] אסור היה לנאשם, גם בהיותו נתון במצוקה אישית קשה ובסכסוך גירושין עם אשתו, לעשות שימוש במאגרי המידע כדי לבדוק דברים אודות צד ג’.”

לסיום דבריו בפני בית-הדין אמר התובע כי “התביעה סבורה שדווקא בשל העובדה שמעשיו של הנאשם נעשו על רקע מצוקה אישית יש צורך במסר מרתיע לפיו דווקא ברגעים כאלה על השוטר לזכור לעשות שימוש בכלים שניתנו לו אך ורק לצורך מילוי התפקיד”.

בית-הדין למשמעת של המשטרה שדן במקרה זה אמר כי “נקדים ונאמר שרואים אנו בחומרה את מעשיו של הנאשם שנכנס, במהלך תקופה של כחודשיים, שש פעמים למאגרי המידע של המשטרה ובדק פרטים בנוגע לצד ג’ ממניעים אישיים בלבד. לא בכדי שב בית הדין ומדגיש בפסיקותיו כי מצופה ונדרש משוטר להתנהל על פי ערכי המשטרה בכל אורחותיו וביתר שאת עת מדובר בעניין הנוגע לו אישית. למרבה הצער כשל הנאשם במילוי חובתו זו.

“מאגרי המידע, על המידע הרגיש והפרטי המצוי בהם, הופקדו בידי המשטרה אך ורק לשם ביצוע תפקידיה ותוך מתן אמון שלא יעשה כל שימוש אחר במידע זה. שליפות מידע מהמאגר שלא כדין, על ידי איש משטרה, האמון מעצם תפקידו על שמירת החוק ואכיפתו, מהווה פגיעה קשה באמון הציבור במשטרה כמו גם פגיעה בפרטיות האדם מושא הבדיקה. לא ניתן להצדיק פגיעה בפרטיות של אזרחי המדינה שלא על פי חוק ומשכך אין להקל ראש בחומרה של ניצול המעמד של שוטר ושימוש בהרשאות שניתנו לו אך ורק לצורך מילוי תפקיד, לצרכים פרטיים.

“בנוסף, אמון המשטרה באנשיה הוא הבסיס להענקת ההרשאה להיחשף למידע זה לצורך מילוי תפקידם בלבד כאוכפי חוק וסטייה ממילוי חובה זו מהווה, כשלעצמה, פגיעה באמון שנותן הארגון באנשיו, אמון בלעדיו תתקשה המשטרה לעמוד במשימותיה ולמלא את יעודה.

“זאת ועוד, במעשיו פגע הנאשם בעיקרון השוויון בפני החוק בין אזרח מן השורה לבין שוטר, שכן לשוטר יש אפשרות, אם כי לא הרשות, להיכנס למאגרי המידע ולהיחשף למידע אישי וחסוי של אדם אחר. במקרה דנן, הנאשם, שנקלע למשבר אישי ומשפחתי, פעל בדיוק בדרך זו על מנת לגלות פרטים אישיים בנוגע לצד ג’, בו חשד בקיום קשר עם אשתו. תהא המצוקה האישית של השוטר אשר תהא, אין היא יכולה להוות צידוק להפרת האמון הבוטה ולשימוש האישי בכלי שייעודו הוא לשרת את המלחמה בפשיעה ושמירה על בטחון הנפש והרכוש”.

עוד אומר בית-הדין בפסיקתו כי “[…] עתירת התביעה להשתת עונש של נזיפה חמורה והורדה בדרגה היא ענישה ראויה. יחד עם זאת נדגיש, כי בית הדין אינו ממהר לשים עצמו קטגור יותר מהתביעה ואילולא עתרה התביעה להשתת עונש של הורדה בדרגה לתקופה של שישה חודשים מתוכם אך חודש אחד בפועל, לא מן הנמנע שהעונש היה חמור יותר. לאור כל האמור החלטנו להשית על הנאשם את העונשים הבאים: נזיפה חמורה והורדה בדרגה אחת לתקופה של שישה חודשים מתוכם חודש אחד בפועל וחמישה חודשים על תנאי”.